מאת: רמי ניר
אל:
נכתב ב: 22:39:10 27.05.2008, כתוספת/תגובה ל: משל האיכר
יש לתזמון המשל מקום היסטורי... ממלכת ישראל ניצבה לפני תבוסה ואבדן עד ליום המשפט האלהי אשר יתקיים על "אבן בוחן"... (ישעיה כח' 16)
המכשול העיקרי בממלכת ישראל לא אחר היה אלא "גאווה"... כלומר, הדרך לסיפוק ייצר העליונות של בית יוסף נותבה בליצנות שהתהדרה בחידודי "לצון" במקום בתהילת מוסר של "משפטי לשון"... ואמנם, גם הומר "המקום" ממרום ההר של מקדש יהוה בירושלים אל כנסים של שיכורים בגאיות שמנים שם מצויים היו בתי המרזח...
הזילזול במוסר אלהים שאפיין את קנאת שבט אפרים (שראה את עצמו זכאי לירושת "יוסף" לקבל מלכות על כל ישראל) מתועד לאורך כל הדרך ההיסטורית מאז יציאת מצרים... זילזול זה (שכבר ידע מימוש היסטורי במשפט הגזל של נבות היזרעאלי) הגיע באותם ימים לשיאו...
מתוכן השאלה ב"משל האיכר" ניתן להסיק מסקנה אופרטיבית מבוססת כי בחידודי "לצון" נותבה (בפי השיכורים משבט אפרים) הדרישה למעשי ניסים שיניבו תנובות שדה ופרנסה לאיכר מבלי שיצטרך לייגע עצמו בעבודת השדה...
התשובה לשאלת יסוד שכזאת תתקבל (גם על דעתם הזחוחה של "גאים" מבית יוסף) ביום המשפט האלהי אשר יתקיים על "אבן בוחן"... ואכן, יום היסטורי זה קרוב יותר לבוא והוא (כאמור) יתממש בניפוץ "אבן השתייה" ובהוצאת לוחות הברית...