מלכים א ח

1 אז יקהל שלמה את-זקני ישראל את-כל-ראשי המטות נשיאי האבות לבני ישראל אל-המלך שלמה ירושלם להעלות את-ארון ברית-יהוה מעיר דוד היא ציון. 2 ויקהלו אל-המלך שלמה כל-איש ישראל בירח האתנים בחג הוא החדש השביעי. 3 ויבאו כל זקני ישראל וישאו הכהנים את-הארון. 4 ויעלו את-ארון יהוה ואת-אהל מועד ואת-כל-כלי הקדש אשר באהל ויעלו אתם הכהנים והלוים. 5 והמלך שלמה וכל-עדת ישראל הנועדים עליו אתו לפני הארון מזבחים צאן ובקר אשר לא-יספרו ולא ימנו מרב. 6 ויבאו הכהנים את-ארון ברית-יהוה אל-מקומו אל-דביר הבית אל-קדש הקדשים אל-תחת כנפי הכרובים. 7 כי הכרובים פרשים כנפים אל-מקום הארון ויסכו הכרבים על-הארון ועל-בדיו מלמעלה. 8 ויארכו הבדים ויראו ראשי הבדים מן-הקדש על-פני הדביר ולא יראו החוצה ויהיו שם עד היום הזה. 9 אין בארון רק שני לחות האבנים אשר הנח שם משה בחרב אשר כרת יהוה עם-בני ישראל בצאתם מארץ מצרים. 10 ויהי בצאת הכהנים מן-הקדש והענן מלא את-בית יהוה. 11 ולא-יכלו הכהנים לעמד לשרת מפני הענן כי-מלא כבוד-יהוה את-בית יהוה.

12 אז אמר שלמה יהוה אמר לשכן בערפל. 13 בנה בניתי בית זבל לך מכון לשבתך עולמים. 14 ויסב המלך את-פניו ויברך את כל-קהל ישראל וכל-קהל ישראל עמד. 15 ויאמר ברוך יהוה אלהי ישראל אשר דבר בפיו את דוד אבי ובידו מלא לאמר. 16 מן-היום אשר הוצאתי את-עמי את-ישראל ממצרים לא-בחרתי בעיר מכל שבטי ישראל לבנות בית להיות שמי שם ואבחר בדוד להיות על-עמי ישראל. 17 ויהי עם-לבב דוד אבי לבנות בית לשם יהוה אלהי ישראל. 18 ויאמר יהוה אל-דוד אבי יען אשר היה עם-לבבך לבנות בית לשמי הטיבת כי היה עם-לבבך. 19 רק אתה לא תבנה הבית כי אם-בנך היצא מחלציך הוא-יבנה הבית לשמי. 20 ויקם יהוה את-דברו אשר דבר ואקם תחת דוד אבי ואשב על-כסא ישראל כאשר דבר יהוה ואבנה הבית לשם יהוה אלהי ישראל. 21 ואשם שם מקום לארון אשר-שם ברית יהוה אשר כרת עם-אבתינו בהוציאו אתם מארץ מצרים.

22 ויעמד שלמה לפני מזבח יהוה נגד כל-קהל ישראל ויפרש כפיו השמים. 23 ויאמר יהוה אלהי ישראל אין-כמוך אלהים בשמים ממעל ועל-הארץ מתחת שמר הברית והחסד לעבדיך ההלכים לפניך בכל-לבם. 24 אשר שמרת לעבדך דוד אבי את אשר-דברת לו ותדבר בפיך ובידך מלאת כיום הזה. 25 ועתה יהוה אלהי ישראל שמר לעבדך דוד אבי את אשר דברת לו לאמר לא-יכרת לך איש מלפני ישב על-כסא ישראל רק אם-ישמרו בניך את-דרכם ללכת לפני כאשר הלכת לפני. 26 ועתה אלהי ישראל יאמן נא דבריך אשר דברת לעבדך דוד אבי. 27 כי האמנם ישב אלהים על-הארץ הנה השמים ושמי השמים לא יכלכלוך אף כי-הבית הזה אשר בניתי. 28 ופנית אל-תפלת עבדך ואל-תחנתו יהוה אלהי לשמע אל-הרנה ואל-התפלה אשר עבדך מתפלל לפניך היום. 29 להיות עינך פתחות אל-הבית הזה לילה ויום אל-המקום אשר אמרת יהיה שמי שם לשמע אל-התפלה אשר יתפלל עבדך אל-המקום הזה. 30 ושמעת אל-תחנת עבדך ועמך ישראל אשר יתפללו אל-המקום הזה ואתה תשמע אל-מקום שבתך אל-השמים ושמעת וסלחת. 31 את אשר יחטא איש לרעהו ונשא-בו אלה להאלתו ובא אלה לפני מזבחך בבית הזה. 32 ואתה תשמע השמים ועשית ושפטת את-עבדיך להרשיע רשע לתת דרכו בראשו ולהצדיק צדיק לתת לו כצדקתו. 33 בהנגף עמך ישראל לפני אויב אשר יחטאו-לך ושבו אליך והודו את-שמך והתפללו והתחננו אליך בבית הזה. 34 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עמך ישראל והשבתם אל-האדמה אשר נתת לאבותם.

