קוד: ביאור:בראשית כח14 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
בראשית כח14: "
וְהָיָה זַרְעֲךָ כַּעֲפַר הָאָרֶץ, וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה, וְנִבְרֲכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה וּבְזַרְעֶךָ
"
- "אל-נא תצטער על כך שאתה נרמס כעפר ושוכב על הארץ , כי זרעך יהיה רב ויתפשט בכל העולם כעפר הארץ ; אתה תפרוץ את כל המחסומים ותתרחב לכל הכיוונים, ימה (מערבה) וקדמה (מזרחה), צפונה ונגבה (דרומה); וכל משפחות האדמה יזכו לברכה ושפע בזכותך ובזכות זרעך .
1. לפי הפשט,
עפר הוא משל לריבוי כה גדול עד שאי-אפשר לספור. וכן מפורש בברכת ה' לאברהם,
בראשית יג16: "
וְשַׂמְתִּי אֶת זַרְעֲךָ
כַּעֲפַר הָאָרֶץ , אֲשֶׁר אִם יוּכַל אִישׁ לִמְנוֹת אֶת עֲפַר הָאָרֶץ - גַּם זַרְעֲךָ יִמָּנֶה
" (
פירוט), ובברכת בלעם,
במדבר כג10: "
מִי מָנָה
עֲפַר יַעֲקֹב וּמִסְפָּר אֶת רֹבַע יִשְׂרָאֵל?
". יעקב בורח מביתו, ישן על עפר הארץ, וודאי מרגיש מאד בודד; ה' מנחמו ומבטיח לו "בעתיד לא תהיה בודד - זרעך יהיה רב כמו גרגרי העפר המלכלכים את בגדיך".
בתנ"ך ישנם
ביטויים נוספים המציינים ריבוי, למשל,
בראשית כו4: "
וְהִרְבֵּיתִי אֶת זַרְעֲךָ
כְּכוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם
" (
פירוט); אולם לעפר ישנן משמעויות נוספות:
2.
עפר מציין רמיסה והשחתה. כך אמר דוד על אויביו,
שמואל ב כב43: "
וְאֶשְׁחָקֵם
כַּעֲפַר אָרֶץ
"; וכך נאמר גם על בני ישראל כשמלך ארם כבש אותם,
מלכים ב יג7: "
כִּי אִבְּדָם מֶלֶךְ אֲרָם, וַיְשִׂמֵם
כֶּעָפָר לָדֻשׁ
". אולם לעפר ישנה תכונה, שגם כאשר רומסים אותו, הוא לא אובד אלא מתפזר, ובסופו של דבר מכסה שטחים גדולים יותר. ולכן נאמר בהמשך הפסוק:
ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה . "אתה מרגיש שאחיך עשו דורך עליך ורומס אותך כמו עפר? אל תתייאש - בזכות הדריכה הזאת תזכה לפרוץ ולהתרחב". וכן יהיה עם צאצאיך: גם כשירמסו אותם כמו עפר, הם יינצלו ואף ינצלו את המצב כדי להתרחב ולגדול.
