ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
נצח
קוד: נצח בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו כוח ותוקף, ועמו מילת "נצח".
[שבי"ל]
מילה:
למנצח (מילה)
תואר:
לנצח (תואר פועל)
מופשט:
נֶצַח[ז] (זמן)
תואר:
נֶצַח[ת] (תואר פועל)
= כמו "לעולם", כי דבר התקיף הוא קיים ומתמיד.
פועל:
ניצח (פיעל)
= יוצא לדבר שיהיה לפועל כוח ותוקף עליו.
תואר:
ניצחת (תואר)
= תואר נקבה.
צילום:
מאמר:
חנני ה', כי אומלל אני
/ יהושע רוזנברג -> קול ישראל
(קישור חיצוני)
תוכן1:
נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם, כי לא אדם הוא להינחם
/ ידידיה צוקרמן, מידד, נתן, רועי מעודה, אראל -> מכתבים ועוד
הגדרה:
חלד - ארץ ? עולם ? לעולם ? נצח
/ אביתר כהן
תוכן1:
לשמוע את האמת מתוך השקר
/ אראל -> סגלות משלי
ביטוי שם1:
נצח ישראל
נצח ישראל לא ישקר ולא יינחם, כי לא אדם הוא להינחם
למנצח
/ אראל
[נכתב ב-19:09:36 02.03.2013]
תוספות ותגובות