הכרית = ניתק והרחיק

קוד: הכרית= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: כרת שנכתבה ב18:01:23  01.11.2004
הפועל "הכרית" מבטא ניתוק מוחלט, ניתוק שכולל גם הרחקה והפרדה. הפועל הסביל שלו הוא "נכרת", שמשמעותו "התנתק לגמרי, התנתק והתרחק".

בחלק מהפסוקים, כתוב בפירוש מי מתנתק ממי (חלק א); בפסוקים אחרים זה לא כתוב, ואז המשמעות פחות ברורה (חלק ב). 

א. הכרית מ- / נכרת מ-

הנה הפסוקים שבהם כתוב בפירוש מי מתנתק ממי:

ניתוק עצמים מוחשיים:

  1. שמות ח5: "וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְפַרְעֹה הִתְפָּאֵר עָלַי לְמָתַי אַעְתִּיר לְךָ וְלַעֲבָדֶיךָ וּלְעַמְּךָ לְהַכְרִית הַצֲפַרְדְּעִים מִמְּךָ וּמִבָּתֶּיךָ רַק בַּיְאֹר תִּשָּׁאַרְנָה": ה' ניתק את הצפרדעים מפרעה ומביתו, והחזיר אותן ליאור.
  2. מיכה ה9-12: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ידוד וְהִכְרַתִּי סוּסֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְהַאֲבַדְתִּי מַרְכְּבֹתֶיךָ. וה כרת י עָרֵי אַרְצֶךָ וְהָרַסְתִּי כָּל מִבְצָרֶיךָ. וְהִכְרַתִּי כְשָׁפִים מִיָּדֶךָ וּמְעוֹנְנִים לֹא יִהְיוּ לָךְ. וְהִכְרַתִּי פְסִילֶיךָ וּמַצֵּבוֹתֶיךָ מִקִּרְבֶּךָ וְלֹא תִשְׁתַּחֲוֶה עוֹד לְמַעֲשֵׂה יָדֶיךָ."; זכריה ט10: "וְהִכְרַתִּי רֶכֶב מֵאֶפְרַיִם וְסוּס מִירוּשָׁלִַם וְנִכְרְתָה קֶשֶׁת מִלְחָמָה וְדִבֶּר שָׁלוֹם לַגּוֹיִם וּמָשְׁלוֹ מִיָּם עַד יָם וּמִנָּהָר עַד אַפְסֵי אָרֶץ", ה' ינתק ממך את הסוסים, רכבי-המלחמה, הכשפים, ערי המבצר, הכשפים והפסילים, כלומר הם לא יהיו בקרבך יותר.
  3. שמואל א כח9: "וַתֹּאמֶר הָאִשָּׁה אֵלָיו הִנֵּה אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁאוּל אֲשֶׁר הִכְרִית אֵת הָאֹבוֹת וְאֶת הַיִּדְּעֹנִי מִן הָאָרֶץ וְלָמָה אַתָּה מִתְנַקֵּשׁ בְּנַפְשִׁי לַהֲמִיתֵנִי": שאול ניתק את האובות והידעונים מן הארץ, כלומר דאג שהם לא יהיו יותר בארץ.
  4. נחום א14: "וְצִוָּה עָלֶיךָ ה' לֹא יִזָּרַע מִשִּׁמְךָ עוֹד, מִבֵּית אֱלֹהֶיךָ אַכְרִית פֶּסֶל וּמַסֵּכָה אָשִׂים קִבְרֶךָ כִּי קַלּוֹתָ": ה' ינתק פסל ומסכה מהמקדש, כלומר לא יהיו שם יותר פסלים ומסכות.
  5. יואל א5-16: "הָקִיצוּ שִׁכּוֹרִים וּבְכוּ וְהֵילִלוֹּ כָּל שֹׁתֵי יָיִן, עַל עָסִיס כִּי נִכְרָת מִפִּיכֶם... הָכְרַת מִנְחָה וָנֶסֶךְ מִבֵּית ה', אָבְלוּ הַכֹּהֲנִים מְשָׁרְתֵי ידוד... הֲלוֹא נֶגֶד עֵינֵינוּ אֹכֶל נִכְרַת מִבֵּית אֱלֹהֵינוּ שִׂמְחָה וָגִיל", העסיס התנתק מפיכם, כלומר הפסיק להיות בפיכם; המנחה והנסך התנתקו מבית ה', כלומר הפסיקו לקרב שם; האוכל והשמחה התנתקו מבית ה', כלומר הפסיקו להיות שם.

 

ניתוק שם וזֵכֶר:

