קוד: צידוק הדין בפסוקים בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
וישלח פרעה, ויקרא למשה ולאהרון, ויאמר אליהם: 'חטאתי הפעם; ה' הצדיק, ואני ועמי הרשעים": פרעה הודה כאן, שהדרישה של ה' - לשחרר את בני ישראל ממצרים - היא דרישה צודקת, כי זה מה שמגיע להם - לא מגיע להם להיות משועבדים.
הצור תמים פועלו, כי כל דרכיו משפט; אל אמונה ואין עוול, צדיק וישר הוא": ה' לא עושה עוול - הוא נותן לכל אחד את מה שמגיע לו - הוא צדיק.
צדיק אתה ה', כי אריב אליך; אך משפטים אדבר אותך: מדוע דרך רשעים צלחה, שלו כל בוגדי בגד?!": ירמיהו תמה - איך ייתכן שה', הצדיק, שאמור לתת שכר לצדיקים ולהעניש את הרשעים, מאפשר לרשעים להצליח? (ראו אתיו לאכול).
ה' צדיק בקרבה, לא יעשה עוולה; בבוקר בבוקר משפטו ייתן לאור, לא נעדר, ולא יודע עוול בושת".
צדיק הוא ה', כי פיהו מריתי". וגם דניאל מצדיק את הדין ואומר (ט14): "
וישקוד ה' על הרעה, ויביאה עלינו; כי צדיק ה' אלוהינו, על כל מעשיו אשר עשה, ולא שמענו בקולו". וגם הלויים (נחמיה ט33): "
ואתה צדיק, על כל הבא עלינו; כי אמת עשית, ואנחנו הרשענו".
ושמעיה הנביא בא אל רחבעם ושרי יהודה, אשר נאספו אל ירושלים מפני שישק; ויאמר להם: 'כה אמר ה': אתם עזבתם אותי, ואף אני עזבתי אתכם ביד שישק'. וייכנעו שרי ישראל והמלך; ויאמרו 'צדיק ה'!'" - ה' נתן לנו את מה שמגיע לנו.