ודומה לזה פירש רבנו בחיי: "
לשון
עפר הוא כולל השפלות והמעלה. השפלות - שיהיה זרעו בגלות בין האומות שפלים כעפר ומדרך כף רגל, והמעלה - שיעלו לבסוף על כל האומות ויתגברו באחרונה, כעפר הזה שהוא מדרך לכל והוא מתאבק ועולה באחרונה על הדורכים אותו... וכן אומר הנביא בשפלותן של ישראל
",
ישעיהו כו5: "
כִּי הֵשַׁח יֹשְׁבֵי מָרוֹם קִרְיָה נִשְׂגָּבָה, יַשְׁפִּילֶנָּה יַשְׁפִּילָהּ,
עַד אֶרֶץ יַגִּיעֶנָּה
עַד עָפָר
". "
אמר רבי יוחנן: ומשם עתידים להגאל, שנאמר
",
ישעיהו נב2: "
הִתְנַעֲרִי
מֵעָפָר, קוּמִי שְּׁבִי יְרוּשָׁלָים
", "
...ומפני כן סמך לו מיד ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה
"
(רבנו בחיי) . ודומה לזה פירש כלי יקר: "
נראה שעל גלות מצרים באה נבואה זו, כי בזמן ההוא אמרו רז"ל
(בבלי סוטה יא) שהיו המצרים חורשים על גבם... והיו באים לביתם עדרים עדרים וכו'; נמצא שסבת רבויים היה בעבור שהיו
כעפר הארץ שחורשים על גבה... והיו כל כך רבים עד שהיה בהם כדי חלוקה לארבעה דגלים לכל רוח, לכך נאמר
ופרצת ימה וקדמה צפונה ונגבה ... בזכות העינוי, שיהיו
כעפר זה שהכל דשים עליה,
יפרצו וירבו, כי כל מה שהיה בעינוי
פן ירבה היה בשכר
כן ירבה
",
שמות א12: "
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ כֵּן יִרְבֶּה
וְכֵן יִפְרֹץ
"
(
כלי יקר פירוש ראשון) .
3.
עפר מציין גם ענוה, כמו בדברי אברהם,
בראשית יח27: "
וְאָנֹכִי
עָפָר וָאֵפֶר
" (
פירוט). "
בזכות הענוה... יזכו לפרוץ לכל ארבע רוחות, כמו שנאמר
",
תהלים לז11: "
וַעֲנָוִים יִירְשׁוּ אָרֶץ
"
(
כלי יקר פירוש שני) .
4.
עפר מציין גם את המנוחה והשביתה. "
לפי שנאמר בשומרי שבת "והאכלתיך נחלת יעקב אביך" (ישעיה נח יד), דהיינו נחלה בלי מצרים האמורה כאן, לכך אמר ש
יהיה זרעך כעפר הארץ , כי כמו שהארץ צריכה לשבות, שנאמר "ושבתה הארץ שבת לה'", כך זרעך ישבתו ביום השביעי, ובזכות זה יפרצו ימה וקדמה צפונה ונגבה
"
(
כלי יקר פירוש אחרון) .
1. לשורש
פרץ יש משמעות של חוזק
(
רש"י) ושל ריבוי
(אבן עזרא) , וכן נאמר על בני יעקב ב
שמות א12: "
וְכַאֲשֶׁר יְעַנּוּ אֹתוֹ - כֵּן יִרְבֶּה וְכֵן
יִפְרֹץ
": ככל שהמצרים עינו את עם ישראל, כך הוא התרבה והתחזק.
פרץ מציין בפרט חוזק וריבוי בעושר ונכסים, וכן נאמר על יעקב עצמו ב
בראשית ל43: "
וַיִּפְרֹץ הָאִישׁ מְאֹד מְאֹד, וַיְהִי לוֹ צֹאן רַבּוֹת וּשְׁפָחוֹת וַעֲבָדִים וּגְמַלִּים וַחֲמֹרִים
" (
פירוט) וב
משלי ג10: "
וְיִמָּלְאוּ אֲסָמֶיךָ שָׂבָע וְתִירוֹשׁ יְקָבֶיךָ
יִפְרֹצוּ
" (
פירוט). וראו
ביטויים נוספים של רכוש בספר בראשית.
- אולם, לפי פירוש זה לא לגמרי ברורה המשמעות של "
ימה וקדמה צפונה ונגבה
". אולי הכוונה שבני-ישראל יהיו חזקים כנגד אויביהם מכל הכיוונים, או שמרוב ריבוי הם יתפשטו לשטחים נוספים בכל הכיוונים. אולם משמעות זו אינה נמצאת במילה
ופרצת .