  1. יהושע ז9: "וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ, וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל?": הכנענים ינתקו את שמנו מן הארץ, כלומר יגרשו או ישמידו אותנו, כך שלא יזכרו עוד את שמנו בארץ.
  2. זכריה יג2: "וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת אַכְרִית אֶת שְׁמוֹת הָעֲצַבִּים מִן הָאָרֶץ וְלֹא יִזָּכְרוּ עוֹד וְגַם אֶת הַנְּבִיאִים וְאֶת רוּחַ הַטֻּמְאָה אַעֲבִיר מִן הָאָרֶץ": ה' ינתק את שמות האלילים מן הארץ, כך שלא יזכרו אותם יותר בארץ.
  3. תהלים לד17: "פְּנֵי ה' בְּעֹשֵׂי רָע לְהַכְרִית מֵאֶרֶץ זִכְרָם", תהלים קט15: "יִהְיוּ נֶגֶד ה' תָּמִיד וְיַכְרֵת מֵאֶרֶץ זִכְרָם": ה' ינתק את זכרם של הרשעים מהארץ, כלומר לא יזכרו אותם יותר בארץ.
  4. ישעיהו מח19: "וַיְהִי כַחוֹל זַרְעֶךָ וְצֶאֱצָאֵי מֵעֶיךָ כִּמְעֹתָיו לֹא יִכָּרֵת וְלֹא יִשָּׁמֵד שְׁמוֹ מִלְּפָנָי": שמו של זרעך לא יתנתק מלפני, כלומר אני תמיד אזכור את שמו לטובה.
  5. רות ד10: "וְגַם אֶת רוּת הַמֹּאֲבִיָּה אֵשֶׁת מַחְלוֹן קָנִיתִי לִי לְאִשָּׁה, לְהָקִים שֵׁם הַמֵּת עַל נַחֲלָתוֹ, וְלֹא יִכָּרֵת שֵׁם הַמֵּת מֵעִם אֶחָיו וּמִשַּׁעַר מְקוֹמוֹ; עֵדִים אַתֶּם הַיּוֹם": שם המת לא יתנתק ממשפחתו ומעירו, כולם יזכרו אותו, בזכות הבן שייוולד לאשתו.

 

ניתוק ערכים מופשטים:

  1. שמואל א כ15: "וְלֹא תכרִת אֶת חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי עַד עוֹלָם וְלֹא בְּהַכְרִת ידָוִד אֶת אֹיְבֵי דָוִד אִישׁ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה", לא תחתוך ותנתק את חסדך מביתי, כלומר לא תפסיק לעשות חסד עם ביתי. 
  2. ירמיהו ז28: "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ידוד אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם", האמונה נחתכה והתנתקה מפיהם, כלומר הם הפסיקו לדבר דברי אמת ואמונה.

 

הכרתת נפש מקרב עמה = ניתוקו של אדם מעם-ישראל, עונש שיכולות להיות לו כמה משמעויות מעשיות.

 

ניתוק בני-אדם מסויימים ממקום מסויים = גירושם או השמדתם, כך שלא יהיו שם יותר:

  1. יהושע יא21: "וַיָּבֹא יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא וַיַּכְרֵת אֶת הָעֲנָקִים מִן הָהָר מִן חֶבְרוֹן מִן דְּבִר מִן עֲנָב וּמִכֹּל הַר יְהוּדָה וּמִכֹּל הַר יִשְׂרָאֵל עִם עָרֵיהֶם הֶחֱרִימָם יְהוֹשֻׁעַ":
  2. שמואל א כ15: "וְלֹא תַכְרִת אֶת חַסְדְּךָ מֵעִם בֵּיתִי עַד עוֹלָם וְלֹא בְּהַכְרִת ידָוִד אֶת אֹיְבֵי דָוִד אִישׁ מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה": ה' ינתק את אויבי דוד מעל פני האדמה, כלומר ישמיד אותם או יגרום לכך שהם לא יהיו יותר אויבים.

  3. מלכים א ט7: "וְהִכְרַתִּי אֶת יִשְׂרָאֵל מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נָתַתִּי לָהֶם וְאֶת הַבַּיִת אֲשֶׁר הִקְדַּשְׁתִּי לִשְׁמִי אֲשַׁלַּח מֵעַל פָּנָי וְהָיָה יִשְׂרָאֵל לְמָשָׁל וְלִשְׁנִינָה בְּכָל הָעַמִּים"
  4. ישעיהו ט13: "וַיַּכְרֵת ידוד מִיִּשְׂרָאֵל רֹאשׁ וְזָנָב כִּפָּה וְאַגְמוֹן יוֹם אֶחָד": ה' ניתק מישראל גם את החשובים וגם את החלשים.
  5. ירמיהו ט20: "כִּי עָלָה מָוֶת בְּחַלּוֹנֵינוּ בָּא בְּאַרְמְנוֹתֵינוּ לְהַכְרִית עוֹלָל מִחוּץ בַּחוּרִים מֵרְחֹבוֹת": המוות נכנס לבתים, ומנתק את הילדים מהרחובות; כי חלק מהם מתים בשנתם, והאחרים נשארים בביתם כדי לטפל בבני-ביתם שחלו, ולהתאבל על בני-ביתם שמתו.
  6. ירמיהו יא19: "וַאֲנִי כְּכֶבֶשׂ אַלּוּף יוּבַל לִטְבוֹחַ וְלֹא יָדַעְתִּי כִּי עָלַי חָשְׁבוּ מַחֲשָׁבוֹת נַשְׁחִיתָה עֵץ בְּלַחְמוֹ וְנִכְרְתֶנּוּ מֵאֶרֶץ חַיִּים וּשְׁמוֹ לֹא יִזָּכֵר עוֹד": האויבים רצו לנתק את ירמיהו מארץ החיים, כלומר להרוג אותו.
  7. ירמיהו מד7-11: "וְעַתָּה כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: לָמָה אַתֶּם עֹשִׂים רָעָה גְדוֹלָה אֶל נַפְשֹׁתֵכֶם לְהַכְרִית לָכֶם אִישׁ וְאִשָּׁה עוֹלֵל וְיוֹנֵק מִתּוֹךְ יְהוּדָה לְבִלְתִּי הוֹתִיר לָכֶם שְׁאֵרִית. לְהַכְעִסֵנִי בְּמַעֲשֵׂי יְדֵיכֶם לְקַטֵּר לֵאֶלֹהִים אֲחֵרִים בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר אַתֶּם בָּאִים לָגוּר שָׂם לְמַעַן הַכְרִית לָכֶם וּלְמַעַן הֱיוֹתְכֶם לִקְלָלָה וּלְחֶרְפָּה בְּכֹל גּוֹיֵי הָאָרֶץ... לָכֵן כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי שָׁם פָּנַי בָּכֶם לְרָעָה וּלְהַכְרִית אֶת כָּל יְהוּדָה": החוטאים יגרמו לכך שרבים מהם יתנתקו מתוך יהודה וימותו, ובסופו של דבר כל היהודים במצרים יתנתקו מן העולם וימותו.
  8. ירמיהו נ16: "כרת ו זוֹרֵעַ מִבָּבֶל וְתֹפֵשׂ מַגָּל בְּעֵת קָצִיר מִפְּנֵי חֶרֶב הַיּוֹנָה אִישׁ אֶל עַמּוֹ יִפְנוּ וְאִישׁ לְאַרְצוֹ יָנֻסוּ": החקלאים יתנתקו מבבל, יברחו משם ולא יהיו שם יותר.

