קוד: מדוע רשע וטוב לו צדיק ורע לו בתנ"ך
סוג: בסיס
מאת: איילת דורוני (הגהה: עופר לביא)
אל: עבודה במקצוע "אמונה", בי"ס ישורון פתח-תקוה
מגישה
: איילת דורוני.
כיתה
: ח-7.
ביה"ס
: "ישורון", פ"ת.
מוגש למורה
: צדקה עומר.
במסגרת המקצוע
: אמונה.
תאריך הגשה
: כ"ה בתשרי התשס"ד, 2003-10-21.
תוכן העניניים
למה בחרתי בנושא זה?..................................... עמוד 1
סיעור מוחין ושאילת שאלות............................. עמוד 2
צדיק ורע לו.................................................... עמוד 3
מדוע "דרך רשעים צלחה"?............................. עמוד 4
הסבר "צדיק ורע לו ע"פ הגלגול"..................... עמוד 5
משפט ה' אמת – צדקו יחדיו.............................. עמוד 6
ייסורים בעולם הזה = נצח בעולם הבא................ עמוד 7
סיכום ומשוב................................................... עמוד 8
ביבליוגרפיה.................................................... עמוד 9
דף הערות / הארות למורה................................. עמוד 10
למה בחרתי בנושא זה?
בחרתי בנושא זה מכיוון שהוא נושא המעסיק אותי מאוד,
השאלה "צדיק ורע לו..." היא אחת מהשאלות הקשות בתחום האמונה, מכיוון שע"פ האמונה והדת אנו מאמינים, כי אדם מקבל שכר על מעשים טובים, ועונש על מעשים רעים, לכן כאשר אנו רואים צדיק שמקבל ייסורים או צער, מחלות ולהיפך כאשר אנו רואים רשעים שחיים באושר ובשלווה זה מעורר בנו תחושה של אי צדק, תסכול והתקוממות.
בעבודה אני אנסה לענות על השאלה הזאת ע"פ דברי חכמים בספרי האמונה.
אני חושבת על הנושא הזה הרבה, הוא נושא מאוד מעניין ולא מובן וזו אחת הסיבות שהוא נותן עוד סיבות לחשוב ולהתעניין בו.
לא פעם אנו שומעים על אנשים טובים, קרובים ויקרים שנרצחים ללא עוול בכפם,
איננו מבינים את מעשי הקב"ה וחושבים שהמעשה הזה, הוא ללא מחשבה, ללא הגינות וללא צדק.
מלבד זאת בחרתי בנושא זה, כי יש מספר אנשים שהכרתי, והם נפטרו בגיל צעיר. תמיד חשבתי שזה "לא הוגן" שהם נפטרו, הם היו אנשים צדיקים ונראה שלא היה מגיע להם למות.
סיבה נוספת היא המחלות שניתנות לאדם, אני מכירה איש שחולה בסרטן, ה וא בן אדם נפלא, הוא תמיד עוזר, תמיד מעודד ותמיד מתפלל בדבקות שאי אפשר לתאר, לאדם הזה יש שתי בנות קטנות, בנות שלוש וחצי ושנה, הבת היותר קטנה שלו נולדה בתחילת המחלה, והיא לא מכירה את אבא שלה, אין לו זמן בשבילה ואין לו התעניינות בה, אני לא מבינה למה הבת חטאה בכך שנגזר עליה לחיות בלי שתכיר את אביה ובלי משפחה רגילה.
דברים אלו נראים לי מאוד תמוהים, ואני רוצה לנסות להבין למה דברים כאלו מתרחשים.
סיעור מוחין
דבר תמוה.
לא מובן.
יש דרך למנוע את זה?
איפה ה' כשרע לצדיקים?
עד מתי זה יימשך?
האם הצדיק יפוצה על כך?
למה הרשעים אינם סובלים?
במה הצדיקים אשמים
שרע להם?
האם עדיף להיות רשע?
(כדי שיהיה לי טוב)
יש לזה סיבה?
שאילת שאלות
(שבהם ארצה להתמקד)
צדיק ורע לו
תשובה ראשונה לשאלה זו היא המשל של בעל "החפץ חיים": "דומה הדבר לאורח שבא לביה"כ וראה שהגבאי מחלק עליות לכהן וללוי מהדרום לישראל מן המזרח לרביעי ממערב ולחמישי-ולשישי מהצפון, האורח תמוהה, למה בחר דווקא את השלישי מהמזרח הלא יש מכובדים ממנו, השיב לו פיקח אחד, אם היית פה מספר שבועות, היית רואה שהחלוקה של הגבאי שווה כי יש כאן סדר...".
