מאת: אראל
ירמיהו ז16: "
וְאַתָּה, אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה, וְאַל תִּשָּׂא בַעֲדָם רִנָּה וּתְפִלָּה, וְאַל תִּפְגַּע בִּי, כִּי אֵינֶנִּי שֹׁמֵעַ אֹתָךְ
"
ה' ציווה על ירמיהו, שלא יתפלל בעד עם ישראל, ומדוע?
ירמיהו ז17: "
הַאֵינְךָ רֹאֶה מָה הֵמָּה עֹשִׂים בְּעָרֵי יְהוּדָה וּבְחֻצוֹת יְרוּשָׁלִָם?
"
ירמיהו ז18: "
הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים, וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ, וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק, לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים, לְמַעַן הַכְעִסֵנִי
"
כלומר, "
כבר יקרה שיהיה האדם חוטא והאישה תהיה יראת ה'; וכאשר יהיו שניהם רעים וחטאים לה' מאד, יהיו הבנים נקיים מהעוון לקטנותם, ואחוס על הבית מפני הבל פיהם של תינוקות; אבל אלה אינם כן, כי
הקטנים מתחילים בעבירה, שהם
מלקטים העצים לעבודה זרה, כי מקטנותם יחנכום בזה,
והאבות מבערים את האש, והנשים לשות הבצק לעשות כוונים , שהם מיני מאכלים שהיו מכינים ומגישים
למלכת השמיים ,
והסך נסכים מהיין
לאלהים אחרים , כאילו הכוכבים ממסילותם יאכלו ממאכליהם וישתו יין נסיכם
"
(אברבנאל) .
כל עוד מישהו מהמשפחה צדיק, יש סיכוי שקשרי המשפחה יאפשרו לו להשפיע גם על שאר קרוביו, ולכן יש טעם להתפלל בעדם ולבקש שה' יאריך אפו וייתן להם עוד הזדמנות. אבל כאשר כל המשפחה שקועה בעבודת-אלילים, מהילדים ועד המבוגרים, אין כל סיכוי שהמצב ישתנה, ולכן אין טעם לתת ארכה - אלא רק להרוס הכל ולבנות מחדש.
השוואה לפסוקים אחרים שבהם ה' אסר על ירמיהו להתפלל בעד עם ישראל
"
"ואתה", ר"ל לך צויתי רק שתעמוד בשער בית ה' שהם באים להשתחוות ותוכיחם, אבל "לא שאתה תתפלל בעדם", וגם אם ירצו המה להתפלל ואתה תהיה הש"ץ "לשאת בעדם רנה ותפלה", כדרך שהש"ץ מרנן והקהל עונים אחריו, לא תעשה זאת, וגם "אל תפגע בי" שאעשה בזכותך "כי אינני שמע אתך" כלל, כי איך תוכל לבקש ולהתפלל בעדם: "האינך רואה",א) "מה המה עושים" גוף המעשה,ב) איכות המעשה שאין עושים בצנעה רק בפרהסיא "בערי יהודה ובערי ירושלים", ולא שיעשו זה יחידים, כי. הבנים מלקטים עצים" שכולם עוסקים בדבר, וגם מלאכה שאחד יכול לעשותה כמו עשיית הכונים הם מחלקים אותה ביניהם האבות והבנים והנשים כדי שיהיה לכולם חלק במעשה, ואין עושים זאת לתיאבון רק
למען הכעיסני
"
(
מלבי"ם) .
"
"לעשות כוונים" - דפוס הכוכב "למלכת השמים" - כוכב הגדול היו קורין מלכת השמים, לשון מלוכה; וכן ת"י לכוכבת שמיא
"
(
רש"י)
"
כונים . צורה מכוונת למלכת השמים שהוא השמש, שקראוהו מלך בשמים, שמולך על כל הכוכבים ומנהיג אותם, ואליו היה עבודת המולך, והיה אצלם מולך זכר ומלכת נקבה, ועז"א (בעמוס ה') את סוכות מלככם ואת כיון צלמיכם, ולקמן (מ"ד י"ח) עשינו לה כונים להעציבה. וי"מ מענין מלאכה או מלאך ושליחות, ע"ש עבודתה ושליחותה בהנהגת השפלים, ואל"ף עי"ן הפעל נפל מן היסוד, כמו אם לא שריתך לטוב (לקמן ט"ו י"א), יתן ה' את שלתך (ש"א א'):
"
(
מלבי"ם)
"
"והסך" - ולהסך אז נסכים וגו'. "למען הכעיסני" - ר"ל יודעים הם שאין תועלת בעבודתם אבל כל מעשיהם להכעיסני. "לעשות כונים" - לעשות מיני מאכלים להגיש מנחה למלכת שמים ר"ל לכוכב גדול שבשמים והוא השמש וכאלו מולך על כולם. "הבנים וגו'" - ר"ל כ"א מהם מסייע לעבירה. "מלקטים" - מלשון לקיטה. "מבערים" - מדליקים. "לשות" - מלשון לישה והוא גלגול העיסה. "בצק" - עיסה כמו מלוש בצק עד חמצתו (הושע ז)ואמר בצק ע"ש סופו וכן אפיתי על גחליו לחם (ישעיהו מד). "כונים" - מין מאכל ויתכן שנקרא כן על כי עשאום בכוונת הלב בתקון רב וכן עשינו לה כונים להעציבה (לקמן מד). "למלכת השמים" - הוא השמש וכן מקטרים למלכת השמים (שם)
"
(
מצודות)