  9. יחזקאל יד13-21: "בֶּן אָדָם אֶרֶץ כִּי תֶחֱטָא לִי לִמְעָל מַעַל וְנָטִיתִי יָדִי עָלֶיהָ וְשָׁבַרְתִּי לָהּ מַטֵּה לָחֶם וְהִשְׁלַחְתִּי בָהּ רָעָב וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה... אוֹ חֶרֶב אָבִיא עַל הָאָרֶץ הַהִיא וְאָמַרְתִּי חֶרֶב תַּעֲבֹר בָּאָרֶץ וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה... אוֹ דֶּבֶר אֲשַׁלַּח אֶל הָאָרֶץ הַהִיא וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עָלֶיהָ בְּדָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה... כִּי כֹה אָמַר ד' ה' אַף כִּי אַרְבַּעַת שְׁפָטַי הָרָעִים חֶרֶב וְרָעָב וְחַיָּה רָעָה וָדֶבֶר שִׁלַּחְתִּי אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַכְרִית מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה" = לנתק ממנה אדם ובהמה, כלומר לעשות שהיא תהיה שוממה.
  10. יחזקאל כא8-9: "וְאָמַרְתָּ לְאַדְמַת יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר ידוד הִנְנִי אֵלַיִךְ וְהוֹצֵאתִי חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע. יַעַן אֲשֶׁר הִכְרַתִּי מִמֵּךְ צַדִּיק וְרָשָׁע לָכֵן תֵּצֵא חַרְבִּי מִתַּעְרָהּ אֶל כָּל בָּשָׂר מִנֶּגֶב צָפוֹן"
  11. יחזקאל כה7: "לָכֵן הִנְנִי נָטִיתִי אֶת יָדִי עָלֶיךָ וּנְתַתִּיךָ לבג[לְבַז] לַגּוֹיִם וְהִכְרַתִּיךָ מִן הָעַמִּים וְהַאֲבַדְתִּיךָ מִן הָאֲרָצוֹת אַשְׁמִידְךָ וְיָדַעְתָּ כִּי אֲנִי ידוד"
  12. יחזקאל כה13: "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ידוד וְנָטִתִי יָדִי עַל אֱדוֹם וְהִכְרַתִּי מִמֶּנָּה אָדָם וּבְהֵמָה וּנְתַתִּיהָ חָרְבָּה מִתֵּימָן וּדְדָנֶה בַּחֶרֶב יִפֹּלוּ"
  13. יחזקאל כט8: "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ידוד הִנְנִי מֵבִיא עָלַיִךְ חָרֶב וְהִכְרַתִּי מִמֵּךְ אָדָם וּבְהֵמָה"
  14. יחזקאל לה7: "וְנָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר לְשִׁמְמָה וּשְׁמָמָה וְהִכְרַתִּי מִמֶּנּוּ עֹבֵר וָשָׁב"
  15. תהלים קא8: "לַבְּקָרִים אַצְמִית כָּל רִשְׁעֵי אָרֶץ, לְהַכְרִית מֵעִיר ה' כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן": לנתק מעיר הקודש את האנשים העושים רע, כלומר להרוג או לגרש אותם כך שלא יהיו שם יותר.
  16. עמוס א5-ב3: "וְשָׁבַרְתִּי בְּרִיחַ דַּמֶּשֶׂק וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מִבִּקְעַת אָוֶן וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מִבֵּית עֶדֶן וְגָלוּ עַם אֲרָם קִירָה אָמַר ה'... וְהִכְרַתִּי יוֹשֵׁב מאשדוד וְתוֹמֵךְ שֵׁבֶט מאשקלון והשיבותי ידי על עקרון ואבדו שארית פלשתים אָמַר ד' ה'... וְהִכְרַתִּי שופט מקרבה וכל שריה אהרוג עמו אָמַר ה'"
  17. עובדיה א9-10: "וְחַתּוּ גִבּוֹרֶיךָ תֵּימָן לְמַעַן יִכָּרֶת אִישׁ מֵהַר עֵשָׂו מִקָּטֶל. מֵחֲמַס אָחִיךָ יַעֲקֹב תְּכַסְּךָ בוּשָׁה וְנִכְרַתָּ לְעוֹלָם": לא יהיו יותר אנשים בהר עשו, כי יקטלו את כולם.
  18. נחום ב14: "הִנְנִי אֵלַיִךְ נְאֻם ה' צְבָאוֹת, וְהִבְעַרְתִּי בֶעָשָׁן רִכְבָּהּ וּכְפִירַיִךְ תֹּאכַל חָרֶב, וְהִכְרַתִּי מֵאֶרֶץ טַרְפֵּךְ וְלֹא יִשָּׁמַע עוֹד קוֹל מַלְאָכֵכֵה": הטרף שלך יתנתק מהארץ, לא יהיה לך יותר טרף בארץ. 

