מאת: אראל
מלכים א ח65: "
וַיַּעַשׂ שְׁלֹמֹה בָעֵת הַהִיא אֶת הֶחָג; וְכָל יִשְׂרָאֵל עִמּוֹ, קָהָל גָּדוֹל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד נַחַל מִצְרַיִם; לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ, שִׁבְעַת יָמִים וְשִׁבְעַת יָמִים, אַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם.
"
בעת ההיא, אחרי חנוכת בית המקדש, עשה שלמה המלך את חג הסוכות; וכל ישראל, שעלו לחגוג את חנוכת המקדש, השתתפו עמו גם בחגיגת הסוכות; היה שם קהל גדול של בני ישראל, שבאו מכל גבול ישראל, מלבוא חמת בצפון עד נחל מצרים בדרום; והם חגגו לפני ה' אלהינו שבעה ימים ועוד שבעה ימים , בסך-הכל ארבעה עשר יום רצופים.
בפרקים הקודמים מסופר ששלמה בנה את בית המקדש, ולאחר שסיים, הקהיל את כל עם ישראל לחגוג את חנוכת המקדש,
מלכים א ח2: "
וַיִּקָּהֲלוּ אֶל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה כָּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל בְּיֶרַח הָאֵתָנִים בֶּחָג, הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי
".
ירח האיתנים הוא
החודש השביעי (שנקרא בימינו תשרי), ומכאן,
החג שנזכר כאן הוא חג הסוכות (גם במשנה ובתלמוד,
החג בה"א הידיעה הוא חג הסוכות).
בפסוקנו מסופר, שאחרי ששלמה סיים את התפילה לרגל חנוכת המקדש, הוא חגג את חג הסוכות יחד עם כל ישראל, שהתקהלו "
מלבוא חמת - שהיא בצפונה של ארץ ישראל,
עד נחל מצרים - שהיא כנגדו בדרומה; באלה מסעי
(במדבר לד פסוקים ה ח)
"
(
רש"י) .
חג הסוכות בתורה נמשך רק שבעה ימים, ועוד יום אחד שמיני עצרת (ראו ויקרא כג); אולם כאן מסופר שחגגו את החג שבעה ימים ועוד שבעה ימים, בסה"כ 14 יום. נראה שמרוב שמחה על חנוכת המקדש, הוסיפו עוד שבעה ימים, מעבר לשבעת הימים של חג הסוכות.
מתי היו שבעת ימים אלה?
1. לפי הפשט, הם היו אחרי חג הסוכות; משמיני עצרת (כ"ב בתשרי) עד כ"ח בתשרי.
2. אבל לפי חכמי התלמוד, "
שבעת ימים - של חינוך,
ושבעת ימים - חג הסוכות; נמצא שאכלו ושתו ביום הכיפורים
(מועד קטן ט א)
"
(
רש"י) .
הדבר מזכיר את דברי הנביא זכריה,
זכריה ח19: "
כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת: צוֹם הָרְבִיעִי וְצוֹם הַחֲמִישִׁי
וְצוֹם הַשְּׁבִיעִי וְצוֹם הָעֲשִׂירִי יִהְיֶה לְבֵית יְהוּדָה לְשָׂשׂוֹן וּלְשִׂמְחָה וּלְמֹעֲדִים טוֹבִים, וְהָאֱמֶת וְהַשָּׁלוֹם אֱהָבוּ
" (
פירוט). הוא מדבר על ארבעת הצומות, שנקבעו לזכר חורבן הארץ; הוא מנבא שבעתיד, כשהארץ תיבנה לנצח, הצומות יהפכו למועדים - שבהם אוכלים ושותים בשמחה. מקובל לפרש
צום השביעי = צום גדליה, בשלישי בתשרי; אולם אפשר גם לפרש שהכוונה לצום יום כיפור, בעשירי בתשרי. אמנם יום כיפור לא נקבע לזכר החורבן, אבל ייתכן שהוא נקבע לזכר חטא העגל, שהוא הגורם הראשון לכל החורבנות. אם כך, בניית בית המקדש לכאורה מצדיקה להפוך גם אותו ליום שמחה.
מאמרים נוספים בנושא זה:
" מלבא חמת " - מן המקום שבאים בה לחמת והיא בפאת הצפוני, " עד נחל מצרים " - שהוא בפאת הדרומי.
" את החג " - חנוכת הבית נקרא גם הוא חג בהיותו קרוב אל החג או נקרא חג בעבור רבוי הקרבנות כמו (תהילים קי ח כז) אסרו חג ורצה לומר אסרו קרבן.
"
שבעת ימים וגו' " - בתחילה עשו שבעת ימי חנוכת הבית ואחרי זה שבעת ימי החג והרבו בהם בהקרבנות בעבור חנוכת הבית; "
ארבעה עשר יום " - ללמד שהיו רצופים.
"
(
מצודות)