דבק = נצמד ללא חציצות

קוד: דבק= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: אראל

אל:

תגובה ל: דבק שנכתבה ב12:45:14  03.05.2005

משמעות הדבקות בה'

בכמה מקומות בתנ"ך מדובר על דבקות בה' (זו גם אחת מתרי"ג המצוות):

1.       דברים ד4: " ואתם הדבקים בה' אלהיכם, חיים כלכם היום"

2.       דברים י20: " את ה' אלהיך תירא אתו תעבד ובו תדבק ובשמו תשבע"

3.       דברים יא22: " כי אם שמר תשמרון את כל המצוה הזאת אשר אנכי מצוה אתכם לעשתה, לאהבה את ה' אלהיכם ללכת בכל דרכיו ולדבקה בו"

4.       דברים יג5: " אחרי ה' אלהיכם תלכו ואתו תיראו ואת מצותיו תשמרו ובקלו תשמעו ואתו תעבדו ובו תדבקון"

5.       דברים ל20: " לאהבה את ה' אלהיך לשמע בקלו ולדבקה בו, כי הוא חייך וארך ימיך לשבת על האדמה אשר נשבע ה' לאבתיך לאברהם ליצחק וליעקב לתת להם"

6.       יהושע כב5: " רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד ה', לאהבה את ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם"

7.       יהושע כג8: " כי אם בה' אלהיכם תדבקו, כאשר עשיתם עד היום הזה"

8.       מלכים ב יח6 (על חזקיהו): " וידבק בה' לא סר מאחריו וישמר מצותיו אשר צוה ה' את משה"

9.       ירמיהו יג11: " כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש, כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם ה', להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו"

10. תהלים סג9: " דבקה נפשי אחריך, בי תמכה ימינך"

11. תהלים קיט31: " דבקתי בעדותיך ה' אל תבישני"

                                            

חז"ל נתנו כמה פירושים לדבקוּת זו:

 

א. (ע' למשל רש"י דברים יא22, רמב"ם דעות ו:ג) "וכי אפשר לאדם להידבק בשכינה?! אלא כך אמרו חכמים בפירוש מצוה זו: הידבק בחכמים ותלמידיהם. לפיכך צריך אדם להשתדל שיישא בת תלמיד חכמים, וישיא בתו לתלמיד חכמים, ולאכול ולשתות עם תלמידי חכמים..." - אך לפי פירוש זה היה ראוי לכתוב למשל "ובעבדיו תדבקון".

 

ב. (ע' למשל רש"י דברים יג5): "הדבק בדרכיו. גמול חסדים, קבור מתים, בקר חולים, כמו שעשה הקב"ה" - אך מצוה זו כבר נזכרה בתורה פעמים רבות במילים "והלכת בדרכיו".

 

ועוד: סביר שהמצוה לדבוק בה' דומה לשאר המצוות שנזכרות בפסוקים אלה - לאהוב את ה', לירוא מפניו וכו' - כלומר, היא מגדירה את היחס הראוי לה', ולא את היחס לתלמידי-חכמים או לאנשים אחרים.

 

לכן נראה לי, שהמשמעות של "דבק" היא "היצמדות ללא כל חציצה", כמו ברוב הפסוקים האחרים שבהם נזכר שורש זה:

 

דבקות פיסית

12. בראשית ב24: " על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד"

13. שמואל ב כג10: " הוא קם ויך בפלשתים עד כי יגעה ידו ותדבק ידו אל החרב ויעש ידוד תשועה גדולה ביום ההוא והעם ישבו אחריו אך לפשט"

14. ישעיהו מא7: " ויחזק חרש את צרף מחליק פטיש את הולם פעם אמר ל דבק טוב הוא ויחזקהו במסמרים לא ימוט"

15.   ירמיהו יג11: " כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם ה' להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת ולא שמעו"

16.   דברי הימים ב ג12: " וכנף הכרוב האחד אמות חמש מגיע לקיר הבית והכנף האחרת אמות חמש דבקה לכנף הכרוב האחר"

דבקות בין אוהבים

17. בראשית ב24: " על כן יעזב איש את אביו ואת אמו ודבק באשתו והיו לבשר אחד " - האיש עוזב את הוריו כדי לדבוק באשתו - אפילו הוריו אינם חוצצים ומפרידים ביניהם.

18. בראשית לד3: " ותדבק נפשו בדינה בת יעקב ויאהב את הנערה וידבר על לב הנערה " - שכם אהב את דינה עד כדי כך, שהוא היה מוכן לעשות הכל בשבילה, אפילו למול את עצמו ואת כל בני עירו - שום משימה לא נראתה לו קשה מדי.