  19. צפניה א3-4: "אָסֵף אָדָם וּבְהֵמָה אָסֵף עוֹף הַשָּׁמַיִם וּדְגֵי הַיָּם וְהַמַּכְשֵׁלוֹת אֶת הָרְשָׁעִים וְהִכְרַתִּי אֶת הָאָדָם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה נְאֻם ידוד. וְנָטִיתִי יָדִי עַל יְהוּדָה וְעַל כָּל יוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם וְהִכְרַתִּי מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה אֶת שְׁאָר הַבַּעַל אֶת שֵׁם הַכְּמָרִים עִם הַכֹּהֲנִים": ה' ינתק את האדם מעל פני האדמה, וינתק מבית-המקדש את עובדי הבעל (ע"ע הכל כולל הכל)
  20. משלי ב22: "וּרְשָׁעִים מֵאֶרֶץ יִכָּרֵתוּ וּבוֹגְדִים יִסְּחוּ מִמֶּנָּה"

 

כמה פסוקים אומרים שבני-אדם מסויימים לא ייכרתו ממקום מסויים, והכוונה היא שהם לא יתנתקו מאותו מקום, כלומר יהיו שם תמיד. זה יכול להיות לטובה או לרעה:

  1. מלכים א ב4: "לְמַעַן יָקִים ה' אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֶּר עָלַי לֵאמֹר אִם יִשְׁמְרוּ בָנֶיךָ אֶת דַּרְכָּם לָלֶכֶת לְפָנַי בֶּאֱמֶת בְּכָל לְבָבָם וּבְכָל נַפְשָׁם לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מֵעַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל", מלכים א ח25, דברי הימים ב ו16   : "ועתה ידוד אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא יכרת לך איש מלפני ישב על כסא ישראל רק אם ישמרו בניך את דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני", מלכים א ט5, דברי הימים ב ז18: "והקמתי אֵת כִּסֵּא ממלכתך על ישראל לעלם כַּאֲשֶׁר דברתי על דוד אָבִיךָ לֵאמֹר לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מעל כִּסֵּא ישראל": אם בני דוד ילכו לפני ה' באמת, לא יהיה ניתוק בין בית דוד לבין כיסא ישראל, כלומר תמיד יהיו אנשים מבית-דוד על כיסא המלוכה בישראל.
  2. שמואל א ב33: "וְאִישׁ לֹא אַכְרִית לְךָ מֵעִם מִזְבְּחִי לְכַלּוֹת אֶת עֵינֶיךָ וְלַאֲדִיב אֶת נַפְשֶׁךָ וְכָל מַרְבִּית בֵּיתְךָ יָמוּתוּ אֲנָשִׁים": ה' לא ינתק בין בית עלי לבין המזבח, כדי שבני עלי יראו את הכהן הגדול שבא מהבית השני, ויצטערו.
  3. שמואל ב ג29: "יָחֻלוּ עַל רֹאשׁ יוֹאָב וְאַל כָּל בֵּית אָבִיו וְאֶל יִכָּרֵת מִבֵּית יוֹאָב זָב וּמְצֹרָע וּמַחֲזִיק בַּפֶּלֶךְ וְנֹפֵל בַּחֶרֶב וַחֲסַר לָחֶם": ה' לא ינתק מבית יואב זבים, מצורעים, נכים, הרוגים ורעבים; כלומר, תמיד יהיו כאלה בביתו.
  4. במדבר ד18: "אַל תַּכְרִיתוּ אֶת שֵׁבֶט מִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי מִתּוֹךְ הַלְוִיִּם": אל תנתקו את משפחת קהת מתוך שבט לוי, כלומר תשמרו עליהם שלא ימותו ושלא יאבדו, כך שתמיד יישארו קהתים בשבט לוי.
  5. יהושע ט23: "וְעַתָּה אֲרוּרִים אַתֶּם וְלֹא יִכָּרֵת מִכֶּם עֶבֶד וְחֹטְבֵי עֵצִים וְשֹׁאֲבֵי מַיִם לְבֵית אֱלֹהָי": תמיד יהיו בקרב הגבעונים עבדים, חוטבי עצים ושואבי מים לבית ה'.
  6. ירמיהו לג17-18: "כִּי כֹה אָמַר ידוד לֹא יִכָּרֵת לְדָוִד אִישׁ יֹשֵׁב עַל כִּסֵּא בֵית יִשְׂרָאֵל. וְלַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם לֹא יִכָּרֵת אִישׁ מִלְּפָנָי מַעֲלֶה עוֹלָה וּמַקְטִיר מִנְחָה וְעֹשֶׂה זֶּבַח כָּל הַיָּמִים"
  7. זכריה יד2: "וְאָסַפְתִּי אֶת כָּל הַגּוֹיִם אֶל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וְנִלְכְּדָה הָעִיר וְנָשַׁסּוּ הַבָּתִּים וְהַנָּשִׁים תשגלנה[תִּשָּׁכַבְנָה] וְיָצָא חֲצִי הָעִיר בַּגּוֹלָה וְיֶתֶר הָעָם לֹא יִכָּרֵת מִן הָעִיר": החצי השני של העם לא יתנתק מהעיר, כלומר יישאר בה עד בא הגאולה.

