לפני ברכת משה - הקדמה או הסכמה?

קוד: ביאור:דברים לג2 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

סופרים נוהגים להקדים ליצירתם "הקדמה", שבה הם מסבירים על היצירה, מדוע החליטו לכתוב אותה וכו'.

לפעמים נמצאת לפני היצירה גם "הסכמה", שנכתבה על-ידי מישהו שמכיר את הסופר, משבח אותו על כתיבת הספר, ומסביר מדוע ראוי שסופר זה יכתוב ספר זה.

לפני ברכתו של משה לשבטי ישראל (דברים לג), יש כמה פסוקים שבהם אין ברכה ישירה לאף אחד מהשבטים (לג1-5): "וְזֹאת הַבְּרָכָה אֲשֶׁר בֵּרַךְ מֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים אֶת-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְנֵי מוֹתוֹ. וַיֹּאמַר ה' מִסִּינַי בָּא וְזָרַח מִשֵּׂעִיר לָמוֹ הוֹפִיעַ מֵהַר פָּארָן וְאָתָה מֵרִבְבֹת קֹדֶשׁ מִימִינוֹ אשדת (אֵשׁ דָּת) לָמוֹ. אַף חֹבֵב עַמִּים כָּל-קְדֹשָׁיו בְּיָדֶךָ וְהֵם תֻּכּוּ לְרַגְלֶךָ יִשָּׂא מִדַּבְּרֹתֶיךָ. תּוֹרָה צִוָּה-לָנוּ מֹשֶׁה מוֹרָשָׁה קְהִלַּת יַעֲקֹב. וַיְהִי בִישֻׁרוּן מֶלֶךְ בְּהִתְאַסֵּף רָאשֵׁי עָם יַחַד שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל". רק בפסוק הבא מתחילה הברכה עצמה (לג6): "יְחִי רְאוּבֵן וְאַל-יָמֹת וִיהִי מְתָיו מִסְפָּר". האם חמישה פסוקים אלה הם הקדמה או הסכמה?

תגובות