קוד: ביאור:ישעיהו כח24 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
הַאֲזִינוּ וְשִׁמְעוּ, קוֹלִי; הַקְשִׁיבוּ וְשִׁמְעוּ, אִמְרָתִי. הֲכֹל הַיּוֹם, יַחֲרֹשׁ הַחֹרֵשׁ לִזְרֹעַ; יְפַתַּח וִישַׂדֵּד, אַדְמָתוֹ? הֲלוֹא אִם-שִׁוָּה פָנֶיהָ, וְהֵפִיץ קֶצַח וְכַמֹּן יִזְרֹק; וְשָׂם חִטָּה שׂוֹרָה וּשְׂעֹרָה נִסְמָן, וְכֻסֶּמֶת גְּבֻלָתוֹ. וְיִסְּרוֹ לַמִּשְׁפָּט, אֱלֹהָיו יוֹרֶנּוּ. כִּי לֹא בֶחָרוּץ, יוּדַשׁ קֶצַח, וְאוֹפַן עֲגָלָה, עַל-כַּמֹּן יוּסָּב: כִּי בַמַּטֶּה יֵחָבֶט קֶצַח, וְכַמֹּן בַּשָּׁבֶט. לֶחֶם יוּדָק, כִּי לֹא לָנֶצַח אָדוֹשׁ יְדוּשֶׁנּוּ; וְהָמַם גִּלְגַּל עֶגְלָתוֹ וּפָרָשָׁיו, לֹא יְדֻקֶּנּוּ. גַּם-זֹאת, מֵעִם ה' צְבָאוֹת יָצָאָה: הִפְלִא עֵצָה, הִגְדִּיל תּוּשִׁיָּה."
פירושים שונים הוצעו לקטע זה.
1. החרישה היא משל לתכנון ומחשבה (ראו חריש כמשל), ובמקרה זה - משל לפורענות שה' מתכנן להביא על עם ישראל, שהנביאים מנבאים עליה; הזריעה היא משל לתחילת הביצוע של הפעולה (ראו זריעה כמשל). הנביא אומר, ששלב התכנון לא יימשך לנצח - הנביא לא ימשיך להזהיר בלי סוף - בסופו של דבר האזהרות יתגשמו (ע"פ רש"י).
2. החרישה היא משל לייסורים שה' מביא על אדם או על עם, והזריעה היא משל לחינוך ולימוד חכמה. הנביא אומר, שגם כשה' מביא ייסורים על עם ישראל, הייסורים לא יימשכו לנצח, אלא רק עד שישיגו את מטרתם - לפתוח את לבותיהם של בני ישראל לקלוט את זרע החכמה והיראה (מלבי"ם).
3. הנביא פונה אל בני העיר הגאים והשיכורים (שנזכרו בתחילת הפרק), המזלזלים בחקלאים הפשוטים, והוא מסביר להם שהחקלאים הם אנשים מתוחכמים ומשוכללים, הם פיתחו טכנולוגיות של חרישה, זריעה, דיש וטחינה (פרופ' יהודה פליקס).
4. הנביא פונה אל הילדים, ומלמד אותם את חכמת החקלאות, על-מנת להכין אותם לחיים, כי המבוגרים, שאמורים לחנך אותם ולהכין אותם לחיים, עסוקים בשתיית יין (ראו הילדים הם התקוה).