כך הוא האדם, אנו נמצאים בעולם רק רגעים אחדים. אם היינו בעולם, מאות שנים, היינו רואים שהעשיר היה בניסיון העוני ואילו העני היה בניסיון העושר, ונהפך גורלם, אך אנו נמצאים כאן זמן מועט, ואין אנו יכולים לראות את הכל, ולכן אין לאדם לדרוש את הנהגתו של הקב"ה, ועליו להאמין שכל מה שהוא עושה, הכל הוא לטובה. לפעמים ה' נותן לאדם שפע טוב - עושר,כבוד וכד'... אך לפעמים ה' נותן לאדם שפע המוסווה עלינו כאילו זה לרעתו - צרות עוני וכד'...הדרך השנייה היא כמו יצירה לפעולות שונות כמו למשל, תפירת בגד, כאשר חייט מקבל אריג יקר ומשובח לתפירת חליפה, הוא משרטט, וחותך את הבגד לחתכים שונים, הרואה את המעשה הזה יזעק כי יחשוב שמשחיתים את האריג היקר, ואילו החכם מבין כי מעשים אילו הם לא לצורך הריסתו אלא להפך - לצורך תפירת הבגד. אם האדם יתלונן בפני החייט על מעשיו (שנראים לו תמוהים) הוא עלול בכך, להבריח את החייט ולהשאיר את עצמו ללא בגד ועם אריג משי יקר גזור לחתיכות, אך אם האדם לא יתלונן בפני החייט על מעשיו (שנראים לו תמוהים), הוא יזכה בסופו של דבר, בבגד אריג משובח.
כאשר פוקדת את האדם צרה, הוא חייב לדעת שכל מה שנזגר עליו, הרי הוא כגזרת החייט, בבגד, על-מנת לתפור לו בגד, גם אם תועלת הגזירה לא מתגלה לו, עליו להאמין באמונה שלמה כי סוף טוב, יבוא לו או בעולם הזה או בעולם הבא,
השגחתנו קצרה, ואין אנו יכולים להבין דרכי ה', שהן דרכים נסתרות ומחושבות.
מדוע "דרך רשעים צלחה"?
עוד תשובה לשאלה מדוע זה קורה היא, אנו בני האדם לא יכולים להתלונן על "דרך רשעים צלחה" שכן, יראה שבסופו שלא יצא לרשע טוב (אך גם אם לא יתבאר לו לאדם - אין עליו להסיק מסקנות),
ניתן על כך משל:
היה מלך ולו רע נאמן, הוא גילה לידידו את כל סודותיו (סודות המלוכה וסודות פרטיים). פעם אחת הוא גילה שידידו בוגד בו הוא גנב את כספו והפיץ עליו שמועות. היה ליבו מלא צער וכאב, ולמרות אהבתו הרבה הוא הענישו במלא החומרה - שלא יקרה שוב מצב כזה. הוא הקים בניין בכיכר השוק שכל קירותיו זכוכית, והוא שם אותו שם ללא אוכל וללא מים כדי שכל העוברים והשבים יראו מה קורה למי שלא שומע בקול המלך. הקהל היה רב, ביום הראשון לא היה אכפת לאסיר, ביום השני היה לו קצת קשה, ביום השלישי פניו נפלו, ביום הרביעי כמעט התעלף, ביום החמישי והשישי הוא לא זז ממקומו וכולם ראו אותו מתפתל מייסורים, ביום השביעי התחולל דבר נורא, הוא תלש את גופו והחל ללעוס ולבלוע אותו, כולם החלו זועקים.
הגיע אדם לשמע הזעקות, והוא היה המום, "האם זה אסיר שנידון למוות? כך הוא אוכל?" השיבו לו: "שוטה שכמוך אין אתה רואה שהוא אוכל את בשר עצמו?".
הנמשל:
דברים רבים בהנהגת העולם הנראים לנו מוזרים, בין השאר אנו תמוהים על שלוות הרשעים, אנו דומים בתמיהתנו לאדם שדימה אכילת בשרו לסעודה דשנה.
בעולמנו אפשר ליהנות לרוב, אך כשנגיע לעולם האמת, לא נהנה.
