קוד: דרך-= בתנ"ך
סוג: כלל_אזור
מאת: אראל
אל:
שני פסוקים בספר דברים מתארים את המסע של בני ישראל מהר חורב לכיון ארץ ישראל:
דברים א2: "אַחַד עָשָׂר יוֹם מֵחֹרֵב
דֶּרֶךְ הַר שֵׂעִיר עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ
" (פירוט)
דברים א19: "וַנִּסַּע מֵחֹרֵב וַנֵּלֶךְ אֵת כָּל הַמִּדְבָּר הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא הַהוּא אֲשֶׁר רְאִיתֶם
דֶּרֶךְ הַר הָאֱמֹרִי כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֱלֹהֵינוּ אֹתָנוּ וַנָּבֹא עַד קָדֵשׁ בַּרְנֵעַ
"
א. הר שעיר והר האמורי הם שני הרים גדולים ושונים זה מזה: הר שעיר הוא באדום - במזרח, והר האמורי הוא בארץ כנען - במערב. איך ייתכן שבני ישראל עברו, כשהלכו מחורב לקדש ברנע, גם דרך הר שעיר וגם דרך הר האמורי?
ב. ב
דברים א6-7: "ה' אֱלֹהֵינוּ דִּבֶּר אֵלֵינוּ בְּחֹרֵב לֵאמֹר רַב לָכֶם שֶׁבֶת בָּהָר הַזֶּה. פְּנוּ וּסְעוּ
לָכֶם
וּבֹאוּ הַר הָאֱמֹרִי וְאֶל כָּל שְׁכֵנָיו בָּעֲרָבָה בָהָר וּבַשְּׁפֵלָה
וּבַנֶּגֶב וּבְחוֹף הַיָּם, אֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי וְהַלְּבָנוֹן עַד הַנָּהָר הַגָּדֹל
נְהַר פְּרָת
",
כלומר: הר האמורי הוא היעד הסופי של המסע, ולכן זה לא הגיוני להגיד שהם
הגיעו לקדש ברנע "דרך הר האמורי", כאילו הר האמורי הוא רק תחנת-ביניים!
ג. ב
דברים א20-21: "וָאֹמַר אֲלֵכֶם בָּאתֶם
עַד הַר הָאֱמֹרִי אֲשֶׁר ה' אֱלֹהֵינוּ נָתַן לָנוּ. רְאֵה נֹתֵן ה' אֱלֹהֶיךָ לְפָנֶיךָ אֶת הָאָרֶץ
עֲלֵה רֵשׁ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֱלֹהֵי אֲבֹתֶיךָ לָךְ אַל תִּירָא וְאַל תֵּחָת
",
כלומר: כשבני ישראל הגיעו לקדש ברנע, הם היו רק בתחתית הר האמורי - הם
עוד היו צריכים לעלות כדי לרשת אותו. לכן לא הגיוני להגיד שהם הגיעו לקדש
ברנע "דרך הר האמורי
" - היה יותר הגיוני להגיד שהם הגיעו לקדש ברנע "אשר למרגלות הר האמורי" או משהו מעין זה!
- לדעתי, פירוש הביטוי "דרך- [אזור]" בלשון התנ"ך שונה מאשר בימינו: כשכתוב שבני ישראל הלכו (למשל) "דרך הר האמורי", אין הכוונה שהם עברו בהר האמורי, אלא שהם הלכו בדרך שנקראת "דרך הר האמורי", שהיא הדרך שמובילה אל הר האמורי.
לפי זה קל לענות לשאלות:
א. הדרך שבני ישראל הלכו בה נקראת גם "דרך הר שעיר
" וגם "דרך הר האמורי
", כי היא מובילה מהר חורב צפונה, ושני ההרים האלה נמצאים מצפון להר חורב (ראו מפה).
ב, ג. בני ישראל הלכו ב"דרך הר האמורי
", הדרך המובילה להר האמורי, ואכן הגיעו "עד הר האמורי
".
בהמשך פרשת דברים יש פסוקים נוספים שבהם מופיע הביטוי דרך- [אזור]:
וְאַתֶּם פְּנוּ לָכֶם וּסְעוּ הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף": בני ישראל היו בקדש ברנע, שבצפון הנגב; ארץ כנען (והר האמורי) היתה מצפונם, וה' אמר להם לפנות - להסתובב 180 מעלות - וליסוע דרומה, לכיוון המדבר שבדרום הנגב, ב"
דרך ים סוף" - הדרך שמובילה לים סוף.
