קוד: אפים= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
המילה אַפָּיִם היא צורת הזוגי של המילה אַף, ומשמעותה המילולית היא "שני אפים". אמנם אף יש רק אחד, אבל יש בו שני נחירים, וייתכן שהם נקראים "אפיים", על משקל "עיניים" ו"אוזניים".
ניתן לפרש כך את רוב הפסוקים שבהם מופיע הביטוי "אפיים ארצה", למשל:
... וַיַּרְא לוֹט וַיָּקָם לִקְרָאתָם וַיִּשְׁתַּחוּ אַפַּיִם אָרְצָה" - הוא השתחוה עד שהנחיריים שלו נגעו בארץ.
... וַיַּבֵּט שָׁאוּל אַחֲרָיו, וַיִּקֹּד דָּוִד אַפַּיִם אַרְצָה וַיִּשְׁתָּחוּ"
...וַיִּכְרְעוּ אַפַּיִם אַרְצָה עַל הָרִצְפָה, וַיִּשְׁתַּחֲווּ, וְהוֹדוֹת לה' כִּי טוֹב כִּי לְעוֹלָם חַסְדּוֹ"
כֹּל אֲשֶׁר נִשְׁמַת רוּחַ חַיִּים בְּאַפָּיו מִכֹּל אֲשֶׁר בֶּחָרָבָה מֵתוּ" - כל מי שנושם ומוציא אויר מהנחיריים.
וּבְרוּחַ אַפֶּיךָ נֶעֶרְמוּ מַיִם, נִצְּבוּ כְמוֹ נֵד נֹזְלִיָם, קָפְאוּ תְהֹמֹת בְּלֶב יָם" - בלשון השירה מתארים את הרוח שקרעה את ים סוף כאילו שהיא יצאה מהנחיריים של ה'.
רוּחַ אַפֵּינוּ מְשִׁיחַ ה' נִלְכַּד בִּשְׁחִיתוֹתָם, אֲשֶׁר אָמַרְנוּ בְּצִלּוֹ נִחְיֶה בַגּוֹיִם"
וַיִּיצֶר ה' אֱלֹהִים אֶת הָאָדָם עָפָר מִן הָאֲדָמָה, וַיִּפַּח בְּאַפָּיו נִשְׁמַת חַיִּים, וַיְהִי הָאָדָם לְנֶפֶשׁ חַיָּה".
בְּזֵעַת אַפֶּיךָ תֹּאכַל לֶחֶם, עַד שׁוּבְךָ אֶל הָאֲדָמָה כִּי מִמֶּנָּה לֻקָּחְתָּ..." - כשאדם עובד קשה, כל הפנים שלו נשטפים בזעה, ולא דווקא הנחיריים.
וַתֵּרֶא אֲבִיגַיִל אֶת דָּוִד, וַתְּמַהֵר וַתֵּרֶד מֵעַל הַחֲמוֹר, וַתִּפֹּל לְאַפֵּי דָוִד עַל פָּנֶיהָ, וַתִּשְׁתַּחוּ אָרֶץ" - אביגיל השתחוותה לאפי דוד כלומר לפני דוד (פירוט). כך גם:
וַיְגַל ה' אֶת עֵינֵי בִלְעָם, וַיַּרְא אֶת מַלְאַךְ ה' נִצָּב בַּדֶּרֶךְ וְחַרְבּוֹ שְׁלֻפָה בְּיָדוֹ, וַיִּקֹּד וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו" - בלעם השתחווה לפני המלאך.
וַיּוֹצֵא יוֹסֵף אֹתָם מֵעִם בִּרְכָּיו, וַיִּשְׁתַּחוּ לְאַפָּיו אָרְצָה" - בני יוסף השתחוו ארצה לאַפָּיו של יעקב, כלומר לפניו.
וּלְחַנָּה יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם, כִּי אֶת חַנָּה אָהֵב וה' סָגַר רַחְמָהּ" - אלקנה נתן לה את המנה שלה באופן אישי, בסבר פנים יפות, ונתן לה גם את הפנים שלו, כלומר ישב מולה ואכל יחד עמה (פירוט).
ייתכן שהפנים נקראו אפיים בהשאלה, על-שם האיבר הבולט ביותר בהם.
כמו שהמילה אף מציינת כעס, המתגלה בנשימות מהירות וקולניות, כך גם המילה אפיים מציינת כעס, ויש אומרים שהכוונה לכעס כפול - כעס של שני הצדדים במריבה:
כִּי מִיץ חָלָב יוֹצִיא חֶמְאָה, וּמִיץ אַף יוֹצִיא דָם, וּמִיץ אַפַּיִם יוֹצִיא רִיב" (פירוט)
וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת; וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר, וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה" - המלך יישבר בלי שיכעסו עליו, כלומר בלי מריבה ובלי מלחמה (ראו בפירושים).
וַיַּעֲבֹר ה' עַל פָּנָיו וַיִּקְרָא 'ה' ה' אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת'"
ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד נֹשֵׂא עון וָפָשַׁע וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה פֹּקֵד עון אָבוֹת עַל בָּנִים עַל שִׁלֵּשִׁים וְעַל רִבֵּעִים"
וְקִרְעוּ לְבַבְכֶם וְאַל בִּגְדֵיכֶם וְשׁוּבוּ אֶל ה' אֱלֹהֵיכֶם כִּי חַנּוּן וְרַחוּם הוּא אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה"
וַיִּתְפַּלֵּל אֶל ה' וַיֹּאמַר אָנָּה ה' הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וְנִחָם עַל הָרָעָה"
ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וגדול[וּגְדָל] כֹּחַ וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה ה' בְּסוּפָה וּבִשְׂעָרָה דַּרְכּוֹ וְעָנָן אֲבַק רַגְלָיו"
וְאַתָּה אֲדֹנָי אֵל רַחוּם וְחַנּוּן אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חֶסֶד וֶאֱמֶת"
רַחוּם וְחַנּוּן ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב חָסֶד"
חַנּוּן וְרַחוּם ה' אֶרֶךְ אַפַּיִם וּגְדָל חָסֶד"
קְצַר אַפַּיִם יַעֲשֶׂה אִוֶּלֶת וְאִישׁ מְזִמּוֹת יִשָּׂנֵא" (פירוט)
אֶרֶךְ אַפַּיִם רַב תְּבוּנָה, וּקְצַר רוּחַ מֵרִים אִוֶּלֶת" (פירוט)
אִישׁ חֵמָה יְגָרֶה מָדוֹן וְאֶרֶך אַפַּיִם יַשְׁקִיט רִיב" (פירוט)
טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (פירוט)
בְּאֹרֶךְ אַפַּיִם יְפֻתֶּה קָצִין וְלָשׁוֹן רַכָּה תִּשְׁבָּר גָּרֶם" (פירוט)
וַיְמָאֲנוּ לִשְׁמֹעַ וְלֹא זָכְרוּ נִפְלְאֹתֶיךָ אֲשֶׁר עָשִׂיתָ עִמָּהֶם וַיַּקְשׁוּ אֶת עָרְפָּם וַיִּתְּנוּ רֹאשׁ לָשׁוּב לְעַבְדֻתָם בְּמִרְיָם וְאַתָּה אֱלוֹהַּ סְלִיחוֹת חַנּוּן וְרַחוּם אֶרֶךְ אַפַּיִם וְרַב ו[חֶסֶד] וְלֹא עֲזַבְתָּם"