 

ב. הכרתה כללית

והנה הפסוקים שבהם לא כתוב בפירוש ממי מתנתקים; ייתכן שהכוונה היא לניתוק מהעולם באופן כללי (כלומר, שלא יהיו יותר בעולם), וייתכן שהכוונה אחרת:

 

ניתוק ערכים מופשטים:

  1. זכריה ט6: "וְיָשַׁב מַמְזֵר בְּאַשְׁדּוֹד, וְהִכְרַתִּי גְּאוֹן פְּלִשְׁתִּים": גורמי-הגאווה של הפלשתים יתנתקו מהם, או שיתנתקו ויאבדו מהעולם; כלומר לא יהיה להם יותר במה להתגאות.
  2. ישעיהו נה13: "תַּחַתהַנַּעֲצוּץ יַעֲלֶה בְרוֹשׁ, תַּחַתהַסִּרְפַּד יַעֲלֶה הֲדַס; וְהָיָה לה' לְשֵׁם לְאוֹת עוֹלָם, לֹא יִכָּרֵת", ישעיהו נו5: "וְנָתַתִּי לָהֶם בְּבֵיתִי וּבְחוֹמֹתַי יָד וָשֵׁם טוֹב מִבָּנִים וּמִבָּנוֹת; שֵׁם עוֹלָם אֶתֶּן לוֹ, אֲשֶׁר לֹא יִכָּרֵת", השם הטוב לא יתנתק מבעליו, או שלא יתנתק מהעולם, או שלא יתנתק מה' (כמו בישעיהו מח19 למעלה); כלומר לא יישכח.
  3. משלי כג18: "כִּי אִם יֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת", משלי כד14: "כֵּן דְּעֶה חָכְמָה לְנַפְשֶׁךָ אִם מָצָאתָ וְיֵשׁ אַחֲרִית, וְתִקְוָתְךָ לֹא תִכָּרֵת": התקווה הטובה שלך לא תתנתק ממך, או לא תתנתק מהעולם; כלומר - אתה לא תתאכזב.
  4. תהלים לז38: "וּפֹשְׁעִים נִשְׁמְדוּ יַחְדָּו, אַחֲרִית רְשָׁעִים נִכְרָתָה": האחרית והתקוה של הרשעים התנתקה מהם, או התנתקה מהעולם; כלומר הם התאכזבו.
  5. ע"ע ספר כריתות.
  6. ע"ע כריתת לשון.

 

ניתוק הגויים מארץ ישראל = גירושם או השמדתם (ע"ע גירוש או חרם); הפסוקים לא מפרטים את האופן המדוייק, כי בפרשות אלו אין חשיבות לכך - העיקר שהגויים לא יהיו עוד בארץ ישראל:

  1. דברים יב29: "כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם אשׁר אַתָּה בָא-שׁמה לרשׁת אוֹתָם מִפָּנֶיךָ, וירשׁת אֹתָם וישׁבת בְּאַרְצָם.  השׁמר לך פן-תנקשׁ אחריהם אחרי השׁמדם מִפָּנֶיךָ, ופן-תדרשׁ לאלהיהם לאמר איכה יעבדו הַגּוֹיִם האלה אֶת-אלהיהם ואעשׂה-כן גם אני.": ה' ידאג שהגויים לא יהיו בארצך; אתה צריך לדאוג שלא לחפש אחריהם בחוץ. 
  2. דברים יט1: "כִּי-יַכְרִית ה' אֱלֹהֶיךָ אֶת-הַגּוֹיִם אשׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ אֶת-אַרְצָם, וירשׁתם וישׁבת בְעָרֵיהֶם וּבְבָתֵּיהֶם. שׁלושׁ ערים תבדיל לְךָ בתוך ארצך אשׁר ה' אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לרשׁתה ": ברגע שלא יהיו יותר גויים בארץ, וכל הארץ תהיה שלך, עליך להפריש שלוש ערים למקלט.
  3. יהושע כג4: "רְאוּ הִפַּלְתִּי לָכֶם אֶת הַגּוֹיִם הַנִּשְׁאָרִים הָאֵלֶּה בְּנַחֲלָה לְשִׁבְטֵיכֶם, מִן הַיַּרְדֵּן וְכָל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הִכְרַתִּי וְהַיָּם הַגָּדוֹל מְבוֹא הַשָּׁמֶשׁ. וה' אלהיכם הוא יהדפם מפניכם והוריש אֶתם מלפניכם וירשׁתם את-ארצם כאשׁר דבר ה' אלהיכם לָכֶם.": יהושע ניתק חלק מהגויים מארץ ישראל, כלומר השמיד או גירש אותם; וה' יגרש וישמיד את שאר הגויים.
  4. שופטים ד24: "וַתֵּלֶךְ יַד בְּנֵי יִשְׂרָאֵל הָלוֹךְ וְקָשָׁה עַל יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן עַד אֲשֶׁר הִכְרִיתוּ אֵת יָבִין מֶלֶךְ כְּנָעַן": בני ישראל ניתקו את יבין מלך כנען מארץ ישראל, וזכו לארבעים שנות שקט.
  5. מלכים א יא16: "כִּי שֵׁשֶׁת חֳדָשִׁים יָשַׁב שָׁם יוֹאָב וְכָל יִשְׂרָאֵל עַד הִכְרִית כָּל זָכָר בֶּאֱדוֹם. ויברח אדד הוא ואנשׁים אדמיים מעבדי אביו אתו לבוא מצרים והדד נער קטן ": יואב רצה שלא יהיו יותר זכרים באדום, ולכן אדד נאלץ לברוח למצרים.

