קוד: מקום= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
מקום בלשון המקרא, כמו בלשון ימינו, הוא איזור מסויים במרחב. אולם בלשון חז"ל,
המקום הוא כינוי לה', "מפני מה מכנין שמו של הקב"ה וקוראין אותו 'מקום'? - שהוא מקומו של עולם, ואין עולמו מקומו
"
(רב הונא בשם רבי אמי,
בראשית רבה סח ט). הקב"ה אינו ישות שנמצאת בתוך העולם, אלא להיפך, העולם הוא ישות שנמצאת 'בתוך' הקב"ה. ובמונחים קבליים: כשהקב"ה רצה לברוא את העולם, הוא יצר חלל פנוי בתוך עצמו, ובו נברא העולם. הנוכחות שלו בתוך העולם היא רק זכר לנוכחות האמיתית שלו. משל לילד היושב בביתו ומסתכל במפה של הארץ: הוא חושב שהארץ נמצאת בתוך הבית, אבל למעשה הבית נמצא בתוך הארץ.
רעיון זה נרמז בכמה מקומות:
תְּפִלָּה לְמֹשֶׁה אִישׁ הָאֱלֹהִים: ד', מָעוֹן אַתָּה הָיִיתָ לָּנוּ בְּדֹר וָדֹר" - משה מכנה את ה' מעון, ה' הוא הבית שלנו, אנחנו כביכול שוכנים וגרים "בתוך" ה'.
וַיֹּאמֶר ה' 'הִנֵּה מָקוֹם אִתִּי, וְנִצַּבְתָּ עַל הַצּוּר'" - הצור (הסלע) הוא רק אחד מהמקומות שנמצאים אתי, עם ה', "בתוך" ה'.
אולם האם ישנו פסוק במקרא, שבו המילה
מקום עצמה משמשת ככינוי לה'? חז"ל מביאים כמה הצעות:
כִּי אִם הַחֲרֵשׁ תַּחֲרִישִׁי בָּעֵת הַזֹּאת - רֶוַח וְהַצָּלָה יַעֲמוֹד לַיְּהוּדִים מִמָּקוֹם אַחֵר, וְאַתְּ וּבֵית אָבִיךְ תֹּאבֵדוּ...": מרדכי מזהיר את אסתר, שאם לא תנצל את מעמדה כדי להציל את היהודים, ההצלה תגיע "ממקום אחר" (פירוט). אמנם במגילת אסתר לא נזכר שם ה', אולם ייתכן שהמילה "מקום" רומזת לה'.
וַיִּפְגַּע בַּמָּקוֹם, וַיָּלֶן שָׁם כִּי בָא הַשֶּׁמֶשׁ...": לפי חז"ל, ויפגע = התפלל, ויפגע במקום = התפלל לה': "
יעקב תקן תפלת ערבית, שנאמר "ויפגע במקום", ואין פגיעה אלא תפלה" (רבי יהושע בן לוי, בראשית רבה סח ט).
מהו ויפגע - צלי במקום, צלי בבית המקדש" (בראשית רבה שם).
מקום = חלק בארץ, מיוחד לקום ולעמוד עליו" (שבי"ל); ה' הוא מקומו של עולם = המעמיד ומקיים את כל העולם.
וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן
מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. וַיֵּרָא ה' אֶל אַבְרָם.." (פירוט)
וַיֵּלֶךְ לְמַסָּעָיו מִנֶּגֶב וְעַד בֵּית אֶל עַד הַמָּקוֹם אֲשֶׁר הָיָה שָׁם אהלה[אָהֳלוֹ] בַּתְּחִלָּה בֵּין בֵּית אֵל וּבֵין ה
עי. אַל
מְקוֹם הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר עָשָׂה שָׁם בָּרִאשֹׁנָה וַיִּקְרָא שָׁם אַבְרָם
בְּשֵׁם ה'... וה'
אָמַר אֶל אַבְרָם אַחֲרֵי הִפָּרֶד לוֹט מֵעִמּוֹ שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה"
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיַּחֲבֹשׁ אֶת חֲמֹרוֹ וַיִּקַּח אֶת שְׁנֵי נְעָרָיו אִתּוֹ וְאֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיְבַקַּע עֲצֵי עֹלָה וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לּוֹ הא
להים. בי
ום הַשְּׁלִישִׁי וַיִּשָּׂא אַבְרָהָם אֶת עֵינָיו וַיַּרְא אֶת הַמָּקוֹם מֵרָחֹק... וַיָּבֹאוּ אַל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אָמַר לּוֹ הָאֱלֹהִים וַיִּבֶן שֵׁם אַבְרָהָם אֶת הַמִּזְבֵּחַ וַיַּעֲרֹךְ אֶת הָעֵצִים וַיַּעֲקֹד אֶת יִצְחָק בְּנוֹ וַיָּשֶׂם אֹתוֹ עַל הַמִּזְבֵּחַ מִמַּעַל
לָעֵצִים... וי
קרא אַבְרָהָם שָׁם הַמָּקוֹם הַהוּא ה' יִרְאֶה אֲשֶׁר יֵאָמֵר הַיּוֹם בְּהַר ה' יִרְאֶה" (פירוט).
וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר עָמַד שָׁם אֶת פְּנֵי ה'"
מִזְבַּח אֲדָמָה תַּעֲשֶׂה לִּי וְזָבַחְתָּ עָלָיו אֶת עֹלֹתֶיךָ וְאֶת שְׁלָמֶיךָ אֶת צֹאנְךָ וְאֶת בְּקָרֶךָ בְּכָל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַזְכִּיר אֶת שְׁמִי אָבוֹא אֵלֶיךָ וּבֵרַכְתִּיךָ"
כִּי אִם אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר ה' אֱלֹהֵיכֶם מִכָּל שִׁבְטֵיכֶם לָשׂוּם אֶת שְׁמוֹ שָׁם לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאֶתָ שָׁמָּה" (פירוט)