ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
כרת
קוד: כרת בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
תואר:
הכְרֵתִי והפלתי (בעל תפקיד)
= תרגם יונתן "קשתיא וקלעיא" (=הקשתים והקלעים), ודברי חז"ל ידועים.
פועל:
הכרית (הפעיל)
= ניתק והרחיק
= כריתת חיים וכליון.
פועל:
הכרת (הפעל)
תואר:
כְרֵתִי (מקום פרטי)
= מקום בארץ פלשתים.
עצם:
כְּרוּתָה (חומר בנין)
פועל:
כרַת (פעל)
= חתך ושבר
מופשט:
כריתות (מופשט)
תואר:
כרתים (מקום פרטי)
פועל:
נכרת (נפעל)
צילום:
ביטוי הפעיל:
הכרית לשון
= האביד מן העולם דיבורים רעים
ביטוי הפעיל:
הכרית נפש
= ניתק את הנפש מעמה, לפני או אחרי המוות
ביטוי בעל תפקיד:
הכרתי והפלתי
כרתי = חציר
ביטוי פעל:
כרת ברית
כרת ברית - מקור הביטוי
ביטוי כלי כתיבה:
ספר כריתות
= ספר שמנתק בין איש לאשתו
תוספות ותגובות