 

ניתוק בית-מלוכה מושחת = הרחקתו מהשלטון או מהארץ, ע"י הריגה או גירוש או כליאה:

  1. מלכים א יד14: "וְהֵקִים ה' לוֹ מֶלֶךְ עַל יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יַכְרִית אֶת בֵּית יָרָבְעָם זֶה הַיּוֹם וּמֶה גַּם עָתָּה"
  2. דברי הימים ב כב7: "וּמֵאֱלֹהִים הָיְתָה תְּבוּסַת אֲחַזְיָהוּ לָבוֹא אֶל יוֹרָם וּבְבֹאוֹ יָצָא עִם יְהוֹרָם אֶל יֵהוּא בֶן נִמְשִׁי אֲשֶׁר מְשָׁחוֹ ה' לְהַכְרִית אֶת בֵּית אַחְאָב"
  3. מלכים א יד10: "לָכֵן הִנְנִי מֵבִיא רָעָה אֶל בֵּית יָרָבְעָם וְהִכְרַתִּי לְיָרָבְעָם מַשְׁתִּין בְּקִיר עָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל; וּבִעַרְתִּי אַחֲרֵי בֵית יָרָבְעָם כַּאֲשֶׁר יְבַעֵר הַגָּלָל עַד תֻּמּוֹ": ניתוק כל הגברים בבית-ירבעם מהשלטון או מהארץ או מהעולם.
  4. מלכים א כא21: "הִנְנִי מבי[מֵבִיא] אֵלֶיךָ רָעָה וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל"
  5. מלכים ב ט8: "וְאָבַד כָּל בֵּית אַחְאָב וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל"

 

ניתוק אנשים אחרים:

