קוד: למענך ולא למעננו בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: אראל
אל:
כִּי לֹא יִטֹּשׁ ה' אֶת עַמּוֹ בַּעֲבוּר שְׁמוֹ הַגָּדוֹל, כִּי הוֹאִיל ה' לַעֲשׂוֹת אֶתְכֶם לוֹ לְעָם"
וְגַנּוֹתִי אֶל הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי"
אָנֹכִי אָנֹכִי הוּא מֹחֶה פְשָׁעֶיךָ לְמַעֲנִי וְחַטֹּאתֶיךָ לֹא אֶזְכֹּר"
לְמַעַן שְׁמִי אַאֲרִיךְ אַפִּי, וּתְהִלָּתִי אֶחֱטָם לָךְ לְבִלְתִּי הַכְרִיתֶךָ... למעני למעני אעשה כי איך יחל וכבודי לאחר לא אתן"
וְעַתָּה [מַה] [לִּי] פֹה נְאֻם ה' כִּי לֻקַּח ע מילי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] לי[מַה] חִנָּם משלו[מֹשְׁלָיו] יְהֵילִילוּ נְאֻם ה' וְתָמִיד כָּל הַיּוֹם שְׁמִי מִנֹּאָץ. לכן ידע עַמִּי שְׁמִי לכן ביום ההוא כִּי אני הוא המדבר הנני"
וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי, לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הֵמָּה בְתוֹכָם אֲשֶׁר נוֹדַעְתִּי אֲלֵיהֶם לְעֵינֵיהֶם לְהוֹצִיאָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם... וָאַעַשׂה לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוצאתים לְעֵינֵיהֶם... והשבתי את ידי וָאַעַשׂ לְמַעַן שְׁמִי לְבִלְתִּי הֵחֵל לְעֵינֵי הַגּוֹיִם אֲשֶׁר הוצאתי אותם לְעֵינֵיהֶם... וידעתם כי אני ה' בעשותי אתכם לְמַעַן שְׁמִי לא כדרכיכם הרעים וכעלילותיכם הנשחתות בית ישראל נאם ד' ה'"
וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם ד' ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם"
וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ"
1. ייתכן שבפסוקים אלו
שם = פירסום. מכיוון שבני ישראל נחשבים לעמו של ה', כשעם ישראל נושע באופן ניסי הדבר מביא פרסום וכבוד לה' בעיני הגויים. פירוש זה מתאים ל
תהלים קו8: "וַיּוֹשִׁיעֵם
לְמַעַן שְׁמוֹ, לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ
".
2. מכיוון שה' כבר התפרסם בין הגויים כאשר הושיע את בני ישראל ממצרים, הוא מעוניין לשמור על פירסום זה ולא לקלקל אותו, שלא יאמרו הגויים "הוא הצליח לנצח את המצרים אבל אין לו כוח לנצח אותנו" (רש"י, מצודת דוד על ירמיהו ד7). פירוש זה מתאים ליחזקאל כ9: "ואעש למען שמי, לבלתי החל לעיני הגוים אשר המה בתוכם אשר נודעתי אליהם לעיניהם להוציאם מארץ מצרים
".
3. ייתכן שהכוונה לשם המיוחד, שם הויה, שמשמעותו היא שה' יהיה עם בני ישראל בכל מצב (ראו מה שמו - אהיה אשר אהיה). ה' החליט, מסיבות השמורות עמו, להתגלות בעולם דרך עם ישראל, דרך השם המבטא שכינה בתוך ישראל. למען השם הזה וההתגלות הזו הוא מושיע את בני ישראל גם כשאינם ראויים לכך.
