קוד: שויון הוא ברירת המחדל - להפליה דרושה סיבה מוצדקת בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: דוד אקסלרוד
אל:
במדבר ט 7:
וַיֹּאמְרוּ הָאֲנָשִׁים הָהֵמָּה אֵלָיו
אֲנַחְנוּ טְמֵאִים לְנֶפֶשׁ אָדָם לָמָּה נִגָּרַע לְבִלְתִּי הַקְרִב
אֶת קָרְבַּן יְדֹוָד בְּמֹעֲדוֹ בְּתוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל
:
במדבר כז 4:
לָמָּה יִגָּרַע שֵׁם אָבִינוּ מִתּוֹךְ מִשְׁפַּחְתּוֹ כִּי
אֵין לוֹ בֵּן תְּנָה לָּנוּ אֲחֻזָּה בְּתוֹךְ אֲחֵי אָבִינוּ:
במדבר לו 3:
וְהָיוּ לְאֶחָד מִבְּנֵי שִׁבְטֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל לְנָשִׁים
וְנִגְרְעָה נַחֲלָתָן מִנַּחֲלַת אֲבֹתֵינוּ וְנוֹסַף עַל נַחֲלַת
הַמַּטֶּה אֲשֶׁר תִּהְיֶינָה לָהֶם וּמִגֹּרַל נַחֲלָתֵנוּ יִגָּרֵעַ
:
אלה שלושה מקרים בהם הוסף דין לדיני תורה בעקבות ערעור אדם ושלושתם במטבע לשון דומה- "למה י\נגרע" - לומר "איך זה שרק אני (אנחנו) לא מקבל(ים)".
במדבר יא 11:
וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל ה' לָמָה הֲרֵעֹתָ לְעַבְדֶּךָ וְלָמָּה
לֹא מָצָתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ לָשׂוּם אֶת מַשָּׂא כָּל הָעָם הַזֶּה עָלָי
:
המקרה הרביעי שונה במקצת - גם מטבע הלשון אחר, גם התלונה הפוכה במשמעותה - "איך זה שרק אני מקבל (מטלה)".
מסתבר שמושג אנושי זה - שוויון זכויות ו\או חובות - כעיקרון מקובל על ריבון העולמים. לאי השוויון, אם הוא מחויב, אכן מוכרחה להיות סיבה.