הסבר "צדיק ורע לו - ע"פ הגלגול"
רבי חיים מוואלוז'ין בספרו נשמת חיים [1] מביא את הסבר המקובלים לבעיית "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו". לטענתם, יש שני עניינים: העניין הראשון - מאחר שידוע לנו שהקב"ה הוא אל אמת, ועם כל זאת יש את עניין "צדיק ורע לו, רשע וטוב לו" אין זה אלא הגלגול. כלומר, שהאדם שכעת הינו צדיק ורע לו היה בגלגול קודם רשע, ועתה הוא נענש על מעשיו הראשונים. ע"פ הסבר זה של הגלגול מסבירים המקובלים גם עניין נוסף של עוברים שמתים במעי אימותיהם או ילדים שמתים עוד לפני שהם עברו בר/בת מצווה, דבר זה נגד חוקי הקב"ה, שהרי אין מיתה ללא חטא, והתשובה לכך היא שהם מתקנים בכך חטאים שעברו בגלגול קודם.
הנפטר בקיצור ימים
רבים תוהים על מעשיו של הקב"ה בכל הקשור לנפטר בקיצור ימים.
מובא סיפור על אישה עקרה שהלכה לבעש"ט כדי לקבל ברכה ללידת בן זכר,
הבעש"ט הבטיח לה שעוד השנה היא תיפקד בבן, ואכן כך היה.
לאחר שנתיים היא באה אל הרב כדי להראות לו את הילד, וכשחזרה הביתה התינוק
נפטר לה, האישה חזרה אל הרב כדי לזעוק לו על פטירת הילד, והרב השיב לה:
היה מלך ללא ילדים, הוא ציווה על היהודים להתפלל עבורו כדי לקבל בן זכר, ואכן באותו שנה המלך חבק בן זכר, הילד גדל והוא היה גאון המלך שלחו לכומר שילמדו,
אך התנאי הוא שכל יום הוא מתבודד כשעתיים, המלך הסכים.
פעם אחת הילד הסתקרן מה עושה הכומר ולכן הוא הציץ לחדרו, לפתע הוא ראה אותו בבגדי יהודים עם טלית ותפילין, הכומר הבחין בו ולכן הוא סיפר לו את האמת כי הוא יהודי ובכל יום הוא מתייחד עם ה'. הילד הסתקרן והוא לאט לאט נהפך ליהודי, אך רק פגם אחד היה לו, הוא ינק חלב נוכרי ולכן הוא נאלץ לרדת בגלגול ולינוק חלב אם יהודייה ואח"כ למות.
כך סיפר הבעש"ט לאישה, הוא סיים את דבריו במילים: את זכית לתקן נשמת יהודי, ואת צריכה לשמוח שנפל בחלקך דבר גדול כזה.
משפט ה' אמת – צדקו יחדיו.
עוד תשובה לעניין הגלגולים והיא: לעיתים אדם מתאונן על גורלו, בייחוד על עניותו, צרותיו, בריאותו וכד'. בלבו הוא שואל, "איפה הצדק והמשפט של ה'? אני משתדל לעשות את בקשת ה' והרשעים הללו יושבים בחיבוק ידיים ובשלווה?"
כאשר האדם מגיע לבית-דין של מעלה, הוא שומע שנגזר עליו לחזור ולרדת לעולם החומר והוא בוכה ומתאונן, בבכיו הוא גם בוכה שהיה עשיר ורק בגלל זה היה לו אומץ להכות את חברו ואילו היה נברא עני, הוא לא היה חוטא בזה, ולכן הוא מתחנן שלא יכריחו אותו לרדת שוב לעולם השפל.
לאחר שאין בידו לשנות את הגזרה, הוא מתחנן שלכל הפחות יבוא בתור עני נכה או בעל מום כדי לכפר על חטאיו, ובאופן זה הוא מבטיח לעצמו לא לשוב ולהתנהג כמו קודם, לעיתים אין הבקשה מתקבלת, אך יש פעמים שכן מותירים להם.
דברים אילו מהווים תשובה לתלונות בני-האדם על רוע מזלם ועל הסבל שפקדם,
כי אולי לפני כן תתפלל לה' שיביא אותו בתור נכה, חולה מחלה סופית, וכד'.
"משפט ה' צדקו יחדיו" מתי צודקים משפטי ה'? כאשר הם "יחדיו", כלומר, שמצרפים את קורות האדם בעולם זה, ולפני כן (גלגול קודם), יוכח לכולם, שכל המשפטים הם אמיתיים, וכי עניותו לזכותו תאמר.
