קוד: ביאור:ירמיהו ד11 בתנ"ך
סוג: משל
מאת: אראל
אל:
הנביא ירמיהו התלונן רבות על כך שהנביאים האחרים, הטוענים שיש בהם רוח ה', אינם מוכיחים את בני ישראל על מעשיהם הרעים, ואינם מזהירים אותם מפני הפורענות:
ירמיהו ד10: "וָאֹמַר 'אֲהָהּ ד' ה', אָכֵן הַשֵּׁא הִשֵּׁאתָ לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם לֵאמֹר 'שָׁלוֹם יִהְיֶה לָכֶם', וְנָגְעָה חֶרֶב עַד הַנָּפֶשׁ!'
"
השא השאת = הרגעת אותם, כביכול, בכך שאפשרת לנביאי השקר להתנבא ולהגיד לבני ישראל "שלום יהיה לכם";
ונגעה חרב עד הנפש = אך האמת היא שאין כל שלום, חרב המלחמה כבר מונחת על צווארנו.
רוח הנבואה היא נעימה ועדינה אך חסרת תועלת:
ירמיהו ד11: "בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם: רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת עַמִּי, לוֹא לִזְרוֹת וְלוֹא לְהָבַר
"
צח = נקי.
רוח צח... במדבר = במדבר, הרוחות החזקות נושאות עמן חול; הרוחות הצחות, שאין בהן חול, הן רוחות חלשות ועדינות.
שפיים
= מקומות גבוהים או מקומות מיושבים או מקומות שקטים ומבודדים.
רוח צח שפיים במדבר = רוח נקיה, שקטה ועדינה, הנושבת במקומות המיושבים והשקטים במדבר.
דרך
= הרגל ומנהג.
דרך בת עמי = התנהגותם של בני ישראל.
רוח צח שפיים במדבר דרך בת עמי = כמו רוח עדינה ונעימה הנושבת במקומות השקטים במדבר, כך רוח הנבואה המתנבאת על התנהגותם של בני ישראל.
לזרות
= לפזר את המוץ כך שרק הגרעינים נשארים.
להבר = לברור, להוציא את הגרעינים מתוך הפסולת.
לא לזרות ולא להבר = הרוח העדינה והנעימה אינה מועילה לניקוי התבואה, לא לזריה ולא לברירה; והנמשל: הנבואות העדינות והנעימות של הנביאים, על דרכם והתנהגותם של בני ישראל, אינן מועילות לסלק את הרוע ואינן מועילות לבחור את הטוב בעם ישראל.
במקום רוח הנבואה תבוא רוח אחרת:
ירמיהו ד12: "רוּחַ מָלֵא מֵאֵלֶּה יָבוֹא לִי, עַתָּה גַּם אֲנִי אֲדַבֵּר מִשְׁפָּטִים אוֹתָם
"
מלא = חזק;
רוח מלא מאלה = רוח חזק יותר מהרוחות המשמשות לזריה ולברירה;
עתה גם אני אדבר משפטים אותם = עד עכשיו דיברו רק הנביאים המרגיעים המבטיחים שלום; מעכשיו גם אני, ירמיהו, אדבר איתם, אבל הדיבור שלי יהיה
במשפטים קשים וכואבים.
הרוח כאן היא רוח הנבואה החזקה והכואבת של ירמיהו, המנבא פורענות; ובפסוק הבא היא משל לאויב, התוקף את ישראל כמו סופה:
ירמיהו ד13: "הִנֵּה, כַּעֲנָנִים יַעֲלֶה, וְכַסּוּפָה מַרְכְּבוֹתָיו, קַלּוּ מִנְּשָׁרִים סוּסָיו; אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ!
" הרוח העדינה והנעימה של נביאי השקר, המנבאים "שלום יהיה לכם", אינה מועילה לנקות את הרע מעם ישראל; רוח הנבואה של ירמיהו היא קשה וכואבת ומנבאת פורענות; אך אם גם הרוח הזאת לא תועיל, תבוא רוח חזקה עוד יותר - רוח מלחמה של אויב אכזר.
2. גם מלבי"ם פירש שהרוח היא משל לנבואה שאינה מועילה, אלא שהוא פירש:
רוח צח = רוח הנושבת ביום צח ונקי, שאינה מועילה לפזר את העננים ("
להבר ");
שפיים במדבר = רוח הנושבת במדבר, שאינה מועילה
לזרות תבואה כי במדבר אין תבואה.
1. פירשנו לזרות = לסלק את הפסולת, להבר = לבחור את הגרעינים; והם שני הצדדים של תיקון המעשים - סור מרע ועשה טוב.
2. ויש שפירשו:
לזרות = לסלק את הקליפות הקלות והעדינות,
להבר = לסלק את הקש הכבד יותר, שעבורו דרושה רוח חזקה יותר; ומשמעות הפסוק היא "הרוח לא תהיה בעוצמה המועילה לזריה וגם לא בעוצמה המתאימה לברירה" (דעת מקרא).