  1. בראשית ט11: "וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתְּכֶם וְלֹא יִכָּרֵת כָּל בָּשָׂר עוֹד מִמֵּי הַמַּבּוּל וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ"
  2. שמואל א כד21: "וְעַתָּה הִשָּׁבְעָה לִּי בידוד אִם תַּכְרִית אֶת זַרְעִי אַחֲרָי וְאִם תַּשְׁמִיד אֶת שְׁמִי מִבֵּית אָבִי": יהונתן ביקש מדוד שלא ינתק את זרעו מהארץ, כלומר שלא ישמיד ולא יגרש אותו.
  3. שמואל ב ז9, דברי הימים א יז8: "וָאֶהְיֶה עִמְּךָ בְּכֹל אֲשֶׁר הָלַכְתָּ ואכרתה אֶת כָּל איביך מִפָּנֶיךָ ועשתי לְךָ שֵׁם גדול כְּשֵׁם הגדלים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ": ה' ניתק את אויבי דוד מן הארץ, כלומר גירש או השמיד אותם, או עשה שלא יהיו יותר אויבים.
  4. מלכים א יח4: "וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה', וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים, וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה, וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם": איזבל ניתקה את הנביאים מהארץ, כלומר גרמה שלא יהיו יותר נביאים: חלק מהם היא הרגה, חלק גירשה, והשאר פחדו והפסיקו להיות נביאים.
  5. ישעיהו י7: "וְהוּא לֹא כֵן יְדַמֶּה וּלְבָבוֹ לֹא כֵן יַחְשֹׁב כִּי לְהַשְׁמִיד בִּלְבָבוֹ וּלְהַכְרִית גּוֹיִם לֹא מְעָט": מלך אשור רוצה לנתק גויים רבים מארצם, כלומר להשמיד או לגרש אותם.
  6. ישעיהו יא13: "וְסָרָה קִנְאַת אֶפְרַיִם וְצֹרְרֵי יְהוּדָה יִכָּרֵתוּ אֶפְרַיִם לֹא יְקַנֵּא אֶת יְהוּדָה וִיהוּדָה לֹא יָצֹר אֶת אֶפְרָיִם"
  7. ישעיהו יד22: "וְקַמְתִּי עֲלֵיהֶם נְאֻם ידוד צְבָאוֹת וְהִכְרַתִּי לְבָבֶל שֵׁם וּשְׁאָר וְנִין וָנֶכֶד נְאֻם ידוד"
  8. ישעיהו כט20: "כִּי אָפֵס עָרִיץ וְכָלָה לֵץ וְנִכְרְתוּ כָּל שֹׁקְדֵי אָוֶן"
  9. ישעיהו מח9: "לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ"
  10. ירמיהו מז4: "עַל הַיּוֹם הַבָּא לִשְׁדוֹד אֶת כֹּל פְּלִשְׁתִּים לְהַכְרִית לְצֹר וּלְצִידוֹן כָּל שָׂרִיד עֹזֵר כִּי שֹׁדֵד ה' אֶת פְּלִשְׁתִּים שְׁאֵרִית אִי כַפְתּוֹר"
  11. יחזקאל יז17: "וְלֹא בְחַיִל גָּדוֹל וּבְקָהָל רָב יַעֲשֶׂה אוֹתוֹ פַרְעֹה בַּמִּלְחָמָה בִּשְׁפֹּךְ סֹלְלָה וּבִבְנוֹת דָּיֵק לְהַכְרִית נְפָשׁוֹת רַבּוֹת"
  12. יחזקאל כה16: "לָכֵן כֹּה אָמַר אֲדֹנָי ידוד הִנְנִי נוֹטֶה יָדִי עַל פְּלִשְׁתִּים וְהִכְרַתִּי אֶת כְּרֵתִים וְהַאֲבַדְתִּי אֶת שְׁאֵרִית חוֹף הַיָּם"
  13. יחזקאל ל15: "וְשָׁפַכְתִּי חֲמָתִי עַל סִין מָעוֹז מִצְרָיִם וְהִכְרַתִּי אֶת הֲמוֹן נֹא"
  14. עובדיה א14: "וְאַל תַּעֲמֹד עַל הַפֶּרֶק לְהַכְרִית אֶת פְּלִיטָיו וְאַל תַּסְגֵּר שְׂרִידָיו בְּיוֹם צָרָה"
  15. מיכה ה8: "תָּרֹם יָדְךָ עַל צָרֶיךָ וְכָל אֹיְבֶיךָ יִכָּרֵתוּ"
  16. נחום ב1: "הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם, חָגִּי יְהוּדָה חַגַּיִךְ שַׁלְּמִי נְדָרָיִךְ, כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לעבור[לַעֲבָר] בָּךְ בְּלִיַּעַל כֻּלֹּה נִכְרָת": הרשעים, בני הבליעל, יתנתקו ממך; לא יעברו בך עוד רשעים.
  17. נחום ג15: "שָׁם תֹּאכְלֵךְ אֵשׁ תַּכְרִיתֵךְ חֶרֶב תֹּאכְלֵךְ כַּיָּלֶק הִתְכַּבֵּד כַּיֶּלֶק הִתְכַּבְּדִי כָּאַרְבֶּה"
  18. צפניה א11: "הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ, כִּי נִדְמָה כָּל עַם כְּנַעַן, נִכְרְתוּ כָּל נְטִילֵי כָסֶף": כל הסוחרים, הנוטלים כסף ומעבירים אותו ממקום למקום, התנתקו ואבדו מן הארץ; כי הארץ עניה ואין בה יותר מסחר.

  19. תהלים לז9-34: "כִּי מְרֵעִים יִכָּרֵתוּן וְקֹוֵי יָדוֹד הֵמָּה יִירְשׁוּ אָרֶץ... כִּי מְבֹרָכָיו יִירְשׁוּ אָרֶץ וּמְקֻלָּלָיו יִכָּרֵתוּ... כִּי יָדוֹד אֹהֵב מִשְׁפָּט וְלֹא יַעֲזֹב אֶת חֲסִידָיו לְעוֹלָם נִשְׁמָרוּ וְזֶרַע רְשָׁעִים נִכְרָת... קַוֵּה אֶל יָדוֹד וּשְׁמֹר דַּרְכּוֹ וִירוֹמִמְךָ לָרֶשֶׁת אָרֶץ בְּהִכָּרֵת רְשָׁעִים תִּרְאֶה"
  20. זכריה יג8: "וְהָיָה בְכָל הָאָרֶץ נְאֻם ידוד פִּי שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ"

 

