אנפ
קוד: אנפ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
- הגדרה_כללית: = ענינו כעס וקצף, ועמו "אף" (חוטם) ו"אנפה". [שבי"ל]
- פועל: אנַף (פעל)
- חיה: אנפה (עוף)
= עוף טמא, והוא דיה רגזנית, חולין סג.
- עצם: אף[ג] (גוף)
= נקרא גם אבר החוטם "אף", בעבור הכעס שבו יתראה, וערש"י דברים כט ושמ"ב כב.
- מופשט: אף[מ] (רגש)
- עצם: אפיים (גוף)
= נחיריים, פנים, כעסים = נרדף גם לפנים.
- פועל: התאנף (התפעל)
- צילום:
- צילום:
- ביטוי תואר: ארך אפיים
- ביטוי בעל תכונה: בעל אף
- ביטוי התפעל: השתחו על/ל אפיו
- ביטוי פעל: חרה אף-
- ביטוי רגש: חרון אף
- ביטוי פעל: נפל על/אל/ל פני/אפי
- ביטוי אופי: קצר אפיים
- הבדל: אף - חמה / אראל
