קוד: שפיים= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
1.
שפיים = מקומות גבוהים (רד"ק על ירמיהו ג21, אבן עזרא על במדבר כג3 ועוד); כך נראה מהפסוקים:
אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת, אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם": נראה ש'שפיים' הם הקבלה ניגודית ל'בקעות'.
קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע, בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֶעֱוּוּ אֶת דַּרְכָּם, שָׁכְחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם" - לפי ההקבלה לנבואת הנחמה (ירמיהו לא14): "קול ברמה נשמע, נהי בכי תמרורים..." נראה ש"שפיים" מקבילים ל"רמה" (יואל אליצור).
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים, כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב" - מסתבר שהבהמות המחפשות עשב עומדות במקום גבוה.
עַל הַר נִשְׁפֶּה שְׂאוּ נֵס, הָרִימוּ קוֹל לָהֶם; הָנִיפוּ יָד וְיָבֹאוּ פִּתְחֵי נְדִיבִים" - גם כאן נראה שהכוונה להר גבוה, שמניפים עליו נס כך שייראה למרחוק.
גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי, וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה; כִּי מָאַס ה' וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ" - על המקומות המיושבים, שעומדים להחרב.
עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים, כִּי חֶרֶב לה' אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר" = על כל המקומות המיושבים, אפילו אלו שנמצאים במדבר.
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים 'צֵאוּ', לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ 'הִגָּלוּ'; עַל דְּרָכִים יִרְעוּ, וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם" - 'שפיים' מקביל אל 'דרכים'.
שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת[שֻׁכַּבְּתְּ]? עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ" - כנ"ל.
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים, כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב" - גם הפראים, שבדרך-כלל מתרחקים ממקומות יישוב, באו לחפש אוכל במקומות מיושבים בגלל הרעב.
גָּזִּי נִזְרֵךְ וְהַשְׁלִיכִי, וּשְׂאִי עַל שְׁפָיִם קִינָה; כִּי מָאַס ה' וַיִּטֹּשׁ אֶת דּוֹר עֶבְרָתוֹ" - על המקומות המיושבים, שעומדים להחרב.
עַל כָּל שְׁפָיִם בַּמִּדְבָּר בָּאוּ שֹׁדְדִים, כִּי חֶרֶב לה' אֹכְלָה מִקְצֵה אֶרֶץ וְעַד קְצֵה הָאָרֶץ, אֵין שָׁלוֹם לְכָל בָּשָׂר" = אפילו המקומות השקטים והמבודדים נשדדו.
אֶפְתַּח עַל שְׁפָיִים נְהָרוֹת וּבְתוֹךְ בְּקָעוֹת מַעְיָנוֹת, אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם וְאֶרֶץ צִיָּה לְמוֹצָאֵי מָיִם": במקומות שקטים ומבודדים יהיו נהרות שיאפשרו לאנשים לגור בהם.
לֵאמֹר לַאֲסוּרִים 'צֵאוּ', לַאֲשֶׁר בַּחֹשֶׁךְ 'הִגָּלוּ'; עַל דְּרָכִים יִרְעוּ, וּבְכָל שְׁפָיִים מַרְעִיתָם" - 'שפיים' מנוגד אל 'דרכים': הם ירעו גם בדרכים הראשיות וגם במקומות השקטים והמבודדים.
שְׂאִי עֵינַיִךְ עַל שְׁפָיִם וּרְאִי אֵיפֹה לֹא שגלת[שֻׁכַּבְּתְּ]? עַל דְּרָכִים יָשַׁבְתְּ לָהֶם כַּעֲרָבִי בַּמִּדְבָּר וַתַּחֲנִיפִי אֶרֶץ בִּזְנוּתַיִךְ וּבְרָעָתֵךְ" - כנ"ל.
קוֹל עַל שְׁפָיִים נִשְׁמָע, בְּכִי תַחֲנוּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, כִּי הֶעֱוּוּ אֶת דַּרְכָּם, שָׁכְחוּ אֶת ה' אֱלֹהֵיהֶם" - בני ישראל הלכו לאיבד, וקולם נשמע במקומות מבודדים ורחוקים.
וּפְרָאִים עָמְדוּ עַל שְׁפָיִם, שָׁאֲפוּ רוּחַ כַּתַּנִּים, כָּלוּ עֵינֵיהֶם כִּי אֵין עֵשֶׂב" - הפראים נודדים למקומות שקטים ומבודדים כדי לחפש אוכל.
וַיֹּאמֶר בִּלְעָם לְבָלָק 'הִתְיַצֵּב עַל עֹלָתֶךָ וְאֵלְכָה, אוּלַי יִקָּרֵה ה' לִקְרָאתִי וּדְבַר מַה יַּרְאֵנִי וְהִגַּדְתִּי לָךְ' וַיֵּלֶךְ שֶׁפִי" = בלעם הלך להתבודד במקום שקט, בדרך בה לא יפגוש עוברי אורח פרט לנחשים (רמי ניר).
בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם 'רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר'" (פירוט)