2. לשורש
פרץ יש גם משמעות של שבירה והריסה של חומה וגדר, כמו ב
מלכים א יא27: "
שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא, סָגַר אֶת
פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו
",
מלכים ב יד13: "
וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלַים בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד שַׁעַר הַפִּנָּה
",
ישעיהו ה5: "
הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר,
פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס
",
ישעיהו ל13: "
לָכֵן יִהְיֶה לָכֶם העון הַזֶּה
כְּפֶרֶץ נֹפֵל נִבְעֶה בְּחוֹמָה נִשְׂגָּבָה, אֲשֶׁר פִּתְאֹם לְפֶתַע יָבוֹא שִׁבְרָהּ
" (
פירוט),
ישעיהו נח12: "
וּבָנוּ מִמְּךָ חָרְבוֹת עוֹלָם מוֹסְדֵי דוֹר וָדוֹר תְּקוֹמֵם וְקֹרָא לְךָ גֹּדֵר
פֶּרֶץ מְשֹׁבֵב נְתִיבוֹת לָשָׁבֶת
",
יחזקאל יג5: "
לֹא עֲלִיתֶם
בַּפְּרָצוֹת וַתִּגְדְּרוּ גָדֵר עַל בֵּית יִשְׂרָאֵל לַעֲמֹד בַּמִּלְחָמָה בְּיוֹם ה'
",
עמוס ט11: "
בַּיּוֹם הַהוּא אָקִים אֶת סֻכַּת דָּוִיד הַנֹּפֶלֶת וְגָדַרְתִּי אֶת
פִּרְצֵיהֶן וַהֲרִסֹתָיו אָקִים וּבְנִיתִיהָ כִּימֵי עוֹלָם
",
קהלת י8: "
חֹפֵר גּוּמָּץ בּוֹ יִפּוֹל
וּפֹרֵץ גָּדֵר יִשְּׁכֶנּוּ נָחָשׁ
". יעקב מרגיש שהמציאות סוגרת ולוחצת עליו, אחיו רודף אחריו ומנסה להרגו והוא שוכב על הארץ כשרק מקלו בידו; ה' מנחמו ומבטיח לו שהוא
יפרוץ את כל המחסומים, הוא יהיה חופשי ללכת לכל הכיוונים בלי הגבלה.
וכן פירשו חז"ל על
ישעיהו נח14: "
אָז תִּתְעַנַּג עַל ה'... וְהַאֲכַלְתִּיךָ נַחֲלַת
יַעֲקֹב אָבִיךָ
" (
פירוט): "
אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי: כל המענג את השבת - נותנין לו נחלה בלי מצרים
(=בלי גבולות) , שנאמר (ישעיהו נח, יד)
אז תתענג על ה'... והאכלתיך נחלת יעקב אביך - לא כאברהם שכתוב בו (בראשית יג, יז) "קום התהלך בארץ לארכה ולרחבה", ולא כיצחק שכתוב בו (בראשית כו, ג) "כי לך ולזרעך אתן את כל הארצות האל", אלא כיעקב שכתוב בו
ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה
"
(
שבת קיח א-ב) : אברהם ויצחק קיבלו הבטחות על ארצות מוגבלות ומתוחמות, אבל יעקב קיבל הבטחה שזרעו יוכל להתפשט בלי גבול.
ואכן, דווקא היציאה לגלות, שהשפילה את עם ישראל עד עפר, איפשרה לו להתפשט ולהגיע לכל קצוות תבל. וכך נאמר גם ב
ישעיהו נד3: "
כִּי יָמִין וּשְׂמֹאול
תִּפְרֹצִי , וְזַרְעֵךְ גּוֹיִם יִירָשׁ, וְעָרִים נְשַׁמּוֹת יוֹשִׁיבוּ
" (
פירוט),
מיכה ב13: "
עָלָה
הַפֹּרֵץ לִפְנֵיהֶם,
פָּרְצוּ וַיַּעֲבֹרוּ, שַׁעַר וַיֵּצְאוּ בוֹ, וַיַּעֲבֹר מַלְכָּם לִפְנֵיהֶם, וה' בְּרֹאשָׁם
".
לעיון נוסף :
"ופרצת" - הסיסמה של חב"ד;
והניגון הידוע.
