קוד: זריעה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם: נִירוּ לָכֶם נִיר וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים" התחלת השיקום של ארץ ישראל מבחינה חומרית, או התחלת תיקון המעשים מבחינה רוחנית (פירוט).
הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם ידוד וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה זֶרַע אָדָם וְזֶרַע בְּהֵמָה"
כִּי רוּחַ יִזְרָעוּ וְסוּפָתָה יִקְצֹרוּ, קָמָה אֵין לוֹ צֶמַח בְּלִי יַעֲשֶׂה קֶּמַח אוּלַי יַעֲשֶׂה זָרִים יִבְלָעֻהוּ"
זִרְעוּ לָכֶם לִצְדָקָה, קִצְרוּ לְפִי חֶסֶד..." (פירוט)
כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי חֹרְשֵׁי אָוֶן וְזֹרְעֵי עָמָל יִקְצְרֻהוּ"
רָשָׁע עֹשֶׂה פְעֻלַּת שָׁקֶר, וְזֹרֵעַ צְדָקָה שֶׂכֶר אֱמֶת" = הרוצה להתחיל ביוזמה צודקת, כגון להקים ארגון חסד חדש, צריך קודם-כל לוודא שהוא משלם שכר אמיתי - לא מעסיק עובדים מיותרים, ומשלם משכורות בזמן לעובדים האמיתיים (פירוט).
זוֹרֵעַ עַוְלָה יקצור[יִקְצָר] אָוֶן, וְשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ יִכְלֶה" = המתחיל בפעולה באופן לא צודק, לא יזכה ליהנות מפירותיה (פירוט).
שֹׁמֵר רוּחַ לֹא יִזְרָע וְרֹאֶה בֶעָבִים לֹא יִקְצוֹר... בבקר זרע את זרעך ולערב אל תנח ידך, כי אינך יודע אי זה יכשר הזה או זה ואם שניהם כאחד טובים" = המחכה שכל התנאים יתאימו לביצוע רעיונותיו, לא יעשה שום דבר; בתנאים של אי ודאות צריך להתחיל לבצע כמה רעיונות במקביל, בתקוה שחלק מהם יצליחו (פירוט).
אַף בַּל נִטָּעוּ אַף בַּל זֹרָעוּ אַף בַּל שֹׁרֵשׁ בָּאָרֶץ גִּזְעָם; וְגַם נָשַׁף בָּהֶם וַיִּבָשׁוּ וּסְעָרָה כַּקַּשׁ תִּשָּׂאֵם"
הזורע והזומר והנוטע והמבריך והמרכיב - כולן מלאכה אחת הן"; אלא שחז"ל הוסיפו להגדרת הזריעה את מלאכת הזומר - סילוק ענפים מיותרים המאפשר לעץ לצמוח טוב יותר. לפי רוב הדעות, הגדרת הזריעה כוללת גם את כיסוי הזרע באדמה, השקייה ו ניכוש עשבים שוטים (רב יוסף, תלמוד בבלי מועד קטן ב:). לכל הפעולות הללו יש משמעות גם בעולם המעשה:
החריש הוא משל לתכנון ומחשבה; הסדר הטבעי הוא שהתכנון קודם לתחילת הביצוע, אבל ארץ ישראל היא ארץ קשה, בארץ ישראל חייבים לפעמים להתחיל בביצוע לפני שמסיימים את התיכנון, וללמוד תוך כדי תנועה.
כִּי שָׁכַחַתְּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵךְ וְצוּר מָעֻזֵּךְ לֹא זָכָרְתְּ, עַל כֵּן תִּטְּעִי נִטְעֵי נַעֲמָנִים וּזְמֹרַת זָר תִּזְרָעֶנּוּ"
הֲכֹל הַיּוֹם יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ, יְפַתַּח וִישַׂדֵּד אַדְמָתוֹ?" (פירוט)
אַשְׁרֵיכֶם זֹרְעֵי עַל כָּל מָיִם, מְשַׁלְּחֵי רֶגֶל הַשּׁוֹר וְהַחֲמוֹר"
זָרְעוּ חִטִּים וְקֹצִים קָצָרוּ נֶחְלוּ לֹא יוֹעִלוּ וּבֹשׁוּ מִתְּבוּאֹתֵיכֶם מֵחֲרוֹן אַף ה'" = ייתכן שהכוונה לזריעה ממש, והפסוק מתאר את המחסור הכלכלי שנבע מבצורת (ראו ירמיהו יד); וייתכן שהכוונה לכל הפעולות שניסה עם ישראל לבצע באותו זמן, שכולן נכשלו.
אַתָּה תִזְרַע וְלֹא תִקְצוֹר אַתָּה תִדְרֹךְ זַיִת וְלֹא תָסוּךְ שֶׁמֶן וְתִירוֹשׁ וְלֹא תִשְׁתֶּה יָּיִן"
זְרַעְתֶּם הַרְבֵּה וְהָבֵא מְעָט אָכוֹל וְאֵין לְשָׂבְעָה שָׁתוֹ וְאֵין לְשָׁכְרָה לָבוֹשׁ וְאֵין לְחֹם לוֹ וְהַמִּשְׂתַּכֵּר מִשְׂתַּכֵּר אֶל צְרוֹר נָקוּב"
כִּי זֶרַע הַשָּׁלוֹם הַגֶּפֶן תִּתֵּן פִּרְיָהּ וְהָאָרֶץ תִּתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וְהַשָּׁמַיִם יִתְּנוּ טַלָּם וְהִנְחַלְתִּי אֶת שְׁאֵרִית הָעָם הַזֶּה אֶת כָּל אֵלֶּה"
הַזֹּרְעִים בְּדִמְעָה בְּרִנָּה יִקְצֹרוּ"
אֶזְרְעָה וְאַחֵר יֹאכֵל וְצֶאֱצָאַי יְשֹׁרָשׁוּ"