ייסורים בעולם הזה = נצח בעולם הבא
תשובה נוספת, על-פי הגלגול,
כאשר אדם מתייסר בעולם הזה הוא מביא על עצמו חיי נצח בעולם הבא,
את הדבר הזה מביא "החפץ חיים" במשל:
יהודי שכר דירה בשכר שלוש מאות רובל לשנה, את שכר הדירה הוא משלם בתאריך קבוע, כמידי שנה. שנה אחת היה צריך לנסוע למדינה רחוקה, לכן נתן את הכסף לאחד מפקידיו. אותו פקיד היה שונא ישראל ולכן הוא הציק לו בהזדמנות הראשונה שהזדמנה לו, והפעם החליט להעלות לו את שכר הדירה לחמש מאות רובל.
לאחר יום, כאשר השר בא לקחת את שכרו, נמצא בידי היהודי רק ארבע מאות ושמונים רובל, ולכן רצה היהודי שיתן לו עד סוף היום כדי להשיב לו את חובו. בסוף היום לא נמצא בידו הסכום, ציווה הפקיד להכותו עשרים מכות - מכה אחת על כל רובל. כך עשה הפקיד להמון יהודים.
כאשר שב היהודי אל ביתו הוא אמר לאישתו שהוא הולך לשר לספר לו אודות מעללי הפקיד, שמע השר את סיפור היהודי והוא החל לרחם על היהודי, לכן השר ציווה שעל כל מכה שהיכה אותו הפקיד, הוא ישלם לו מאה רובל (סה"כ אלפיים רובל). ומכיוון שכל רכושו של הפקיד היה סך של ארבעת אלפים רובל, נמצא כי הפקיד ישלם ליהודי מחצית ממונו.
כאשר היהודי חזר לאישתו פניו היו נפולות, כאשר שאלה אותו אישתו מדוע, הוא ענה לה: "את כאב המכות אין אני חש היום ומוטב שהיה מכה אותי ארבעים מכות וכך הייתי זוכה בכל ממונו...
הנמשל:
כך הם הייסורים בעיניי האדם, היום אנו לא רוצים לסבול, אך שנגיע לעולם הגמול אנו נקבל הרבה שכר עבור כל שעת סבל בעולם הזה, ואז יחשוב האדם: "הלוואי שהייתי סובל יותר ייסורים בעולם הזה כי אז היה לי יותר עונג נצחי..."
מכאן אפשר להבין, כי כאשר האדם סובל הוא מקנה לעצמו חיי נצח לעולם הבא, והייסורים משתלמים לו לעתיד לבוא, ולעומתו, הרשע נהנה בעולם החומר אך בעולם האמת, הוא יסבול רבות.
סיכום
בעבודתי זו למדתי על "צדיק ורע לו רשע וטוב לו", התשובה לשאלתי היא שכל מעשיו של הקב"ה הם מכוונים, יש להם סיבה ומטרה, גם אם אנו בני-האדם לא מבינים אותן הכל נעשה לטובה.
בעבודה זו ראיתי, שהאדם גם נהנה וגם סובל, הרשע נהנה עכשיו וסובל אח"כ והצדיק סובל עכשיו ונהנה אח"כ.
אין לנו בני-האדם לשפוט את מעשה הקב"ה ועלינו להכיר בו כמושל ולקבל את גזר הדין באהבה
משוב
מאוד נהנתי לעשות את העבודה, היא הייתה מאוד מעניינת במיוחד מכיוון שעשיתי על נושא שמעניין אותי ולא על נושא מוגדר (שנתנו לנו מראש),
העבודה תרמה לי הרבה והיא עזרה לי להבין דברים שקודם לכן לא היו לי ברורים ומובנים בקשר ליהדות ובאמונה בה'.
ביבליוגרפיה
לוי,שמעון,
אמונה והשגחה,
הדרת-ספר, ה'תשנ"ח, 65-114.
לוגאסי,יעקוב ישראל,
נצח-ישראל
, בהוצאת המחבר, ירושלים, תשנ"ה, 169-170.
www.
daat
.ac.il/daat/mahshevt/hagmul/2-4.htm - 25k
הרב דורוני נתנאל
.
ידע כללי
.
[1]
הובא ע"י לוגאסי, יעקב ישראל,
נצח ישראל
, בהוצאת המחבר,ירושלים,תשנ"ה,169-170.