כיבוד למלאכים

קוד: כיבוד למלאכים בתנ"ך

סוג: הבדלים2

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 8

בשלושה מקומות מסופר על אדם שהציע אוכל למלאכים:

ניתן לראות בפסוקים האלו את "ירידת הדורות", לפי דברי חז"ל (ראו רש"י בראשית יח3) "הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה". שלושת האנשים הנזכרים כאן היו צדיקים, אבל לא באותה דרגה.

 

'הצדיקים אומרים מעט...':

1. אברהם היה הכי צדיק ולכן הבטיח הכי מעט - רק " פת לחם" פשוטה

2. גדעון היה בינוני ולכן הבטיח יותר - " מנחה" (מנחה היא בד"כ מאפה משובח מסולת בשמן - ע' ויקרא ב)

3. ומנוח הבטיח הכי הרבה - " גדי עזים"

 

'...ועושים הרבה':

1. אברהם הביא 4 מאכלים: " מהרי שלוש סאים קמח סולת לושי ועשי עוגות... וייקח בן בקר רך וטוב... וייקח חמאה ו חלב..."

2. גדעון הביא 3 מאכלים: " ויעש גדי עיזים ו איפת קמח מצות , הבשר שם בסל וה מרק שם בפרור". איפה אחת = 3 סאים. לכן אברהם וגדעון הביאו אותה כמות של קמח, רק שאברהם הביא " קמח סולת" (משובח) וגדעון הביא " קמח מצות" (פחות משובח). (ואולי זו הסיבה שחז"ל אמרו שהסיפור הזה קרה בפסח - אחרת גדעון היה מביא קמח יותר טוב...)

3. ומנוח הביא 2 מאכלים: " וייקח מנוח את גדי העיזים ואת ה מנחה".

 

גם היחס של המלאכים לכל אחד מהשלושה נקבע לפי דרגתו, ע"פ דברי חז"ל "מסרבין לקטן ואין מסרבין לגדול":

1. לאברהם נתנו תשובה חיובית ברורה: " כן תעשה כאשר דיברת". ולבסוף המלאכים גם 'אכלו' את המאכלים שהביא (" וייתן לפניהם, והוא עומד עליהם תחת העץ, ויאכלו")

2. לגדעון נתנו תשובה 'נייטרלית': " אנוכי אשב עד שובך", ולבסוף המלאך אמנם לא אכל את מה שהביא לו אבל הוא הקריב אותם לה': " וישלח מלאך ה' את קצה המשענת אשר בידו, וייגע בבשר ובמצות , ותעל האש מן הצור ותאכל את הבשר ואת המצות..." (המרק היה שפוך על הבשר והמצות, כמו שכתוב " ואת המרק שפוך").

3. ולמנוח נתנו תשובה שלילית: " אם תעצרני לא אוכל בלחמך" והמלאך בכלל לא נגע בדברים שהביא - מנוח היה צריך להקריב אותם לה' בעצמו: " וייקח מנוח את גדי העיזים ואת המנחה, ויעל על הצור לה'..."