קוד: ביאור:ירמיהו ד3 בתנ"ך
סוג: משל
מאת: אראל
אל:
כִּי כֹה אָמַר ה' לְאִישׁ יְהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם: נִירוּ לָכֶם נִיר, וְאַל תִּזְרְעוּ אֶל קוֹצִים"
ניר הוא ניקוי הקרקע והוצאת שורשי הקוצים - פעולה שעושים לפני החרישה (פירוט).
נירו לכם ניר ואל תזרעו אל קוצים = נקו את השדה, כך שלא תזרעו על שדה שיהיו בו קוצים. הקוצים גם מפריעים לקליטת הזרעים בקרקע, וגם מגדילים את הסכנה להתפשטות שריפה שתשמיד את כל הזרעים (ראו
שמות כב5: "כִּי תֵצֵא אֵשׁ וּמָצְאָה
קֹצִים וְנֶאֱכַל גָּדִישׁ אוֹ הַקָּמָה אוֹ הַשָּׂדֶה...
").
ירמיהו כמובן לא התכוון ללמד את בני ישראל חקלאות; ה"עצה" החקלאית הזאת היא רק משל. והנמשל כתוב בפסוק הבא:
ירמיהו ד4: "הִמֹּלוּ לה' וְהָסִרוּ עָרְלוֹת לְבַבְכֶם, אִישׁ יְהוּדָה וְיֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִָם; פֶּן תֵּצֵא כָאֵשׁ חֲמָתִי, וּבָעֲרָה וְאֵין מְכַבֶּה מִפְּנֵי רֹעַ מַעַלְלֵיכֶם
".
הזריעה היא משל להתחלה חדשה (פירוט), בתחום הרוחני או החומרי:
פן תצא כאש חמתי, ובערה ואין מכבה, מפני רוע מעלליכם".
המולו לה' והסירו ערלת לבבכם, איש יהודה ויושבי ירושלים!"; זו הפעולה הראשונה שצריך לעשות, לפני שמתחילים בתיקונים ושיפורים בתחום החומרי או הרוחני. קודם כל להיות פתוחים, להבין שטעינו וצריך לחשוב מחדש; ורק אחר כך לזרוע את זרעי השיפור והתיקון.
ובאחרית הימים, אחרי שבני ישראל יסירו את ערלת לבבם, לא רק שהם עצמם יוכלו לזרוע, אלא גם ה' בכבודו ובעצמו ישתתף בזריעה:
ירמיהו לא26: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ה',
וְזָרַעְתִּי אֶת בֵּית יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֵּית יְהוּדָה
זֶרַע אָדָם
וְזֶרַע בְּהֵמָה
".
1. רוב המפרשים פירשו שהזריעה היא משל לפעולה בתחום הרוחני, כגון תפילה אל ה' שיושיע את עם ישראל (רש"י), או תיקון המעשים (מלבי"ם).
2. ולענ"ד אפשר לפרש שהזריעה היא פעולה בתחום החומרי, כמו בפסוק מירמיהו לא.
2. ויש שפירשו שהכוונה לתיקון המעשים, שהוא הכנה לתפילה (רש"י);