4. וייתכן שהכוונה לשם "אל" הנמצא בשם "ישראל", או לשם ה' הנמצא בביטוי "
עם ה' " שהוא כינוי לעם ישראל (רש"י על ירמיהו יד7 בשם מדרש אגדה). משל למה הדבר דומה - לאשה נשואה, שקיבלה את שם משפחתו של אישהּ, וגם אם הם רבים, הוא עדיין עוזר לה ומושיע אותה, כי אין זה מכובד שמישהי הנושאת את שם משפחתו תהיה בצרה. גם האומה הישראלית נמשלה ל"אשתו" של ה', ושם ה' נקרא עליה, ולכן אין זה לכבודו של ה' שעם ה' סובל. פירוש זה מתאים
ל
יחזקאל לו20: "וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שֵׁם, וַיְחַלְּלוּ אֶת
שָׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם '
עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ'
"
וְיִשְׁמְעוּ הַכְּנַעֲנִי וְכֹל יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְנָסַבּוּ עָלֵינוּ וְהִכְרִיתוּ אֶת שְׁמֵנוּ מִן הָאָרֶץ וּמַה תַּעֲשֵׂה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל"
אִם עונינו עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ... למה תהיה כאיש נדהם כגבור לא יוכל להושיע ואתה בקרבָנוּ ה' ושְׁמֶךָ עלינו נקרא אל תנחנו"
אַל תִּנְאַץ לְמַעַן שִׁמְךָ אַל תְּנַבֵּל כִּסֵּא כְבוֹדֶךָ זְכֹר אַל תָּפֵר בְּרִיתְךָ אִתָּנוּ"
לְמַעַן שִׁמְךָ ה' וְסָלַחְתָּ לעוני כִּי רַב הוּא"
כִּי סַלְעִי וּמְצוּדָתִי אָתָּה וּלְמַעַן שִׁמְךָ תַּנְחֵנִי וּתְנַהֲלֵנִי"
עָזְרֵנוּ אֱלֹהֵי יִשְׁעֵנוּ עַל דְּבַר כְּבוֹד שְׁמֶךָ וְהַצִּילֵנוּ וְכַפֵּר עַל חַטֹּאתֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ"
וַיּוֹשִׁיעֵם לְמַעַן שְׁמוֹ לְהוֹדִיעַ אֶת גְּבוּרָתוֹ"
וְאַתָּה ה' ד' עשה אִתִּי לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי טוֹב חַסְדְּךָ הַצִּילֵנִי"
לְמַעַן שִׁמְךָ ה' תְּחַיֵּנִי בְּצִדְקָתְךָ תוֹצִיא מִצָּרָה נַפְשִׁי"
הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ וּשֲׁמָע [פְּקַח]ה עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ וְהָעִיר אֲשֶׁר נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ כִּי לֹא עַל צִדְקֹתֵינוּ אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ כִּי עַל רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים"
ד' שְׁמָעָה ד' סְלָחָה ד' הַקֲשִׁיבָה וַעֲשֵׂה אַל תְּאַחַר, לְמַעֲנְךָ אֱלֹהַי כִּי שִׁמְךָ נִקְרָא עַל עִירְךָ וְעַל עַמֶּךָ"
1. ייתכן, שעצם התפילה "למען שמך" היא התחלה של תשובה. בני ישראל אמנם עדיין לא מסוגלים להתגבר על היצר ולעשות תשובה שלמה, אבל הם מסוגלים לצאת מתוך האנוכיות שלהם ולשים לב שכבוד ה' נפגע, הם מסוגלים להביע אכפתיות כלשהי כלפי כבוד ה', ומתוך כך ייתכן שהם יתעוררו לתשובה בשלב מאוחר יותר.
2. וייתכן, שהתפילה "למען שמך" מזכירה זכות של עם ישראל - הקישור אל ה'. בני ישראל אמנם עשו הרבה עבירות, אבל יש נקודה אחת שהם עדיין שומרים והיא הקישור לשם ה'. הם עדיין קוראים לעצמם "עם ישראל" ורואים בעצמם את עם ה', כמו אותה אשה שעדיין נקראת בשם משפחתו של אישהּ כי היא עדיין מרגישה קשורה אליו.
אמנם, לא בכל המקרים התפילה הזאת התקבלה; ראו מדוע ה' לא קיבל את תפילת ירמיהו למען שמו.