וַנֵּפֶן וַנִּסַּע הַמִּדְבָּרָה דֶּרֶךְ יַם סוּף כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה' אֵלָי...": בני ישראל נסעו דרומה, למדבר, בדרך המובילה לים סוף. הם נדדו בדרך הזאת 40 שנה, הלוך ושוב, אבל לא הגיעו לים סוף אלא נשארו באזור קדש.
וַיִּשְׁלַח מֹשֶׁה מַלְאָכִים מִקָּדֵשׁ אֶל מֶלֶךְ אֱדוֹם... נעברה נא בארצך.." (פירוט): משה ביקש ממלך אדום שייתן לבני ישראל לעבור בארצו, מקדש (במערב) מזרחה, כדי שיוכלו להיכנס לארץ כנען ממזרח. אבל מלך אדום סירב, ולכן הם נאלצו להקיף את הר שעיר (דברים ב1): "
...וַנָּסָב אֶת הַר שֵׂעִיר יָמִים רַבִּים". הפעם הם כבר הגיעו ממש עד ים סוף, שנמצא בפינה הדרומית של הר שעיר.
רַב לָכֶם סֹב אֶת הָהָר הַזֶּה פְּנוּ לָכֶם צָפֹנָה. וְאֶת הָעָם צַו לֵאמֹר אַתֶּם עֹבְרִים בִּגְבוּל אֲחֵיכֶם בְּנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר וְיִירְאוּ מִכֶּם וְנִשְׁמַרְתֶּם מְאֹד", דברים ב5: "
אַל תִּתְגָּרוּ בָם כִּי לֹא אֶתֵּן לָכֶם מֵאַרְצָם עַד מִדְרַךְ כַּף רָגֶל כִּי יְרֻשָּׁה לְעֵשָׂו נָתַתִּי אֶת הַר שֵׂעִיר" (ל
בני-עשיוהאלה לא היה מלך, הם היו מחוץ לתחום שליטתו של
מלך אדום, ולכן הם פחדו מישראל ולא נלחמו בהם; ראו רד"צ הופמן, שד"ל, רשב"ם).
וַנַּעֲבֹר מֵאֵת אַחֵינוּ בְנֵי עֵשָׂו הַיֹּשְׁבִים בְּשֵׂעִיר מִדֶּרֶךְ הָעֲרָבָה מֵאֵילַת וּמֵעֶצְיֹן גָּבֶר...": הערבה היא ליד ים סוף (ראו דברים א1: "
בערבה מול סוף"), וגם אילת ועציון-גבר הם על חוף ים-סוף. בני ישראל עברו והתרחקו בשלום מאחיהם בני-עשיו היושבים בשעיר, והלכו צפון-מזרחה "
מדרך הערבה, מאילת ומעציון גבר" (כלומר - מים-סוף הם הלכו צפון-מזרחה והתרחקו מבני עשיו).
...וַנֵּפֶן וַנַּעֲבֹר דֶּרֶךְ מִדְבַּר מוֹאָב""": הם פנו צפון-מזרחה והלכו בדרך המובילה אל מדבר מואב, ועוד לפני שהגיעו לאזור מואב, דברים ב9: "
וַיֹּאמֶר ה' אֵלַי: אל תָּצַר אֶת מוֹאָב וְאַל תִּתְגָּר בָּם מִלְחָמָה כִּי לֹא אֶתֵּן לְךָ מֵאַרְצוֹ יְרֻשָּׁה כִּי לִבְנֵי לוֹט נָתַתִּי אֶת עָר יְרֻשָּׁה".
וַנֵּפֶן וַנַּעַל דֶּרֶךְ הַבָּשָׁן, וַיֵּצֵא עוֹג מֶלֶךְ הַבָּשָׁן לִקְרָאתֵנוּ הוּא וְכָל עַמּוֹ לַמִּלְחָמָה אֶדְרֶעִי": בני ישראל עלו בדרך המובילה לבשן, ועוד לפני שהגיעו לבשן - יצא עוג מלך הבשן להילחם בהם.
דְּרָכֶיהָ דַרְכֵי נֹעַם, וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם" (פירוט)