קוד: ביאור:ירמיהו יד11 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
אִם עונינו עָנוּ בָנוּ ה' עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ... לָמָּה תִהְיֶה כְּאִישׁ נִדְהָם כְּגִבּוֹר לֹא יוּכַל לְהוֹשִׁיעַ וְאַתָּה בקרבָנוּ ה' ושְׁמֶךָ עָלֵינוּ נִקְרָא אַל תַּנִּחֵנוּ"
אולם ה' לא קיבל את תפילתו של ירמיהו וענה לו שתי תשובות:
כֹּה אָמַר ה' לָעָם הַזֶּה: כֵּן אָהֲבוּ לָנוּעַ רַגְלֵיהֶם לֹא חָשָׂכוּ וה' לֹא רָצָם עַתָּה יִזְכֹּר עונם וְיִפְקֹד חַטֹּאתָם"
וַיֹּאמֶר ה' אֵלָי: אַל תִּתְפַּלֵּל בְּעַד הָעָם הַזֶּה לְטוֹבָה"
עשה למען שמך... ושמך עלינו נקרא"?
1. ייתכן שהסיבה היא בפסוק 10: מכיוון שבני ישראל "אהבו לנוע", לנדוד מאליל לאליל, שם ה' כבר לא נקרא עליהם, "וה' לא רצם
", ולכן הטענה אינה בתוקף (ראו
פירושים נוספים על פסוק 10).
2. וייתכן שהסיבה רמוזה בפסוק 11: "ויאמר ה'
אלי: אל תתפלל בעד
העם הזה לטובה
". אתה מתפלל בשביל העם הזה, אבל הם עצמם לא מתפללים כך; לך אישית אכן חשוב ששם ה' לא יתחלל, אבל להם זה לא חשוב. מכיוון ששם ה' לא חשוב להם, אי אפשר להשתמש בנימוק הזה לטובתם.
במקומות אחרים בספר ירמיהו ישנן הוכחות שבני ישראל כבר לא מתחשבים בשם ה':
כִּי עָשׂוּ בְנֵי יְהוּדָה הָרַע בְּעֵינַי נְאֻום ה', שָׂמוּ שִׁקּוּצֵיהֶם בַּבַּיִת אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו לְטַמְּאוֹ". גם בפרק ז אסר ה' על ירמיהו להתפלל בעד העם (בפסוק 16) - ראו אסור להתפלל בעד העם.
הַחֹשְׁבִים לְהַשְׁכִּיחַ אֶת עַמִּי שְׁמִי בַּחֲלוֹמֹתָם אֲשֶׁר יְסַפְּרוּ אִישׁ לְרֵעֵהוּ כַּאֲשֶׁר שָׁכְחוּ אֲבוֹתָם אֶת שְׁמִי בַּבָּעַל". גם בפרקנו נזכרו נביאי שקר - בפסוקים 13-16.
כי יצומו, אינני שומע אל רינתם": איזו רינה אפשר לרנן כשצמים, ועוד כשיש רעב בארץ וכולם אבלים?! למה ה' לא אומר פשוט שלא ישמע אל תפילתם?