אור הלבנה כאור החמה, ואור החמה יהיה שבעתיים
קוד: ביאור:ישעיהו ל26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
ישעיהו ל26: "וְהָיָה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה, וְאוֹר הַחַמָּה יִהְיֶה שִׁבְעָתַיִם כְּאוֹר שִׁבְעַת הַיָּמִים, בְּיוֹם חֲבֹשׁ ה' אֶת שֶׁבֶר עַמּוֹ, וּמַחַץ מַכָּתוֹ יִרְפָּא
"
באחרית הימים, מנבא ישעיהו, אור הלבנה יתרבה ויהיה כאור החמה, וגם אור החמה יתרבה ויהיה שבעתיים (פי 7 = שפע = הרבה), כאור שבעת הימים (שבעת ימי בראשית). מדוע?
1. אור השמש מסמל ריפוי, כמו ב
מלאכי ג20: "וְזָרְחָה לָכֶם יִרְאֵי שְׁמִי
שֶׁמֶשׁ צְדָקָה וּמַרְפֵּא בִּכְנָפֶיהָ, וִיצָאתֶם וּפִשְׁתֶּם כְּעֶגְלֵי מַרְבֵּק
" (פירוט). כדי לרפא את כל שברי עם ישראל, יהיה צורך באור גדול במיוחד
(ע"פ דעת מקרא).
אולם, פירוש זה לא מסביר מדוע גם אור הלבנה יתרבה.
2. אור השמש והירח מסמל הצלחה ורווחה. בעת צרה,
יואל ד15: "שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם
", ובעת רווחה קורה ההיפך, אור הלבנה ואור החמה גדלים "והוא ענין משל על רוב הטובה
"
(רד"ק,
מצודות), כלומר, "יקימם אחר מפלתם מיד סנחריב הרשע. המפרשים אמרו שבדבריו כאור שבעת הימים הוא מתכוון להרבות, כי העברים מרבים ב(מספר) שבע. אך מה שנראה לי הוא, שהוא רומז אל שבעת הימים של חנוכת הבית אשר היו בימי שלמה, שמעולם לא היו לאומה שׂגשׂוג, אושר ושׂמחת-הכול כמו שהיו באותם ימים, לכן אמר ששׂגשׂוגם ואושרם אז יהיו כמו באותם שבעה ימים
" (רמב"ם,
מורה נבוכים ב כט).
"וההרוחה שבא לאדם בעת הצרה נמשל
לאור הלבנה הזורח באמצע הלילה, אבל ההצלחה הזורחת על ראשו בעת הטובה והשלוה נמשלה
לאור החמה. על פי זה ממליץ, כי גם
אור הלבנה, שהיא תחלת הישועה, שיבא אחרי הצרות הגדולות והלילה האפלה הזאת, תאיר באור גדול
כאור החמה, עד שישכחו הצרות תיכף, ויהיה דומה כאילו לא היה לילה וצרה כלל;
ואור החמה, היינו בעת ההצלחה אח"כ, תהיה האור גדול
שבעתים, היינו הרבה פעמים יותר, עד שידמה
כאור שבעת הימים הידועים, שהם שבעת ימי בראשית, שאז זרח האור על המציאות אשר התחדש כולו בימים האלה, ויופיע על תבל חדש וברואים חדשים, כן אור ההצלחה יזרח עתה על תבל חדש אשר תתחדש להם ביפיה והדרה, כאילו נתחדש להם המציאות כולו מרוב טוב. וזה יהיה
ביום חבוש ה' את שבר עמו, מדמה את העם בעת ההיא כמי שנשברו עצמותיו ועל השבר הוכה במכאובים ופצעים, וצריך תחלה לחבוש השבר, ואח"כ לרפוא מחץ המכה מבחוץ, כן יחבוש השבר הפנימי, ומכה החיצונית ירפא, שהוא השבת הצלחתם הנפשית והגופנית
"
(מלבי"ם).
3.
