ההרים רקדו כאילים

קוד: ההרים רקדו כאילים בתנ"ך

סוג: הפוך

מאת: אראל

אל: פירושים וסימנים 8

בסוף ימיו, ציווה משה את בני ישראל לבצע טקס של ברכה וקללה, שבו חצי מעם-ישראל צריכים לעמוד על הר גריזים והחצי השני על הר עיבל, דברים כז 13-11: "אלה יעמדו לברך את העם על הר גריזים... ואלה יעמדו על הקללה בהר עיבל...".

איפה נמצאים הר גריזים והר עיבל? אפשר ללמוד מהציווי הדומה, שנזכר בדברים יא 30-29: "...ונתתה את הברכה על הר גריזים ואת הקללה על הר עיבל" יש שם תיאור מדוייק ביותר למיקום שלהם:

"הלא המה בעבר הירדן, אחרי דרך מבוא השמש, בארץ הכנעני היושב בערבה, מול הגלגל, אצל אלוני מורה".

אבל התיאור הזה הוא כל-כך מדוייק שאי-אפשר בכלל להבין ממנו איפה ההרים האלה נמצאים:

1. מצד אחד - הם נמצאים "מול הגלגל" כלומר ליד יריחו (ראו יהושע ד19: "ויחנו בגלגל בקצה מזרח יריחו").
2. ומצד שני - הם נמצאים "אצל אלוני מורה" כלומר ליד שכם, 60 ק"מ צפונה מיריחו! (ראו בראשית יב6: "ויעבור אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה")

חז"ל נחלקו בשאלה הזאת - ראו ספרי תחילת פרשת ראה, וגם תלמוד בבלי סוטה לג:. בהמשך המאמר נראה שכולם צודקים.

ננסה למצוא רמזים ממקומות אחרים בתנ"ך:

1. יהושע ח30: "אז יבנה יהושע מזבח לה' א-להי ישראל בהר עיבל" - ובנ"י חנו באותו זמן בגלגל שליד יריחו (ראו יהושע ז2, יהושע ט6).
2. מצד שני - בשופטים ט7 מסופר שיותם (בנו של גדעון) עמד "בראש הר גריזים" כשדיבר אל בעלי-שכם!

משני המקורות האלה נראה שהר עיבל והר גריזים בכלל לא נמצאים באותו מקום: הר עיבל נמצא ליד יריחו והר גריזים נמצא ליד שכם.

עכשיו בואו נחזור לתיאור של טקס הברכה והקללה ביהושע ח33. כתוב שם: "וכל ישראל... עומדים מזה ומזה לארון... חציו אל מול הר גריזים והחציו אל מול הר עיבל... ואחרי כן קרא את כל דברי התורה הברכה והקללה ככל הכתוב בספר התורה...". שני החצאים של עמ"י לא עומדים על הר גריזים ו על הר עיבל (כמו שכתוב בפסוק שקראנו קודם מדברים כז), אלא אל מול הר גריזים ו אל מול הר עיבל - ועכשיו אפשר להבין למה: הר גריזים והר עיבל נמצאו במרחק של כ60 ק"מ - זה הרבה יותר ממה שאפשר ללכת ביום אחד. לכן החצי שהיה אמור לעלות על הר גריזים לא יכלו ללכת עד שם ולעלות עליו. ולכן הם נאלצו לעמוד אל מולו - בכיוון שלו. וכדי שהטקס יהיה "סימטרי" - גם החצי השני לא עלו על הר עיבל אלא רק עמדו אל מולו.

אבל ההסבר הזה עדיין לא עונה על כמה שאלות:

• למה בציווי בדברים כז נאמר שבנ"י צריכים לעמוד " על הר גריזים" ו"על הקללה בהר עיבל" ולא מול ההרים?
• למה התיאור של המיקום של ההרים בדברים יא כתוב כאילו ששני ההרים נמצאים באותו מקום ("הלא המה...")?

לכן נראה לי, שבזמן שנכתב ספר דברים, לפני שבנ"י עברו את הירדן, שני ההרים האלה היו באותו מקום: שכם (אלוני-מורה) היתה ליד יריחו (הגלגל), ולכן שני ההרים היו גם "מול הגלגל" וגם "אצל אלוני מורה ". אבל כשבנ"י עברו את הירדן התקיים מה שנאמר (תהלים קיד 4-3) "...הירדן ייסוב לאחור, ההרים רקדו כאילים..." - והר גריזים, יחד עם שכם הסמוכה אליו, רקד וזז 60 ק"מ צפונה! ולכן כשיהושע ובנ"י רצו לקיים את הטקס שכתוב בספר דברים - הם לא יכלו לקיים אותו כלשונו (ולעמוד על הר גריזים ממש) כי הר גריזים זז - הם יכלו לעמוד רק אל מול הר גריזים, כנ"ל.

לפי ההסבר הזה, כל הגיאוגרפיה של א"י בתקופת האבות (עד שבנ"י עברו את הירדן) היתה שונה מאשר היום. שכם היתה הרבה יותר בדרום, ומכיוון שבית-אל נמצאה מדרום לשכם (ראו בראשית יב - אברם הולך דרומה ומגיע משכם לבית-אל) נראה שגם בית-אל היתה יותר בדרום - באזור ירושלים. וזה גם מסביר את החלום של יעקב (בראשית כח) - יעקב נמצא בבית-אל ואמר "וזה שער השמים", ולדברי חז"ל שער-השמיים נמצא בדיוק מעל הר-הבית בירושלים!

אחד מפירושי רש"י שם (רש"י על בראשית כח17) דומה לפירושים שמופיעים בפרק הזה: לדבריו, הר המוריה קפץ ובא צפונה, כדי לפגוש את יעקב בלוז, ואחר-כך חזר למקומו. ולדברינו, ההר שעליו נמצאת לוז היה בימי האבות באזור ירושלים, והוא זז צפונה רק פעם אחת - בזמן חציית הירדן, ונשאר בצפון עד היום הזה (ראו המקדש בבית אל).