קוד: נכח= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
1. מילת היחס
נוכח- (נֹכַח-), למשל:
וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא וַיֵּעָתֶר לוֹ ידוד וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ"
וְשַׂמְתָּ אֶת הַשֻּׁלְחָן מִחוּץ לַפָּרֹכֶת, וְאֶת הַמְּנֹרָה נֹכַח הַשֻּׁלְחָן עַל צֶלַע הַמִּשְׁכָּן תֵּימָנָה, וְהַשֻּׁלְחָן תִּתֵּן עַל צֶלַע צָפוֹן"
וְלֹא אָבָה הָאִישׁ לָלוּן וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ וַיָּבֹא עַד נֹכַח יְבוּס הִיא יְרוּשָׁלִָם וְעִמּוֹ צֶמֶד חֲמוֹרִים חֲבוּשִׁים וּפִילַגְשׁוֹ עִמּוֹ"
וַאֲנִי לֹא אַצְתִּי מֵרֹעֶה אַחֲרֶיךָ, וְיוֹם אָנוּשׁ לֹא הִתְאַוֵּיתִי; אַתָּה יָדָעְתָּ מוֹצָא שְׂפָתַי, נֹכַח פָּנֶיךָ הָיָה"
בֶּן אָדָם הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה הֶעֱלוּ גִלּוּלֵיהֶם עַל לִבָּם וּמִכְשׁוֹל עונם נָתְנוּ נֹכַח פְּנֵיהֶם הַאִדָּרֹשׁ אִדָּרֵשׁ לָהֶם"
כִּי נֹכַח עֵינֵי ה' דַּרְכֵי אִישׁ וְכָל מַעְגְּלֹתָיו מְפַלֵּס"
2. שם תואר
נכוח (נָכֹחַ) ושם מתואר
נכוחה (נְכֹחָה), למשל:
וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַבְשָׁלוֹם 'רְאֵה דְבָרֶךָ טוֹבִים וּנְכֹחִים, וְשֹׁמֵעַ אֵין לְךָ מֵאֵת הַמֶּלֶךְ'"
יֻחַן רָשָׁע, בַּל לָמַד צֶדֶק; בְּאֶרֶץ נְכֹחוֹת יְעַוֵּל, וּבַל יִרְאֶה גֵּאוּת ה'"
אֲשֶׁר אָמְרוּ לָרֹאִים 'לֹא תִרְאוּ!' וְלַחֹזִים 'לֹא תֶחֱזוּ לָנוּ נְכֹחוֹת!' 'דַּבְּרוּ לָנוּ חֲלָקוֹת!' 'חֲזוּ מַהֲתַלּוֹת!'"
יָבוֹא שָׁלוֹם, יָנוּחוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם, הֹלֵךְ נְכֹחוֹ"
וְהֻסַּג אָחוֹר מִשְׁפָּט, וּצְדָקָה מֵרָחוֹק תַּעֲמֹד; כִּי כָשְׁלָה בָרְחוֹב אֱמֶת, וּנְכֹחָה לֹא תוּכַל לָבוֹא"
וְלֹא יָדְעוּ עֲשׂוֹת נְכֹחָה, נְאֻם ה'; הָאוֹצְרִים חָמָס וָשֹׁד בְּאַרְמְנוֹתֵיהֶם"
כֻּלָּם נְכֹחִים לַמֵּבִין וִישָׁרִים לְמֹצְאֵי דָעַת"
שְׂפָתַיִם יִשָּׁק מֵשִׁיב דְּבָרִים נְכֹחִים"
האם יש קשר בין מילת היחס "נֹכַח" לבין התואר "נָכֹחַ"?
גם השורש "ראה" משמש, בלשון ימינו, בשתי המשמעויות: מצד אחד הוא מציין ראיה פיסית, ומצד שני הוא משמש בתארים כגון "ראוי" ו"נראה לי", המקבילים ל"טוב", "כשר", "אני חושב שזו אמת".
אם כך, ייתכן שהשורש "נכח" מציין ראיה:
גם לשורש הדומה, "יכח", ישנן שתי משמעויות דומות - הוכחה ותוכחה.
מעבר לכך, ייתכן שיש קשר מהותי בין ראיה לבין צדק - זה הכלל האומר, כי 'הצדק צריך גם להיראות ולא רק להיעשות'. או החכמה האחרת האומרת, כי מי שנוהג בצדק ושלם עם עצמו, יכול להביט ישר לעיניים. נכוחה = להביט לנוכח ולא מסביב, שהכל גלוי וידוע תחת השמש. בלי שוחד, המעוור עיני חכמים, ובלי דרכים עקלקלות (חגי הופר).
הפסוק האחרון יכול להתאים לשני הפירושים:
פירוש נוסף: "גם במילת היחס "נכח" וגם בשם התואר "נוכח" גלומה עוצמתה של "הוכחה". כל "הוכחה" חייבת להיות מושתתת על "ראייה" משפטית ו/או "ראיות" משפטיות, כלומר, "עדות" שלא ניתן לערער עליה" (רמי ניר).