לשמוע את האמת מתוך השקר

הקבלות

אחת הדרכים לחשוף את האמת במשפט היא לשאול את העד סדרה של שאלות שוב ושוב, בסדר שונה, כדי לבלבל אותו ולגרום לו לסתור את עצמו: "מצות עשה לדרוש העדים, ולחקור אותן, ולהרבות בשאילתן; ומדקדקין עליהן, ומסיעין אותן מעניין לעניין בעת השאילה, כדי שישתוקו או יחזרו בהן, אם יש בעדותן דופי; שנאמר (דברים יג15) "ודרשת וחקרת ושאלת היטב "" (רמב"ם הלכות עדות א ד).

בפרק י נאמר, שעד צדיק יצליח לשמור על גירסה אחידה גם כשחוקרים אותו שוב ושוב, משלי י32: "שִׂפְתֵי צַדִּיק יֵדְעוּן רָצוֹן וּפִי רְשָׁעִים תַּהְפֻּכוֹת" (פירוט): שפתיו של העד הצדיק יידעו מה הוא רוצה להגיד ויצליחו לבטא את רצונו גם בחקירה מתמשכת ומבלבלת, אך פיהם של עדים רשעים יתהפך ויתבלבל ויחשוף את שקריהם בסופו של דבר.

דרך נוספת לבחון את העדים היא להביאם להתרגשות, משלי יב19: "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד, וְעַד אַרְגִּיעָה לְשׁוֹן שָׁקֶר" (פירוט): אדם דובר אמת יצליח לשמור על גרסתו לעד, אך אדם שמשקר יצליח לשמור על גרסתו רק כל עוד הוא רגוע, רק עד שמביאים אותו להתרגשות; ההתרגשות תגרום לו להתבלבל ולסתור את עצמו.

דקויות

1. לא פעם אני מקבל בדואל הודעת-שרשרת ישנה, שרוב האנשים כבר יודעים שהיא שקרית - פרט, אולי, לאדם התמים ששלח אותה, שכנראה קיבל אותה בדואל והחליט שזה חשוב להעביר אותה הלאה.

לפי חלק מהפירושים, הפסוק שלנו רומז לתופעה זו: "עד כזבים יאבד, ואיש שומע לנצח ידבר... עם כי יאבד העד ההוא בעבור עונש כזביו, הנה דבריו לא נאבדו להשכח מן הלב, כי כל איש השומע דברו יספרם עד עולם בחשבו כי אמת הוא" (מצודת דוד); שמועות שקריות ממשיכות להתפשט במשך זמן רב לאחר שהעד שהמציא אותן כבר אבד. הכלל "לשקר אין רגליים" (רש"י על משלי יב19)כנראה לא כל כך נכון בימינו, בעידן התקשורת ההמונית והתפוצצות המידע; בימינו הכלל הוא אחר - "אם תחזור על שקר מספיק פעמים, אנשים יתחילו לחשוב שהוא אמת".

והמסקנה: לפני שלוחצים על "העבר" (Forward), כדאי לבדוק אם המכתב בכלל רלבנטי, למשל על-ידי חיפוש באינטרנט באחד האתרים המתמחים בזיהוי מכתבי שרשרת שגויים.

2. אפשר לדרוש את החצי השני של הפסוק, "ואיש שומע לנצח ידבר", על שיחה שבה צד אחד שומע והצד השני לא. האיש ששומע, חושב שגם השני שומע, ולכן הוא לנצח ידבר, הוא מדבר בלי סוף, ואינו מודע לכך שהזולת אינו שומע אותו.

דוגמה מוחשית למצב זה היא שיחת טלפון, כאשר יש הפרעות באחד הצדדים של הקו. דוגמה נפוצה יותר היא שיחה פנים אל פנים, כאשר אחד הצדדים עייף או לא מרוכז, אבל הצד השני מלא מרץ ומדבר בלי סוף, ואינו שם לב שהדברים שלו נופלים על אוזניים אטומות.

3. עד כזבים ישנו לא רק בבית המשפט אלא גם בתוך הנפש. ישנם אנשים שמכזבים, משקרים לעצמם, כדי להציג תדמית מכובדת כלפי חוץ, מתוך אינטרס כלשהו.

הצורך להגן על האינטרס שלו גורם לאדם לדבר כזבים, אך הרצון להיות טבעי ואמיתי גורם לו בסופו של דבר להגיד דברים הסותרים את הכזבים שלו ולאבד את העקביות. עד כזבים יאבד = העדות הבלתי-עקבית של האדם על עצמו תאבד בסופו של דבר. לפעמים, אדם חיצוני (חבר או מטפל) יכול לקדם את התהליך בכך שהוא שומע את דבריו ומדבר איתו בסבלנות, עד שהאדם עצמו מבין שהוא משקר לעצמו, וכך הוא מנצח את השקר (אראל, בהשראת דרשה של גליה).