אור הלבנה אינו אור עצמי של הלבנה, אלא הוא
אור החמה המשתקף ומוחזר מהלבנה. ישעיהו מנבא, שבעתיד ללבנה יהיה אור עצמי משלה. זהו משל, והנמשל הוא:
"
אף ישראל, שנמשלו ללבנה, כמוהם כלבנה. גם כיום כאשר עדיין לא זכינו לגאולה, מאיר כל יהודי באור קדושה מיוחד הנסוך עליו מאת ה' ("השמש"). אלא שאין להשוות את הקדושה המשתקפת בעם ישראל למקור הקדושה עצמו - הקדוש ברוך הוא. אך בבוא הגאולה, יתאחד עם ישראל באופן מולחט עם הבורא, עד כדי כך שכל יהודי יקרין את אור הקדושה באופן נעלה כל כך - כקדושתו של הקדוש ברוך הוא עצמו
"
(הרמ"מ מליובאביטש, לקוטי שיחות חלק ט' פרשת ואתחנן ג'; שבת פרשת וישלח תשנ"ב; ראו
קליפ של בריו חקשורי). אור ה' (הנמשל לאור החמה) יתעצם עוד יותר, ויגלה גילויים חדשים שהיו גנוזים מאז שבעת ימי בראשית.
4. בקבלה, הלבנה מסמלת את הנשיות, והחמה מסמלת את הגבריות. התגברות אור הלבנה מבטאת את השיוויון: "נשים מתחזקות, הנשיות מתעצמת, כי יש לנשים מקום מרכזי בתהליך הגאולה ובניית הבית. כמו שמתואר בפסוק, בשלב הראשון של התהליך יש "שוויון" בין המאורות,
אור הלבנה כאור החמה, ואנו חווים וחוות "שוויון" זה בתקופתינו. אך שוויון זה הוא שוויון מסויים, כי אור הלבנה איננו שווה לאור החמה, הוא כאור החמה, השוויון הוא שוויון מעמדי ולא שוויון מהותי, עדיין השוני המהותי בינהם נשאר, ומשאיר את ההיזקקות הגדולה שלהם אחד לשני... השלב השני בתהליך הוא
שאור החמה גדל שבעתיים, ומאיר את העולם
באור שבעת הימים. אחרי שנעשה הברור הזה, בהיר לשני המאורות שכל אחד הוא נותן ומקבל, האיש נותן את אורו, את עצמות החיים שבו, ומקבל מאשתו את יכולת הקבלה המופלאה שלה. אשה נותנת את הקבלה וההולדה - הולכה אל חיים ממשיים, ומקבלת את האור כלומר כל אחד שייך לקשר, שייך לחיבור שייך לאחד. אז אין התנגדות לאור, והוא מופיע באופן מלא ומשוחרר בעולם
" (ראו
אחינועם בן גיגי, אור החמה ואור הלבנה - על רוחניות בזוגיות, מקוה.נט);
"אגדה תלמודית קצרה ומסתורית מספרת כי אי-שם בעבר היו השמש והלבנה שווים בזוהרם, עד שבעקבות משפט אחד שאמרה הלבנה גזר עליה הקב"ה להתמעט. את האגדה משלימה נבואת ישעיה לפיה באחרית הימים תשוב הלבנה להאיר כבראשית: "והיה אור הלבנה כאור החמה". מי הם שני המאורות ומה פירוש מיעוטה ומילויה מחדש של הלבנה? כתבי הקבלה, חכמת הנסתר של היהדות, מאפשרים לפענח את הצופן. הם מגלים כי סיפורה של הלבנה הוא משל לתולדות השכינה, הפן הנקבי של האלוהות והיסוד הרוחני של הנשיות בעולם. מיעוט הלבנה הוא אובדן השוויון בין האיש והאישה, ומילויה מחדש באחרית הימים - כינונו של שוויון מחודש, שהפעם יכלול את התובנות שצברה לאורך מסעה הלילי הארוך
"
(ראו
שרה יהודית שניידר, נפילתה ועלייתה של השכינה: כתבים קבליים על נשיות וגבריות).