שלושים אנשים

קוד: שלושים אנשים בתנ"ך

סוג: הפוך

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים ירמיהו א

בירמיהו לח מסופר ששרי יהודה זרקו את ירמיהו לבור עם טיט וירמיהו התחיל לטבוע בטיט. עבד-מלך הכושי רץ וסיפר לצדקיהו המלך, שישב באותו זמן בשער בנימין, שירמיהו עומד לטבוע. הוא ביקש ממנו שיציל אותו. בהמשך ויצווה המלך את עבד מלך הכושי לאמור: קח בידך מזה שלושים אנשים, והעלית את ירמיהו הנביא מן הבור בטרם ימות. וייקח עבד מלך את האנשים בידו, ויבוא בית המלך אל תחת האוצר, וייקח משם בלויי סחבות ובלויי מלחים; וישלחם אל ירמיהו אל הבור בחבלים. ויאמר עבד מלך הכושי אל ירמיהו: שים נא בלואי הסחבות והמלחים תחת אצילות ידיך, מתחת לחבלים; ויעש ירמיהו כן. וימשכו את ירמיהו בחבלים, ויעלו אותו מן הבור; ויישב ירמיהו בחצר המטרה. למה נדרשו 30 אנשים כדי להעלות את ירמיהו מהבור?

המפרשים הציעו כמה תשובות, למשל: בגלל הרעב שהיה באותו זמן בירושלים הנצורה -- האנשים היו חלשים, ולכן נדרשו הרבה אנשים למשימה קלה; היה חשש שהשרים יתנגדו להצלת ירמיהו ולכן נדרשו הרבה 'מאבטחים'; ועוד. בפרק זה ננסה לענות על השאלה על-פי המקומות האחרים בתנ"ך שבהם נזכרו "30 איש":

1. שופטים יד19, אחרי שהפלשתים פתרו את חידתו של שמשון: " ותצלח עליו רוח ה', ויירד אשקלון ויך מהם שלושים איש וייקח את חליצותם, וייתן החליפות למגידי החידה...". החליצות האלו היו מאד מיוחדות – שמשון נגע בהן; מי שלבש אותן קלט קצת מהכוח של שמשון. שלושים 'מגידי החידה' שמרו היטב על החליצות האלו והעבירו אותן לבניהן. גם כשנשבו בידי חזקיהו (שכבש את פלשת) והיו לעבדי מלך יהודה – המשיכו צאצאיהם לשמור על החליצות, למרות שהיו כבר בלויות לגמרי. מכיוון שלא יכלו ללבשן – גנזו אותן מתחת לאוצר בבית המלך. צדקיהו ידע שירמיהו חלש מרעב, ואם ימשכו אותו בחבלים – הגוף החלש שלו עלול להינזק. לכן שלח 30 אנשים – שכל אחד מהם ייקח את שרידי החליצה שלו, וישימו אותה מתחת לכתפיו של ירמיהו; ואז ירמיהו יתחזק ויצליח לעלות מהבור בשלום.

2. שופטים כ31, במלחמת הגבעה, ביום השלישי: " וייצאו בני בנימין לקראת העם, הונתקו מן העיר; ויחלו להכות מהעם חללים כפעם בפעם, במסילות אשר אחת עולה בית אל ואחת גבעתה בשדה, כ שלושים איש בישראל.". המלך צדקיהו ישב באותו זמן בשער בנימין והגה בתכסיסי מלחמה נגד בבל, ולכן באופן טבעי חשב על התכסיס שנקטו בני ישראל במלחמת בנימין – לברוח מפניהם כדי לנתק אותם מהעיר. כשעבד-מלך הכושי בא לדבר אתו הוא היה שקוע במחשבות על הפסוק הנ"ל מספר שופטים, ולכן באופן טבעי אמר את מספר האנשים שנזכרו בו – 30 איש. ואם זה לא מספיק דמיוני בשבילכם אז הנה פירוש אחר: שלושים האנשים האלה, שנהרגו במלחמה נגד בנימין, נקברו בירושלים – מתחת לשער בנימין – לזכר המלחמה שבה נהרגו. צדקיהו ידע את הסוד הזה. הוא ידע גם שאין סיכוי שאנשים חיים יצליחו להציל את ירמיהו – השרים לא יתנו להם. לכן הוא העלה באוב את נשמותיהם של שלושים ההרוגים האלה ושלח אותן למשימה.

3. שמ"א ט22, כששאול הגיע לעירו של שמואל: " וייקח שמואל את שאול ואת נערו, ויביאם לשכתה; וייתן להם מקום בראש הקרואים, והמה כ שלושים איש". המלך צדקיהו האמין לדברי ירמיהו " ביד מלך בבל תינתן". הוא ידע שהוא הולך לצאת לגלות. בסתר ליבו הוא קיווה שהוא יזכה להגיע לגאולה, ואז ימליכו אותו והוא יהיה גם המלך הראשון בתקופה החדשה. נבואותו של ירמיהו " בעת ההיא אצמיח לדוד צמח צדקה" חזקה את תקוותו שהוא, 'צדקיהו' יהיה ה'צמח' הזה. הוא רצה לשחזר את סיפור המלכת המלך הראשון – שאול. לשם כך הוא הכין 30 אנשים שיהיו 'קרואים'. אך כששמע שירמיהו טובע בבור – הוא ויתר על חלומות המלוכה שלו ושלח את 30 הקרואים להציל את ירמיהו.