19. שמואל ב כ2: " ויעל כל איש ישראל מאחרי דוד אחרי שבע בן בכרי, ואיש יהודה דבקו במלכם מן הירדן ועד ירושלם " - בני יהודה נשארו נאמנים לדוד, שבע בן בכרי המורד לא הצליח לחצוץ ביניהם.

20. רות א14: " ותשנה קולן ותבכינה עוד ותשק ערפה לחמותה ורות דבקה בה " - רות נצמדה נעמי והייתה מוכנה ללכת אחריה עד המוות ("באשר תמותי אמות"); שום טיעון של נעמי לא הצליח לשכנע אותה להיפרד ממנה.

דבקות בין אויבים

21. בראשית יט19: " הנה נא מצא עבדך חן בעיניך ותגדל חסדך אשר עשית עמדי להחיות את נפשי ואנכי לא אוכל להמלט ההרה פן תדבקני הרעה ומתי " - הרעה תפגע בי כשאין לי שום חציצה שתגן עליי מפניה. כך גם דברים כח21-60: " ידבק ה' בך את הדבר עד כלתו אתך מעל האדמה אשר אתה בא שמה לרשתה... והשיב בך את כל מדוה מצרים אשר יגרת מפניהם ודבקו בך ", ירמיהו מב16: " והיתה החרב אשר אתם יראים ממנה שם תשיג אתכם בארץ מצרים והרעב אשר אתם דאגים ממנו שם ידבק אחריכם מצרים ושם תמתו "   המחלות והאסונות ישיגו אתכם ולא תהיה לכם כל הגנה מפניהם.

22. בראשית לא 23 (על לבן, שרדף אחרי יעקב): " ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד " - הוא הגיע עד אליו ממש, בלי שום חציצה - כך לפחות הוא חשב לפני שה' דיבר איתו. כך גם   שמואל א יד22: " וכל איש ישראל המתחבאים בהר אפרים שמעו כי נסו פלשתים וידבקו גם המה אחריהם במלחמה ", שמואל א לא2 דברי הימים א י2: " וידבקו פלשתים את שאול ואת בניו ויכו פלשתים את יהונתן ואת אבינדב ואת מלכי שוע בני שאול ", שמואל ב א6: " ויאמר הנער המגיד לו נקרא נקריתי בהר הגלבע והנה שאול נשען על חניתו והנה הרכב ובעלי הפרשים הדבקהו "   - הלוחמים השיגו את אויביהם ואויביהם לא הצליחו להתגונן.

 

דבקות בה' = היצמדות לה' בלי כל חציצות

לפי זה, משמעות המצוה "ובו תדבקון" היא, שלא יהיה שום גורם שחוצץ ומפריד בין האדם לבין ה' - בין בתוך האדם (תאוות אישיות, שאיפות וכו'...) ובין מחוצה לו (חברים, קרובים, מפקדים וגורמים נוספים שמנסים להרחיק את האדם מה'). ואכן, ניתן להסביר את כל הפסוקים שבהם מופיעה המצוה לדבוק בה', כמתייחסים לחציצה אפשרית בין האדם לבין ה':

1.       דברים ד4: " עיניכם הראות את אשׁר-עשׂה ה' בבעל פעור, כי כל-האישׁ אשׁר הלך אחרי בעל-פעור - השׁמידו ה' אלהיך מקרבך ; וְאַתֶּם, הַדְּבֵקִים בה' אֱלֹהֵיכֶם, חַיִּים כֻּלְּכֶם הַיּוֹם": מי שנתן לתאוות-הבשרים לחצוץ בינו לבין ה', והלך אחרי בעל-פעור - נשמד; ומי שדבק בה', ולא נתן לשום תאוה לחצוץ בינו לבין ה' - נשאר בחיים.

2.       דברים י16-20: " וּמַלְתֶּם אֶת עָרְלַת לְבַבְכֶם, וְעָרְפְּכֶם לֹא תקשׁו עוֹד... אֵת-ה' אֱלֹהֶיךָ תִּירָא, אֹתוֹ תַעֲבֹד, וּבוֹ תִדְבָּק, ובשׁמו תשׁבע": צריך להסיר את הכסוי המכסה את הלב, כדי שהלב (=מקום המחשבות) יוכל לדבוק בה' בלי חציצות.

