שריפת ילדים - שלוש פעמים בספר ירמיהו

קוד: שריפת ילדים - שלוש פעמים בספר ירמיהו בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: ע"פ רועי מעודה, דעת מקרא

אל: פירושים וסימנים ירמיהו ביטויים

בשלושה פסוקים בספר ירמיהו נזכר שבנ"י שרפו את ילדיהם. הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים בין שלושת הפסוקים:

ירמיהו לב35

ירמיהו יט2


ירמיהו ז31

ויבנו את במות הבעל

ובנו את במות הבעל

ובנו במות התופת

1

אשר בגיא בן הינום

(בתחילת הפרק כתוב ויצאת אל גיא בן הינום...)

אשר בגיא בן הינום

2

להעביר

לשרוף

לשרוף

3

את בניהם ואת בנותיהם

את בניהם

את בניהם ואת בנותיהם

4

למולך

באש עולות לבעל

באש

1

אשר לא ציויתים

אשר לא ציויתי

אשר לא ציויתי

5

ולא דיברתי

6

ולא עלתה על ליבי

ולא עלתה על ליבי

ולא עלתה על לבי.

לעשות התועבה הזאת, למען החטיא את יהודה

7


נסביר את ההבדלים ע"פ רועי מעודה:

אחרי שירמיהו אמר את דברי התוכחה שבפרק ז - בני ישראל הקשו עליו: "איך אתה יכול להגיד שה' לא ציווה לשרוף בנים? הרי ה' ציווה על אברהם אבינו לשרוף את יצחק בנו?!".

בפרק יט חזר ירמיהו על התוכחה בסגנון אחר כדי לענות לקושיות:

1. הוא הדגיש שבנ"י בנו את במות הבעל, לשרוף את בניהם באש עולות לבעל, בניגוד לאברהם – שעשה הכל לשם ה'.

4. הוא הזכיר רק את בניהם - כי הקושיה היתה רק בקשר לבנו של אברהם.

6. הוא הדגיש " ולא דיברתי", כלומר – גם כשציוויתי את אברהם לא דיברתי אליו ש ישרוף את בנו אלא רק ש יעלה אותו לעולה – ואחרי שהעלה אותו למזבח אמרתי לו שיוריד אותו (פירוט).

3. [ע"פ דעת מקרא] פרק לב הוא פרק של נחמה, ולכן גם תיאור הפשע הוא 'עדין' יותר: במקום לשרוף כתוב להעביר.

7. מאותה סיבה (אולי) האשמה בפרק לב מופנית לא אל כל בני ישראל אלא בעיקר אל המנהיגים שלהם שהחטיאו אותם -- בנו את במות הבעל " למען החטיא את יהודה".

עוד כמה מקורות שקשורים לנושא

  • מל"ב טז 3 (על אחז): " וילך בדרך מלכי ישראל, וגם את בנו העביר באש, כתועבות הגויים אשר הוריש ה' אותם מפני בני ישראל".
  • דה"ב כח 3 (על אחז): " והוא הקטיר בגיא בן הינום; ויבער את בניו באש, כתועבות הגויים אשר הוריש ה' מפני בני ישראל"
  • מל"ב כא 6 (על מנשה): " והעביר את בנו באש, ועונן וניחש, ועשה אוב ויידוענים, הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיס".
  • בדה"ב לג 6 (על מנשה): " והוא העביר את בניו באש בגיא בן הינום, ועונן וניחש וכישף ועשה אוב ויידעוני; הרבה לעשות הרע בעיני ה' להכעיסו".
  • מל"ב כג 10 (על יאשיהו): " וטימא את התופת, אשר בגיא בן הינום, לבלתי להעביר איש את בנו ואת בתו באש למולך".
  • יחזקאל כ 31: " ובשאת מתנותיכם בהעביר בניכם באש אתם נטמאים לכל גילוליכם עד היום...
  • ישעיהו ל 33 (על מפלת אשור): " כי ערוך מאתמול תופתה, בם היא למלך הוכן העמיק הרחיב; מדורתה אש ועצים הרבה נשמת ה' כנחל גופרית בוערה בה"
  • יהושוע טו 8 (הגבול הצפוני של שבט יהודה): "ועלה הגבול גיא בן הינום, אל כתף היבוסי מנגב, היא ירושלים; ועלה הגבול אל ראש ההר אשר על פני גיא הינום ימה, אשר בקצה עמק רפאים צפונה".

תגובות