קוד: כריתת לשון בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
תגובה ל: כרת שנכתבה ב18:04:54 01.11.2004
בשני מקומות בתנ"ך נזכר ביטוי שקשור לכריתת לשון:
יַכְרֵת ה', כָּל-שִׂפְתֵי חֲלָקוֹת-- לָשׁוֹן, מְדַבֶּרֶת גְּדֹלוֹת",
פִּי-צַדִּיק, יָנוּב חָכְמָה; וּלְשׁוֹן תַּהְפֻּכוֹת, תִּכָּרֵת":
הפועל "כרת" בבניין קל משמעו - חתך בחזקה , כמו בביטוי "ויכרתו את ראשו"; לפי זה היה אפשר לפרש שהכתוב מדבר על חיתוך של הלשון, ומבקש מה' שיחתוך את לשונם של הרשעים המדברים דברי-הטעיה, גאוה ומרמה.
אך בפסוקים אלה הפועל הוא בבניין הפעיל (
יַכְרֵת
) ונפעל (
תִּכָּרֵת
); בבניינים אלה משמעו - ניתק/התנתק, וכשלא כתוב ממה בדיוק הוא התנתק - הכוונה היא שהוא יתנתק מן העולם, כלומר שלא יהיה יותר בעולם (ע"ע הכרית - חלק ב ). לפי זה, אפשר לפרש את הפסוק באופן פחות "כואב": המשורר מתפלל לכך, שאנשים יחזרו בתשובה, ולא ידברו עוד דברי-הטעיה, גאוה ומרמה, כך שלא יהיו יותר בעולם "שפתי חלקות, לשון מדברת גדולות
" "ולשון תהפוכות
".