3.       דברים יא16-22: " השׁמרו לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם, וְסַרְתֶּם, וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים והשׁתחויתם לָהֶם... כִּי אִם-שׁמר תשׁמרון אֶת-כָּל-הַמִּצְוָה הַזֹּאֶת אשׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם לעשׂתה, לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֵיכֶם, לָלֶכֶת בְּכָל-דְּרָכָיו, וּלְדָבְקָה-בוֹ...": צריך להיזהר מהליכה אחרי כוחות אחרים, ולהיצמד אל ה' בלי הפרעות (ע"ע זיהוי עובדי אלילים).

4.       דברים יג2-5: " כִּי-יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא... לֵאמֹר נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים אשׁר לֹא-יְדַעְתָּם וְנָעָבְדֵם... לֹא תשׁמע אֶל-דִּבְרֵי הַנָּבִיא הַהוּא... אַחֲרֵי ה' אֱלֹהֵיכֶם תֵּלֵכוּ וְאֹתוֹ תִירָאוֹּ וְאֶת-מצותיו תשׁמרו וּבְקֹלוֹ תשׁמעו וְאֹתוֹ תַעֲבֹדוּ וּבוֹ תִדְבָּקוּן": גם אם נביא מנסה לפתות אותנו לעבוד אלילים, אסור לתת לו לחצוץ בינינו לבין ה' (ע"ע זיהוי נביא).

5.       דברים ל17-20: " וְאִם-יִפְנֶה לְבָבְךָ וְלֹא תשׁמע וְנִדַּחְתָּ והשׁתחוית לֵאלֹהִים אֲחֵרִים וַעֲבַדְתָּם...   לְאַהֲבָה אֶת-ה' אֱלֹהֶיךָ לשׁמע בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה-בוֹ, כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לשׁבת עַל-הָאֲדָמָה אשׁר נשׁבע ה' לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם"

6.       יהושע כב5, בדברי יהושע לבני גד, ראובן ומנשה לאחר ששילח אותם אל בתיהם: " רק שמרו מאד לעשות את המצוה ואת התורה אשר צוה אתכם משה עבד ה', לאהבה את ה' אלהיכם וללכת בכל דרכיו ולשמר מצותיו ולדבקה בו ולעבדו בכל לבבכם ובכל נפשכם ": הירדן חוצץ מבחינה פיסית בין 2.5 השבטים לבין שאר בני ישראל, ולכן מצווה עליהם יהושע שלא תהיה כל חציצה נפשית ביניהם לבין ה' - גם אם אינם "דבקים" בעם ישראל מבחינה פיסית, עליהם לדבוק בה' בכל לבבם.

7.       יהושע כג8: " וחזקתם מאד לשׁמר ולעשׂות את כל-הכתוב בספר תורת משׁה לבלתי סור-ממנו ימין ושׂמאול. לבלתי-בוא בגוים האלה הנשׁארים האלה אתכם ובשׁם אלהיהם לא-תזכירו ולא תשׁביעו ולא תעבדום ולא תשׁתחוו להם. כי אם-בה' אלהיכם תדבקו כאשׁר עשׂיתם עד היום הזה"

8.       מלכים ב יח4-6 " הוא הסיר את-הבמות ושׁבר את-המצבת וכרת את-האשׁרה וכתת נחשׁ הנחשׁת אשׁר-עשׂה משׁה כי עד-הימים ההמה היו בני-ישׂראל מקטרים לו ויקרא-לו נחשׁתן... וידבק בה' לא-סר מאחריו וישׁמר מצותיו אשׁר-צוה ה' את-משׁה": חזקיהו הסיר את כל ה"חציצות" שבין ישראל לבין ה' - כל חפצי העבודה הזרה.

9.       ירמיהו יג11: " כי כאשר ידבק האזור אל מתני איש, כן הדבקתי אלי את כל בית ישראל ואת כל בית יהודה נאם ה', להיות לי לעם ולשם ולתהלה ולתפארת, ולא שמעו " - ה' התכוון שלא תהיה כל חציצה בינו לבין עם ישראל, אך הם לא שמעו בקולו ועזבו אותו.

10. תהלים סג9: " מזמור לדוד בהיותו במדבר יהודה... דָּבְקָה נפשׁי אַחֲרֶיךָ בִּי תָּמְכָה יְמִינֶךָ" - התנאים הקשים במדבר, הצמאון והעייפות - לא חצצו בין דוד לה'.

11. תהלים קיט31: " דבקתי בעדותיך ה' אל תבישני " - הדרכים הרבות שהמשורר נתקל בהן בעולם התורה אינן חוצצות בינו לבין ה' - הוא דבק בה' ורוצה רק לקיים את דבריו בלא כל פניות אישיות; ע"ע תהלים קיט, בית ד.