35 בהעצר שמים ולא-יהיה מטר כי יחטאו-לך והתפללו אל-המקום הזה והודו את-שמך ומחטאתם ישובון כי תענם. 36 ואתה תשמע השמים וסלחת לחטאת עבדיך ועמך ישראל כי תורם את-הדרך הטובה אשר ילכו-בה ונתתה מטר על-ארצך אשר-נתתה לעמך לנחלה.

37 רעב כי-יהיה בארץ דבר כי-יהיה שדפון ירקון ארבה חסיל כי יהיה כי יצר-לו איבו בארץ שעריו כל-נגע כל-מחלה. 38 כל-תפלה כל-תחנה אשר תהיה לכל-האדם לכל עמך ישראל אשר ידעון איש נגע לבבו ופרש כפיו אל-הבית הזה. 39 ואתה תשמע השמים מכון שבתך וסלחת ועשית ונתת לאיש ככל-דרכיו אשר תדע את-לבבו כי-אתה ידעת לבדך את-לבב כל-בני האדם. 40 למען יראוך כל-הימים אשר-הם חיים על-פני האדמה אשר נתתה לאבתינו. 41 וגם אל-הנכרי אשר לא-מעמך ישראל הוא ובא מארץ רחוקה למען שמך. 42 כי ישמעון את-שמך הגדול ואת-ידך החזקה וזרעך הנטויה ובא והתפלל אל-הבית הזה. 43 אתה תשמע השמים מכון שבתך ועשית ככל אשר-יקרא אליך הנכרי למען ידעון כל-עמי הארץ את-שמך ליראה אתך כעמך ישראל ולדעת כי-שמך נקרא על-הבית הזה אשר בניתי. 44 כי-יצא עמך למלחמה על-איבו בדרך אשר תשלחם והתפללו אל-יהוה דרך העיר אשר בחרת בה והבית אשר-בנתי לשמך. 45 ושמעת השמים את-תפלתם ואת-תחנתם ועשית משפטם. 46 כי יחטאו-לך כי אין אדם אשר לא-יחטא ואנפת בם ונתתם לפני אויב ושבום שביהם אל-ארץ האויב רחוקה או קרובה. 47 והשיבו אל-לבם בארץ אשר נשבו-שם ושבו והתחננו אליך בארץ שביהם לאמר חטאנו והעוינו רשענו. 48 ושבו אליך בכל-לבבם ובכל-נפשם בארץ איביהם אשר-שבו אתם והתפללו אליך דרך ארצם אשר נתתה לאבותם העיר אשר בחרת והבית אשר-בנית לשמך. 49 ושמעת השמים מכון שבתך את-תפלתם ואת-תחנתם ועשית משפטם. 50 וסלחת לעמך אשר חטאו-לך ולכל-פשעיהם אשר פשעו-בך ונתתם לרחמים לפני שביהם ורחמום. 51 כי-עמך ונחלתך הם אשר הוצאת ממצרים מתוך כור הברזל. 52 להיות עיניך פתחות אל-תחנת עבדך ואל-תחנת עמך ישראל לשמע אליהם בכל קראם אליך. 53 כי-אתה הבדלתם לך לנחלה מכל עמי הארץ כאשר דברת ביד משה עבדך בהוציאך את-אבתינו ממצרים אדני יהוה.

54 ויהי ככלות שלמה להתפלל אל-יהוה את כל-התפלה והתחנה הזאת קם מלפני מזבח יהוה מכרע על-ברכיו וכפיו פרשות השמים. 55 ויעמד ויברך את כל-קהל ישראל קול גדול לאמר. 56 ברוך יהוה אשר נתן מנוחה לעמו ישראל ככל אשר דבר לא-נפל דבר אחד מכל דברו הטוב אשר דבר ביד משה עבדו. 57 יהי יהוה אלהינו עמנו כאשר היה עם-אבתינו אל-יעזבנו ואל-יטשנו. 58 להטות לבבנו אליו ללכת בכל-דרכיו ולשמר מצותיו וחקיו ומשפטיו אשר צוה את-אבתינו. 59 ויהיו דברי אלה אשר התחננתי לפני יהוה קרבים אל-יהוה אלהינו יומם ולילה לעשות משפט עבדו ומשפט עמו ישראל דבר-יום ביומו. 60 למען דעת כל-עמי הארץ כי יהוה הוא האלהים אין עוד. 61 והיה לבבכם שלם עם יהוה אלהינו ללכת בחקיו ולשמר מצותיו כיום הזה. 62 והמלך וכל-ישראל עמו זבחים זבח לפני יהוה. 63 ויזבח שלמה את זבח השלמים אשר זבח ליהוה בקר עשרים ושנים אלף וצאן מאה ועשרים אלף ויחנכו את-בית יהוה המלך וכל-בני ישראל. 64 ביום ההוא קדש המלך את-תוך החצר אשר לפני בית-יהוה כי-עשה שם את-העלה ואת-המנחה ואת חלבי השלמים כי-מזבח הנחשת אשר לפני יהוה קטן מהכיל את-העלה ואת-המנחה ואת חלבי השלמים. 65 ויעש שלמה בעת-ההיא את-החג וכל-ישראל עמו קהל גדול מלבוא חמת עד-נחל מצרים לפני יהוה אלהינו שבעת ימים ושבעת ימים ארבעה עשר יום. 66 ביום השמיני שלח את-העם ויברכו את-המלך וילכו לאהליהם שמחים וטובי לב על כל-הטובה אשר עשה יהוה לדוד עבדו ולישראל עמו.