תגובה

מאת: אביתר כהן

אל: evycohen @ walla.com

לדעתי:

שפי - שפיפות (כפיפות) מתוך אכזבה

שפיים - משפתיים - שפות הנחל / בקעות , כנראה בעיקר של נחלי אכזב (ואדי) - בתקופה יבשה

שוף - ראיה (כמו בערבית)
בראשית ג15: "ואיבה אשית בינך ובין האשה ובין זרעך ובין זרעה הוא ישופך ראש ואתה תשופנו עקב"

שוף (שפים) - ראיה - עין - באר (מים , נחל)

שוף (נשפה) - ראיה - מצפה - מקום גבוה שניראה לעין כל , או שמשמש לתצפית

שפם / (עטרות) שפן / שפמות / שפים (וחפים) - שם מקום

אשפות - בור (מקום נמוך)
שמואל א ב8: "מקים מעפר דל מאשפת ירים אביון להושיב עם נדיבים וכסא כבוד ינחלם
                    כי לה' מצקי ארץ וישת עליהם תבל"
תהילים ל4: "ה' העלית מן שאול נפשי חייתני מיורדי בור"
תהילים מ3: "ויעלני מבור שאון מטיט היון ויקם על סלע רגלי כונן אשרי"

אשפת חיצים - אולי נקרא כך בגלל הדמיון לבור..
תהילים קכז4-5: "כחצים ביד גבור כן בני הנעורים אשרי הגבר אשר מלא את אשפתו מהם
                    לא יבשו כי ידברו את אויבים בשער"

שפות (בקר) - גבינות
אם יש קשר בין גבינה - לגב - בור אז זה מתקשר גם לבאר
שמואל ב יז29: "ודבש וחמאה וצאן ושפות בקר הגישו לדוד ולעם אשר אתו לאכול
                    כי אמרו העם רעב ועיף וצמא במדבר"

שער ה(א)שפות - כנראה שער גיא עושי הגבינה (טירופויון)
נחמיה ג13: "את שער הגיא החזיק חנון וישבי זנוח המה בנוהו ויעמידו דלתתיו מנעליו ובריחיו
                  ואלף אמה בחומה עד שער השפות"
נחמיה ג14: "ואת שער האשפות החזיק מלכיה בן רכב שר פלך בית הכרם
                 הוא יבננו ויעמיד דלתתיו מנעליו ובריחיו"
--
יתכן שגם המילים הבאות קשורות לשורש ש(ו)ף - ראיה :
ש(ז)ף - שזוף - השמש "ראתה" אותו ועל ידי כך הוא נעשה שזוף
לדעתי משזוף -> שזב (ארמית) - בריא , שזוף נחשב לבריא , וחיוור נחשב לחולה

ש(ק)ף , להשקיף / לראות / לצפות , לדעתי זה מקור המלה סקופ (הר הצופים - הר סקופוס)

--
(בבית מקרא (עו) חיים גלעד כתב מאמר ארוך בנושא)