קוד: ביאור:שמואל ב כד14 בתנ"ך
סוג: השלמה1
מאת: אראל
אל: פירושים וסימנים 13
לאחר שדוד חטא וספר את העם, בא אליו גד הנביא והציע לו לבחור אחד מתוך שלושה עונשים: שלוש שנות רעב, שלושה חודשי חרב או שלושה ימי דבר.
שמואל ב כד14: "וַיֹּאמֶר דָּוִד אֶל גָּד צַר לִי מְאֹד נִפְּלָה נָּא בְיַד ה' כִּי רַבִּים רחמו[רַחֲמָיו] וּבְיַד אָדָם אַל אֶפֹּלָה" (פירוט)
דוד לא אמר בדיוק איזה עונש הוא בחר. למה הוא התכוון?
הרמז בקטע הזה הוא הביטוי "צר לי מאד" - ביטוי שנזכר גם בדברים שאמר שאול לשמואל לאחר שהעלה אותו באוב, שמ"א כח 15: "צר לי מאד, ופלשתים נלחמים בי, וא-להים סר מעליי ולא ענני עוד גם ביד הנביאים גם בחלומות, ואקראה לך להודיעני מה אעשה
".
כמה פסוקים לאחר מכן "וימהר שאול וייפול מלוא קומתו ארצה, ויירא מאד מדברי שמואל...
": שאול נפל לפני שמואל הנביא בגופו, וגם באופן סמלי – שאול נפל ביד שמואל, שמואל חרץ את גזר דינו למוות.
אולי כשדוד אמר
צר לי מאד
הוא נזכר בדבריו של שאול, והחליט שהוא לא מוכן בשום אופן ליפול בידי הנביא: הוא לא מוכן שהנביא יחרוץ את עונשו. ולכן אמר
... נפלה נא ביד ה'...
כלומר: אני לא מוכן לקבל אף אחד מהעונשים ש'הצעת' לי: רק ה' יחליט,
...כי רבים רחמיו...
! ואכן, במציאות היה דֶבֶר רק
מהבוקר עד עת מועד
, כלומר – יממה אחת או פחות (ראו במפרשים), בניגוד לעונש שהציע לו גד - שלושה ימים דבר. ה' ברחמיו בחר עונש קל יותר!