יחזקאל יד

1 ויבוא אלי אנשים מזקני ישראל וישבו לפני.

2 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 3 בן-אדם האנשים האלה העלו גלוליהם על-לבם ומכשול עונם נתנו נכח פניהם האדרש אדרש להם.

4 לכן דבר-אותם ואמרת אליהם כה-אמר אדני יהוה איש איש מבית ישראל אשר יעלה את-גלוליו אל-לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל-הנביא אני יהוה נעניתי לו בה ברב גלוליו. 5 למען תפש את-בית-ישראל בלבם אשר נזרו מעלי בגלוליהם כלם.

6 לכן אמר אל-בית ישראל כה אמר אדני יהוה שובו והשיבו מעל גלוליכם ומעל כל-תועבתיכם השיבו פניכם. 7 כי איש איש מבית ישראל ומהגר אשר-יגור בישראל וינזר מאחרי ויעל גלוליו אל-לבו ומכשול עונו ישים נכח פניו ובא אל-הנביא לדרש-לו בי אני יהוה נענה-לו בי. 8 ונתתי פני באיש ההוא והשמתיהו לאות ולמשלים והכרתיו מתוך עמי וידעתם כי-אני יהוה.

9 והנביא כי-יפתה ודבר דבר אני יהוה פתיתי את הנביא ההוא ונטיתי את-ידי עליו והשמדתיו מתוך עמי ישראל. 10 ונשאו עונם כעון הדרש כעון הנביא יהיה. 11 למען לא-יתעו עוד בית-ישראל מאחרי ולא-יטמאו עוד בכל-פשעיהם והיו לי לעם ואני אהיה להם לאלהים נאם אדני יהוה.

12 ויהי דבר-יהוה אלי לאמר. 13 בן-אדם ארץ כי תחטא-לי למעל-מעל ונטיתי ידי עליה ושברתי לה מטה-לחם והשלחתי-בה רעב והכרתי ממנה אדם ובהמה. 14 והיו שלשת האנשים האלה בתוכה נח דנאל ואיוב המה בצדקתם ינצלו נפשם נאם אדני יהוה. 15 לו-חיה רעה אעביר בארץ ושכלתה והיתה שממה מבלי עובר מפני החיה. 16 שלשת האנשים האלה בתוכה חי-אני נאם אדני יהוה אם-בנים ואם-בנות יצילו המה לבדם ינצלו והארץ תהיה שממה. 17 או חרב אביא על-הארץ ההיא ואמרתי חרב תעבר בארץ והכרתי ממנה אדם ובהמה. 18 ושלשת האנשים האלה בתוכה חי-אני נאם אדני יהוה לא יצילו בנים ובנות כי הם לבדם ינצלו. 19 או דבר אשלח אל-הארץ ההיא ושפכתי חמתי עליה בדם להכרית ממנה אדם ובהמה. 20 ונח דנאל ואיוב בתוכה חי-אני נאם אדני יהוה אם-בן אם-בת יצילו המה בצדקתם יצילו נפשם.

21 כי כה אמר אדני יהוה אף כי-ארבעת שפטי הרעים חרב ורעב וחיה רעה ודבר שלחתי אל-ירושלם להכרית ממנה אדם ובהמה. 22 והנה נותרה-בה פלטה המוצאים בנים ובנות הנם יוצאים אליכם וראיתם את-דרכם ואת-עלילותם ונחמתם על-הרעה אשר הבאתי על-ירושלם את כל-אשר הבאתי עליה. 23 ונחמו אתכם כי-תראו את-דרכם ואת-עלילותם וידעתם כי לא חנם עשיתי את כל-אשר-עשיתי בה נאם אדני יהוה.