למנצח = כינוי לה'?

קוד: למנצח= בתנ"ך

סוג: הגדרה

מאת: מפרשים שונים

אל:

המילה למנצח מופיעה בראשם של מזמורי תהלים רבים, החל מ תהלים ד1: "לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹת מִזְמוֹר לְדָוִד", וכן בסוף ספר חבקוק, חבקוק ג19: "ה' ד' חֵילִי, וַיָּשֶׂם רַגְלַי כָּאַיָּלוֹת, וְעַל בָּמוֹתַי יַדְרִכֵנִי, לַמְנַצֵּחַ בִּנְגִינוֹתָי". המפרשים פירשו אותה בכמה דרכים:

1. מהמילה נֶצַח, שפירושה תמיד, כמו ב ישעיהו לד10: "לַיְלָה וְיוֹמָם לֹא תִכְבֶּה, לְעוֹלָם יַעֲלֶה עֲשָׁנָהּ, מִדּוֹר לָדוֹר תֶּחֱרָב, לְנֵצַח נְצָחִים אֵין עֹבֵר בָּהּ": המזמור נכתב למנצח = ללויים המשוררים, העומדים על משמרתם תמיד (ׂע"פ תרגומו של ר' סעדיה גאון לתהלים).

ומעניין שגם בחקלאות, פעולת הזמירה מטרתה לאפשר לצמח להתחדש ולהתמיד בצמיחתו לנצח (ע"פ גליה).

2. מהפועל לְנַצֵּח ַ, שפירושו לנהל ולארגן, כמו בבניין בית המקדש, דברי הימים ב ב1: "וַיִּסְפֹּר שְׁלֹמֹה שִׁבְעִים אֶלֶף אִישׁ סַבָּל וּשְׁמוֹנִים אֶלֶף אִישׁ חֹצֵב בָּהָר, וּמְנַצְּחִים עֲלֵיהֶם שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים וְשֵׁשׁ מֵאוֹת"; וכן בנגינה, דברי הימים א טו21: "וּמַתִּתְיָהוּ וֶאֱלִיפְלֵהוּ וּמִקְנֵיָהוּ וְעֹבֵד אֱדֹם וִיעִיאֵל וַעֲזַזְיָהוּ בְּכִנֹּרוֹת עַל הַשְּׁמִינִית לְנַצֵּחַ"; וכן בלשון ימינו, ה מְנַצֵּחַ הוא מנהל התזמורת. אם כך, מזמורים שהכותרת שלהם היא למנצח הם מזמורים שנועדו לתזמורת שלמה, והמנצח צריך לקרוא את המזמור ולנהל את התזמורת בהתאם (ע"פ דעת מקרא על תהלים ד1 ובהקדמה לתהלים).

המנצח מסמל מנהיגות שתפקידה ליצור תיאום ושילוב בין קולות שונים, באופן הרמוני, מאוזן ונעים לאוזן. תפקיד המנצח הוא להשתמש בחוקי הנגינה כדי להעביר מסר, ליצור אוירה, לעורר את הלב. המילה למנצח מזכירה לנו שיש לשיר את המזמור בשילוב הרמוני בין קולות שונים. הנגינה גם יוצרת הרמוניה בין בני אדם שונים, ומפנה את תשומת הלב להרמוניה שבבריאה (ע"פ גליה).

3. מהשורש נצח, ש"עניינו כוח ותוקף" (שבי"ל בקונקורדנציה), כמו ב ירמיהו ח5: "מַדּוּעַ שׁוֹבְבָה הָעָם הַזֶּה יְרוּשָׁלִַם מְשֻׁבָה נִצַּחַת, הֶחֱזִיקוּ בַּתַּרְמִית מֵאֲנוּ לָשׁוּב" (ומכאן גם המילה נֶצַח, "כי דבר התקיף הוא קיים ומתמיד ", והפועל לְנַצֵּח ַ, " יוצא לדבר שיהיה לפועל כוח ותוקף עליו ", בין אם בניהול או במאבק: "נצחוני בניי"): "בעלי השיר ייקראו מנצחים, כי דרכם לנצח זה את זה בהרמת הקול ובהכרעתו" (מצודת ציון על תהלים ד1).

הראי"ה קוק דרש, שהמזמור נועד למנצח - אדם שניצח והתגבר על יצרו, כי רק לאדם כזה ראוי לשיר ולזמר בשמחה (עולת ראי"ה חלק ב, על פסוקי דזמרא לשבת).

ויש שפירשו שהכוונה "למנצח בכל הצירופים, לשם יתברך, אשר לו כל התהילות" (מתתיהו, אתר הניווט בתנ"ך, 2006-09-28).

4. ובתורת הסוד, נֶצַח היא אחת מעשר הספירות, " וסוד למנצח בכל מקום, הוא כדי להגביר את הנצח, שממנו כל הישיעות והנחמות בנעימותו של הימין, שכל הטוב נמשך מצידו, כעניין שנאמר", תהלים טז11: "נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח" "ואם תאמר: למה נזכר הענף האחרון של הימין (ספירת הנצח), ולא הלך אחרי השורש (ספירת החסד)?... כי אם הוא נתקן ומתעורר אל הישועה, כל שכן שיתעורר השורש העליון של הימין, שכולו חסד פשוט והולך אחרי הנצח, כחבל שהולך אחרי הדלי" (רמ"ד וואלי על תהלים ד1). המזמור נועד לא רק לחסיד, הצדיק המושלם, אלא גם  למנצח, לאדם שנלחם עם יצרו ומתגבר עליו.

5. המנצח העליון הוא ה', הראשון שנקרא בתנ"ך נצח, שמואל א טו29: "וְגַם נֵצַח יִשְׂרָאֵל לֹא יְשַׁקֵּר וְלֹא יִנָּחֵם, כִּי לֹא אָדָם הוּא לְהִנָּחֵם": מזמורי תהלים נכתבו לשם ה' וכדי ללמד את הנהגת ה'.