מטרת ההרכבה בין אפרים לבין יהודה

קוד: ביאור:הושע י11 בתנ"ך

סוג: משל

מאת: אראל

אל:

בעם ישראל ישנן קבוצות שונות עם כשרונות שונים, ושיתוף פעולה ביניהן יכול להיות חיובי, אך גם הרסני. לאחר שהנביא הוכיח את עם ישראל על כך שהאחדות ביניהם גורמת להם להעלים עין ממעשי עוול (פירוט), הוא חזר לתאר את המטרה האמיתית של האחדות:
הושע י11-13: "וְאֶפְרַיִם עֶגְלָה מְלֻמָּדָה, אֹהַבְתִּי לָדוּשׁ; וַאֲנִי עָבַרְתִּי עַל טוּב צַוָּארָהּ; אַרְכִּיב אֶפְרַיִם, יַחֲרוֹשׁ יְהוּדָה, יְשַׂדֶּד לוֹ יַעֲקֹב. זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד; נִירוּ לָכֶם נִיר, וְעֵת לִדְרוֹשׁ אֶת ה' עַד יָבוֹא וְיֹרֶה צֶדֶק לָכֶם. חֲרַשְׁתֶּם רֶשַׁע, עַוְלָתָה קְצַרְתֶּם, אֲכַלְתֶּם פְּרִי כָחַשׁ; כִּי בָטַחְתָּ בְדַרְכְּךָ, בְּרֹב גִּבּוֹרֶיךָ."

פסוק 11 - הרכבת העגלים

הנביא מדבר במשל מתחום עבודת האדמה. אפרים ויהודה, שני השבטים העיקריים בעם ישראל, נמשלו לשני עגלים המשמשים לעבודת אדמה.

אפרים עגלה מלומדה, אוהבתי לדוש - אפרים נמשל לעגלה הרגילה ואוהבת לעסוק בפעולת הדיש = פירוק השיבולים והפרדת הגרעינים מהגבעולים - פעולה שנעשית על-ידי דריכה ורמיסה ברגליים.

ואני עברתי על טוב צווארה - ה' נמשל לאיכר, האיכר עבר במבטו על הצוואר הטוב והעדין של העגלה, וראה שאינה מתאימה לעבודת החרישה, הנעשית ע"י קשירת מחרשה כבדה לצוואר הבהמה, ולכן החליט לצרף אליה עגלה נוספת:

ארכיב אפרים, יחרוש יהודה - האיכר החליט להרכיב את אפרים ליהודה, שהוא עגל בעל צוואר קשה המתאים לחרישה: יהודה יחרוש ויחרוץ תלמים בקרקע, ואפרים תדוש את הרגבים בקרקע ותפורר אותם, וכך שניהם ביחד יעשו עבודה שלמה:

ישדד לו יעקב - אפרים ויהודה ביחד נקראים יעקב, והצוות הזה, בעבודה משותפת, ישדד = יהפכו את חלקת האדמה לשדה חרוש ומוכן לזריעה.

חריש הוא משל למחשבה ותכנון, ודיש הוא משל למלחמה והרס. כדי לבנות מדינה יש צורך בשני הכוחות הללו - כוח המחשבה היוצרת והבונה את הטוב, וכוח המלחמה ההורס את הרע. הרכבה נכונה של שני הכוחות הללו עשויה ליצור קרקע פוריה ליוזמות חיוביות:

פסוק 12 - תפקידם של העגלים

זרעו לכם לצדקה - זריעה היא משל להתחלה ויוזמה חדשה; צדקה היא עשיית צדק. ההרכבה בין אפרים ליהודה היתה אמורה להביא ליוזמות חדשות של עשיית צדק - בניית מדינה העושה צדק עם אזרחיה ועם העולם כולו, כאשר בני יהודה תורמים את המחשבה והתכנון, ובני אפרים תורמים את הכוח להרוס ולהילחם באויבים שמסביב.

קצרו לפי חסד - קציר הוא משל לתוצאה של היוזמה ולגמול שמקבלים עליה. ה' הבטיח ליהודה ולאפרים, שאם אכן ינצלו את ההרכבה ביניהם כדי לזרוע צדקה, הם יזכו לגמול לפי חסד, כלומר גדול יותר מהמעשה שעשו.

נירו לכם ניר - ניר הוא ניקוי השדה הקצור משאריות של עשבים וקוצים, כהכנה לחריש של השנה הבאה; והוא משל לתיקון המידות הנפשיות, כהכנה למחשבה ולתכנון. אחרי שרואים את התוצאות של יוזמות הצדקה ומקבלים גמול לפי חסד, יש לנקות את הנפש מגאוה וממידות רעות אחרות, כדי להכין אותה ל"סיבוב" הבא של יוזמות צדקה חדשות, כי הצדיקים הולכים מחיל אל חיל.

ועת לדרוש את ה' עד יבוא ויורה צדק לכם - אחרי שניקיתם את נפשכם ממידות רעות, קבעו לעצמכם זמן לדרוש (= לבקש עצה והדרכה) מאת ה', עד שהוא יביא את היורה - הגשם הראשון של השנה הבאה; וגם יורה וילמד אתכם איך להמשיך לעשות צדק בעולם.

כמו בעבודת האדמה, גם בעבודת ה' יש מחזוריות: לאחר שהעם זרע מעשי צדקה, וקצר תוצאות של חסד, הוא צריך לחזור לעבודת הניר: לנקות את הנפש משאריות הקציר, מהגאוה המופרזת שדבקה בו (אולי) כתוצאה ממעשי החסד שעשה, כדי שיוכל להמשיך ולהתעלות. היורה - הגשם הראשון - הוא משל להוראה שמבקשים מה' בדרכי הצדק: כשם שהיורה הוא תנאי הכרחי לתחילת הצמיחה בשנה החדשה, כך גם הוראת הצדק שבאה מה' היא תנאי הכרחי להמשך ההתקדמות בעבודת הנפש - רק לאחר שאדם מקבל הדרכה כלשהי מה', הוא יכול להמשיך ולהתקדם בכוחות עצמו.

פסוק 13 - בגידתם של העגלים

אולם שני העגלים, המהווים ביחד את בית יעקב, השתמשו באחדות שלהם לרעה:

חרשתם רשע - חשבתם ביחד מחשבות רעות, תוכניות של רשע = פגיעה בזולת ובה'.

עוולתה קצרתם - התוצאות של מחשבותיכם היו מעשי עוולה שאתם עשיתם ושאחרים עשו נגדכם.

אכלתם פרי כחש, כי בטחת בדרכך, ברוב גיבוריך - אכילת פרי היא משל לתוצאה או גמול, כחש הוא שכנוע עצמי בדברי שקר; שכנעתם את עצמכם שאתם חזקים וגיבורים ביחד ושאף אחד לא יוכל לנצח אתכם, ולכן התדרדרתם אל מעשי רשע ועוול ואכלתם את התוצאות השליליות של מעשים אלה.