1. יעקב ייחשב לסמל של ברכה והצלחה בעולם, עד שכל אדם שירצה לברך את בנו או חברו, יאמר לו "הלוואי שתהיה כמו יעקב"
(רש"י על בראשית יב3) . משמעות זו נזכרת בפירוש ב
בראשית מח20: "
בְּךָ יְבָרֵךְ יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר יְשִׂמְךָ אֱלֹהִים כְּאֶפְרַיִם וְכִמְנַשֶּׁה
" (
פירוט)
.
2. השורש "ברך" יכול להתייחס גם ל
הברכה - הרכבה של עצים. כמו עץ גדול וחזק, שמרכיבים עליו עצים רבים אחרים - כך גם משפחתו של יעקב תקלוט אליה משפחות רבות אחרות בגיור, "
ונברכו - לשון מבריך ומרכיב, כלומר יתערבו במשפחתך משפחות האדמה
"
(רשב"ם) , "
שהכל יתאוו להתחבר עמך
"
(דעת זקנים מבעלי התוספות על בראשית יב3) .
3. יעקב וזרעו ייחשבו לאנשים קדושים, שברכותיהם מתקיימות. מכל משפחות האדמה יבואו אליהם ויבקשו שיברכו אותם
(ע"פ רבנו בחיי שם) . ואכן יעקב עצמו בירך את פרעה,
בראשית מז10: "
וַיְבָרֶךְ יַעֲקֹב אֶת פַּרְעֹה
" (
פירוט). ובכל הדורות, עד לדורנו, היו יהודים שנחשבו לקדושים בעיני הגויים, ומנהיגי הגויים ביקשו את ברכתם (
דוגמה).
4. יעקב וזרעו יביאו ברכה ושפע לכל משפחה הנמצאת בסביבתם. וכן אמר לבן ליעקב,
בראשית ל27: "
נִחַשְׁתִּי
וַיְבָרֲכֵנִי ה' בִּגְלָלֶךָ
" (
פירוט). וכן יוסף בבית פוטיפר,
בראשית לט5: "
וַיְבָרֶךְ ה' אֶת בֵּית הַמִּצְרִי בִּגְלַל יוֹסֵף, וַיְהִי בִּרְכַּת ה' בְּכָל אֲשֶׁר יֶשׁ לוֹ בַּבַּיִת וּבַשָּׂדֶה
" (
פירוט). ובאופן כללי יותר, "
על ידך יבורכו כל משפחות האדמה, שעל ידך יכירו כי יש אל עליון, ויודע להם שרשי האמונה, ויתברכו מה'.
"
(מלבי"ם על בראשית יב3) .
אלוהים הבטיח לאברהם ב
בראשית יג14-15: "
שָׂא נָא עֵינֶיךָ וּרְאֵה מִן הַמָּקוֹם אֲשֶׁר אַתָּה שָׁם צָפֹנָה וָנֶגְבָּה וָקֵדְמָה וָיָמָּה: כִּי אֶת כָּל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַתָּה רֹאֶה לְךָ אֶתְּנֶנָּה וּלְזַרְעֲךָ עַד עוֹלָם
" (
פירוט). שם ההבטחה היא שארץ כנען בלבד, לכל הכיוונים, תהיה ארצם של זרעו של אברם. בהבטחה ליעקב, אלוהים חוזר על ריבוי זרעו כעפר הארץ, מדגיש שהארץ שהוא שוכב עליה תהיה לזרעו, אולם אלוהים מרחיב את ההבטחה בשתי דרכים:
אלוהים התכוון שבני ישראל יפרצו מעצמם, בכוחם ובחוכמתם, כפי ששלמה המלך עשה מסחר ברחבי העולם, ככתוב: "וַיִּגְדַּל הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה מִכֹּל מַלְכֵי הָאָרֶץ: לְעֹשֶׁר וּלְחָכְמָה" ( מלכים א י כג).
אולם לאחר שלמה הממלכה הדרדרה, ובני ישראל בקושי החזיקו באלוהיהם, וכך אלוהים כפה עליהם גרוש וגלות כדי להשלים את הפצתם בעולם.