קוד: מגדל בבל - קריאה סמלית בתנ"ך
סוג: משל
מאת: חגי הופר
אל:
מה המשמעות של פרשה זו? אני חושב שהדרך הטובה ביותר לפרש אותה היא בצורה הסמלית, המטאפורית. והיא באה לומר לנו כי ה' יהרוס כוונה של האדם לשים את עצמו במרכז הקיום, בחינת אליל. עוד אני חושב, שהדרך הטובה ביותר להבין זאת היא להעמיד זאת מול פסוק הפוך – ופסוק כזה נמצא:
משלי יח10: "מגדל עז שם ה' בו ירוץ צדיק ונשגב"
מול המגדל האנושי בא המגדל האלוהי הלגיטימי. "מגדל עז" אגב מופיע בפסוק נוסף ביחס לה':
תהלים סא4: "כי היית מחסה לי מגדל עז מפני אויב"
וגם ביחס למבנה רגיל:
שופטים ט51: "ומגדל עז היה בתוך העיר וינסו שמה כל האנשים והנשים וכל בעלי העיר ויסגרו בעדם ויעלו על גג המגדל"
ועוד – בהקבלה מלאה – מול ה'שם' שרוצים בני האדם לעשות לעצמם יש את "שם ה".
ואחרון – מול "פן נפוץ..." בא "בו ירוץ" וזה לא רק חרוז אלא הרץ פונה אל המרחבים ממש כמו הנפוץ.
כמובן – המרחבים יכולים להיות גם רוחניים. וכן נמצא:
חבקוק ב2: "ויענני ה' ויאמר כתוב חזון ובאר על הלחות למען ירוץ קורא בו"
אם כך, המסר הוא כי אל לו לאדם להעמיד את עצמו במרכז ההוויה ולא לבטוח בעצמו, שהרי זה כעבודת אלילים ממש, כפי שעולה מהמקור הבא, שגם מזכיר מלחמה במגדלים:
ישעיה ב'
12 כי יום ליהוה צבאות על כל-גאה ורם ועל כל-נשא ושפל. 13 ועל כל-ארזי הלבנון הרמים והנשאים ועל כל-אלוני הבשן. 14 ועל כל-ההרים הרמים ועל כל-הגבעות הנשאות. 15 ועל כל-מגדל גבה ועל כל-חומה בצורה. 16 ועל כל-אניות תרשיש ועל כל-שכיות החמדה. 17 ושח גבהות האדם ושפל רום אנשים ונשגביהוה לבדו ביום ההוא. 18 והאלילים כליל יחלף. 19 ובאו במערות צרים ובמחלות עפר מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ. 20 ביום ההוא ישליך האדם את אלילי כספו ואת אלילי זהבו אשר עשו-לו להשתחות לחפר פרות ולעטלפים. 21 לבוא בנקרות הצרים ובסעפי הסלעים מפני פחד יהוה ומהדר גאונו בקומו לערץ הארץ. 22 חדלו לכם מן-האדם אשר נשמה באפו כי-במה נחשב הוא.
וראה לעניין זה -
http://www.tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1002_0.html
ועוד מלחמה במגדלים יש באחרית הימים:
ישעיהו ל25: "והיה על כל הר גבה ועל כל גבעה נשאה פלגים יבלי מים ביום הרג רב בנפל מגדלים"
וראה לעניין זה – עד כמה שהדבר מזכיר את נפילת מגדלי התאומים -
http://tora.us.fm/tnk1/messages/sig_kll_0.html
ולבסוף, שוב בצד החיובי, אף המשיח (או עיר ציון או המקדש, לפי פירושים אחרים) מכונה מגדל:
מיכה ד8: "ואתה מגדל עדר עפל בת ציון עדיך תאתה ובאה הממשלה הראשנה ממלכת לבת ירושלם"
גם המחשבה כאילו בעשיית שם לעצמך אתה מגיע לאלמוות היא אשליה, אף כי השם כשלעצמו אינו רע אלא טוב –
קהלת ז1: "טוב שם משמן טוב ויום המות מיום הולדו".