פסוקים נוספים

  1. בראשית מא36: "וְהָיָה הָאֹכֶל לְפִקָּדוֹן לָאָרֶץ לְשֶׁבַע שְׁנֵי הָרָעָב אֲשֶׁר תִּהְיֶיןָ בְּאֶרֶץ מִצְרָיִם וְלֹא תִכָּרֵת הָאָרֶץ בָּרָעָב"
  2. ויקרא כו22: "וְהִשְׁלַחְתִּי בָכֶם אֶת חַיַּת הַשָּׂדֶה וְשִׁכְּלָה אֶתְכֶם וְהִכְרִיתָה אֶת בְּהֶמְתְּכֶם וְהִמְעִיטָה אֶתְכֶם וְנָשַׁמּוּ דַּרְכֵיכֶם"
  3. ויקרא כו30: "וְהִשְׁמַדְתִּי אֶת בָּמֹתֵיכֶם וְהִכְרַתִּי אֶת חַמָּנֵיכֶם וְנָתַתִּי אֶת פִּגְרֵיכֶם עַל פִּגְרֵי גִּלּוּלֵיכֶם וְגָעֲלָה נַפְשִׁי אֶתְכֶם": ה' ינתק את הפסלים המיועדים לשמש מן הארץ, כלומר יאביד אותם.
  4. במדבר יא33: "הַבָּשָׂר עוֹדֶנּוּ בֵּין שִׁנֵּיהֶם טֶרֶם יִכָּרֵת, וְאַף ה' חָרָה בָּעָם וַיַּךְ ידוד בָעָם מַכָּה רַבָּה מְאֹד": הבשר עוד לא התנתק משיניהם, וכבר ה' היכה בהם.
  5. יהושע ג13-ד7: "וְהָיָה כְּנוֹחַ כַּפּוֹת רַגְלֵי הַכֹּהֲנִים נֹשְׂאֵי אֲרוֹן ידוד אֲדוֹן כָּל הָאָרֶץ בְּמֵי הַיַּרְדֵּן מֵי הַיַּרְדֵּן יִכָּרֵתוּן הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה וְיַעַמְדוּ נֵד אֶחָד... וְיַעַמְדוּ הַמַּיִם הַיֹּרְדִים מִלְמָעְלָה קמו נֵד אֶחָד הרחק מאד באדם העיר אשר מצד צרתן והירדים על ים הערבה ים המלח תמו נכרתו והעם עברו נגד יריחו... ואמרתם להם אשר נכרתו מֵימי הַיַּרְדֵּן מפני אֲרוֹן ברית ידוד בעברו בירדן נכרתו מֵי הַיַּרְדֵּן והיו האבנים האלה לזכרון לבני ישראל עד עולם."
  6. מלכים א יח5: "וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל עֹבַדְיָהוּ לֵךְ בָּאָרֶץ אֶל כָּל מַעְיְנֵי הַמַּיִם וְאֶל כָּל הַנְּחָלִים אוּלַי נִמְצָא חָצִיר וּנְחַיֶּה סוּס וָפֶרֶד וְלוֹא נַכְרִית מֵהַבְּהֵמָה"
  7. ירמיהו מח2: "אֵין עוֹד תְּהִלַּת מוֹאָב בְּחֶשְׁבּוֹן חָשְׁבוּ עָלֶיהָ רָעָה לְכוּ וְנַכְרִיתֶנָּה מִגּוֹי גַּם מַדְמֵן תִּדֹּמִּי אַחֲרַיִךְ תֵּלֶךְ חָרֶב"
  8. ירמיהו נא62: "וְאָמַרְתָּ ידוד אַתָּה דִבַּרְתָּ אֶל הַמָּקוֹם הַזֶּה לְהַכְרִיתוֹ לְבִלְתִּי הֱיוֹת בּוֹ יוֹשֵׁב לְמֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה כִּי שִׁמְמוֹת עוֹלָם תִּהְיֶה"
  9. תהלים קט13: "יְהִי אַחֲרִיתוֹ לְהַכְרִית, בְּדוֹר אַחֵר יִמַּח שְׁמָם": האחרית שלו תיכרת ותתנתק ממנו כך שלא תישאר לו תקווה לסוף ימיו (כמו בתהלים לז38); או - באחריתו ובסופו ה' יכרית אותו מהארץ כך שהוא לא יתקיים יותר בעולם (כמו בשאר הפסוקים תחת "ניתוק אנשים אחרים").
  10. ישעיהו כב25: "בַּיּוֹם הַהוּא נְאֻם ה' צְבָאוֹת תָּמוּשׁ הַיָּתֵד הַתְּקוּעָה בְּמָקוֹם נֶאֱמָן וְנִגְדְּעָה וְנָפְלָה וְנִכְרַת הַמַּשָּׂא אֲשֶׁר עָלֶיהָ כִּי ה' דִּבֵּר"  
  11. ישעיהו נז8: "וְאַחַר הַדֶּלֶת וְהַמְּזוּזָה שַׂמְתְּ זִכְרוֹנֵךְ כִּי מֵאִתִּי גִּלִּית וַתַּעֲלִי הִרְחַבְתְּ מִשְׁכָּבֵךְ וַתִּכְרָת לָךְ מֵהֶם אָהַבְתְּ מִשְׁכָּבָם יָד חָזִית"
  12. ירמיהו לה19: "לָכֵן כֹּה אָמַר ידוד צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל לֹא יִכָּרֵת אִישׁ לְיוֹנָדָב בֶּן רֵכָב עֹמֵד לְפָנַי כָּל הַיָּמִים"
  13. הושע ח4: "הֵם הִמְלִיכוּ וְלֹא מִמֶּנִּי הֵשִׂירוּ וְלֹא יָדָעְתִּי כַּסְפָּם וּזְהָבָם עָשׂוּ לָהֶם עֲצַבִּים לְמַעַן יִכָּרֵת"
  14. צפניה ג6-7: "הִכְרַתִּי גוֹיִם נָשַׁמּוּ פִּנּוֹתָם הֶחֱרַבְתִּי חוּצוֹתָם מִבְּלִי עוֹבֵר נִצְדּוּ עָרֵיהֶם מִבְּלִי אִישׁ מֵאֵין יוֹשֵׁב. אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם"
  15. מלאכי ב12: "יַכְרֵת ידוד לָאִישׁ אֲשֶׁר יַעֲשֶׂנָּה עֵר וְעֹנֶה מֵאָהֳלֵי יַעֲקֹב וּמַגִּישׁ מִנְחָה לידוד צְבָאוֹת"
  16. דניאל ט26: "וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת"

תגובות