ירמיהו ז

1 הדבר אשר היה אל-ירמיהו מאת יהוה לאמר. 2 עמד בשער בית יהוה וקראת שם את-הדבר הזה ואמרת שמעו דבר-יהוה כל-יהודה הבאים בשערים האלה להשתחות ליהוה.

3 כה-אמר יהוה צבאות אלהי ישראל היטיבו דרכיכם ומעלליכם ואשכנה אתכם במקום הזה. 4 אל-תבטחו לכם אל-דברי השקר לאמר היכל יהוה היכל יהוה היכל יהוה המה. 5 כי אם-היטיב תיטיבו את-דרכיכם ואת-מעלליכם אם-עשו תעשו משפט בין איש ובין רעהו. 6 גר יתום ואלמנה לא תעשקו ודם נקי אל-תשפכו במקום הזה ואחרי אלהים אחרים לא תלכו לרע לכם. 7 ושכנתי אתכם במקום הזה בארץ אשר נתתי לאבותיכם למן-עולם ועד-עולם. 8 הנה אתם בטחים לכם על-דברי השקר לבלתי הועיל. 9 הגנב רצח ונאף והשבע לשקר וקטר לבעל והלך אחרי אלהים אחרים אשר לא-ידעתם. 10 ובאתם ועמדתם לפני בבית הזה אשר נקרא-שמי עליו ואמרתם נצלנו למען עשות את כל-התועבות האלה. 11 המערת פרצים היה הבית הזה אשר-נקרא-שמי עליו בעיניכם גם אנכי הנה ראיתי נאם-יהוה. 12 כי לכו-נא אל-מקומי אשר בשילו אשר שכנתי שמי שם בראשונה וראו את אשר-עשיתי לו מפני רעת עמי ישראל. 13 ועתה יען עשותכם את-כל-המעשים האלה נאם-יהוה ואדבר אליכם השכם ודבר ולא שמעתם ואקרא אתכם ולא עניתם. 14 ועשיתי לבית אשר נקרא-שמי עליו אשר אתם בטחים בו ולמקום אשר-נתתי לכם ולאבותיכם כאשר עשיתי לשלו. 15 והשלכתי אתכם מעל פני כאשר השלכתי את-כל-אחיכם את כל-זרע אפרים.

16 ואתה אל-תתפלל בעד-העם הזה ואל-תשא בעדם רנה ותפלה ואל-תפגע-בי כי-אינני שמע אתך. 17 האינך ראה מה המה עשים בערי יהודה ובחצות ירושלם. 18 הבנים מלקטים עצים והאבות מבערים את-האש והנשים לשות בצק לעשות כונים למלכת השמים והסך נסכים לאלהים אחרים למען הכעסני. 19 האתי הם מכעסים נאם-יהוה הלוא אתם למען בשת פניהם. 20 לכן כה-אמר אדני יהוה הנה אפי וחמתי נתכת אל-המקום הזה על-האדם ועל-הבהמה ועל-עץ השדה ועל-פרי האדמה ובערה ולא תכבה.

21 כה אמר יהוה צבאות אלהי ישראל עלותיכם ספו על-זבחיכם ואכלו בשר. 22 כי לא-דברתי את-אבותיכם ולא צויתים ביום הוציא אותם מארץ מצרים על-דברי עולה וזבח. 23 כי אם-את-הדבר הזה צויתי אותם לאמר שמעו בקולי והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו-לי לעם והלכתם בכל-הדרך אשר אצוה אתכם למען ייטב לכם. 24 ולא שמעו ולא-הטו את-אזנם וילכו במעצות בשררות לבם הרע ויהיו לאחור ולא לפנים. 25 למן-היום אשר יצאו אבותיכם מארץ מצרים עד היום הזה ואשלח אליכם את-כל-עבדי הנביאים יום השכם ושלח. 26 ולוא שמעו אלי ולא הטו את-אזנם ויקשו את-ערפם הרעו מאבותם. 27 ודברת אליהם את-כל-הדברים האלה ולא ישמעו אליך וקראת אליהם ולא יענוכה. 28 ואמרת אליהם זה הגוי אשר לוא-שמעו בקול יהוה אלהיו ולא לקחו מוסר אבדה האמונה ונכרתה מפיהם.

29 גזי נזרך והשליכי ושאי על-שפים קינה כי מאס יהוה ויטש את-דור עברתו. 30 כי-עשו בני-יהודה הרע בעיני נאום-יהוה שמו שקוציהם בבית אשר-נקרא-שמי עליו לטמאו. 31 ובנו במות התפת אשר בגיא בן-הנם לשרף את-בניהם ואת-בנתיהם באש אשר לא צויתי ולא עלתה על-לבי.

32 לכן הנה-ימים באים נאם-יהוה ולא-יאמר עוד התפת וגיא בן-הנם כי אם-גיא ההרגה וקברו בתפת מאין מקום. 33 והיתה נבלת העם הזה למאכל לעוף השמים ולבהמת הארץ ואין מחריד. 34 והשבתי מערי יהודה ומחצות ירושלם קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה כי לחרבה תהיה הארץ.