קוד: לקח מוסר= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בלשון המקרא, המילה "מוסר" מציינת צרות וייסורים, והפועל לקח מוסר מציין הפקת לקחים מתוך ייסורים, לימוד מטעויות של האדם עצמו או של אחרים מה הן ההתנהגויות שצריך להסיר כדי שלא לחזור על הטעויות והייסורים.
זו משמעות הביטוי ב
משלי כד 32: "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב.
וְהִנֵּה, עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה.
וָאֶחֱזֶה אָנֹכִי, אָשִׁית לִבִּי; רָאִיתִי,
לָקַחְתִּי מוּסָר.
מְעַט שֵׁנוֹת, מְעַט תְּנוּמוֹת, מְעַט חִבֻּק יָדַיִם לִשְׁכָּב;
וּבָא מִתְהַלֵּךְ רֵישֶׁךָ, וּמַחְסֹרֶיךָ כְּאִישׁ מָגֵן
". החכם רואה שדה שומם והרוס, ומפיק לקחים - לא באופן שטחי
("מזג-האויר היה גרוע", "חיות הרסו את הגדר" וכו') אלא באופן מעמיק יותר,
שמנסה להגיע אל שורש הבעיה - העצלות וההזנחה, ומסיק ממנה מסקנות מעשיות -
לא להתעצל כדי שלא לסבול מעוני וממחסור (פירוט).
אחת המטרות העיקריות של ספר משלי היא, ללמד את הנערים איך להפיק לקחים נכונים מהטעויות שלהם ושל אחרים (משלי א3): "לָקַחַת מוּסַר הַשְׂכֵּל, צֶדֶק וּמִשְׁפָּט וּמֵשָׁרִים
" (פירוט); ולא להסתפק בלקחים אויליים ושטחיים
(משלי טז22): "מְקוֹר חַיִּים
שֵׂכֶל בְּעָלָיו;
וּמוּסַר אֱוִלִים אִוֶּלֶת
" (פירוט).
לַשָּׁוְא הִכֵּיתִי אֶת בְּנֵיכֶם, מוּסָר לֹא לָקָחוּ; אָכְלָה חַרְבְּכֶם נְבִיאֵיכֶם כְּאַרְיֵה מַשְׁחִית" - הבאתי על בניכם מכות וצרות, אבל הם לא הפיקו לקחים.
ה' עֵינֶיךָ הֲלוֹא לֶאֱמוּנָה! הִכִּיתָה אֹתָם וְלֹא חָלוּ, כִּלִּיתָם מֵאֲנוּ קַחַת מוּסָר; חִזְּקוּ פְנֵיהֶם מִסֶּלַע מֵאֲנוּ לָשׁוּב" - בני ישראל מסרבים להסיק מסקנות מהצרות שבאות עליהם.
וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם 'זֶה הַגּוֹי אֲשֶׁר לוֹא שָׁמְעוּ בְּקוֹל ה' אֱלֹהָיו וְלֹא לָקְחוּ מוּסָר, אָבְדָה הָאֱמוּנָה וְנִכְרְתָה מִפִּיהֶם'"
וְלֹא שָׁמְעוּ וְלֹא הִטּוּ אֶת אָזְנָם, וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם לְבִלְתִּי שומע[שְׁמוֹעַ] וּלְבִלְתִּי קַחַת מוּסָר"
וַיִּפְנוּ אֵלַי עֹרֶף וְלֹא פָנִים, וְלַמֵּד אֹתָם הַשְׁכֵּם וְלַמֵּד וְאֵינָם שֹׁמְעִים לָקַחַת מוּסָר"
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל: הָלֹךְ וְאָמַרְתָּ לְאִישׁ יְהוּדָה וּלְיוֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם הֲלוֹא תִקְחוּ מוּסָר לִשְׁמֹעַ אֶל דְּבָרַי נְאֻם ה'" - ה' קורא אל בני ישראל להסיק מסקנות מהתנהגותם של צאצאי יהונדב בן רכב.
לֹא שָׁמְעָה בְּקוֹל, לֹא לָקְחָה מוּסָר; בידוד לֹא בָטָחָה אֶל אֱלֹהֶיהָ לֹא קָרֵבָה"
אָמַרְתִּי אַךְ תִּירְאִי אוֹתִי תִּקְחִי מוּסָר, וְלֹא יִכָּרֵת מְעוֹנָהּ כֹּל אֲשֶׁר פָּקַדְתִּי עָלֶיהָ; אָכֵן הִשְׁכִּימוּ הִשְׁחִיתוּ כֹּל עֲלִילוֹתָם" - ה' קיווה, שבני ישראל יסיקו מסקנות מהצרות שבאו על גויים אחרים, ויחזרו בתשובה לפני שה' יביא את אותן צרות גם עליהם.
קְחוּ מוּסָרִי וְאַל כָּסֶף, וְדַעַת מֵחָרוּץ נִבְחָר"