קוד: נגס= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
וַיֹּאמֶר ה': רָאֹה רָאִיתִי אֶת עֳנִי עַמִּי אֲשֶׁר בְּמִצְרָיִם, וְאֶת צַעֲקָתָם שָׁמַעְתִּי מִפְּנֵי נֹגְשָׂיו, כִּי יָדַעְתִּי אֶת מַכְאֹבָיו": נוגשׂיו = האנשים שמכאיבים לו;
וַיְצַו פַּרְעֹה בַּיּוֹם הַהוּא אֶת הַנֹּגְשִׂים בָּעָם וְאֶת שֹׁטְרָיו לֵאמֹר...
וַיֵּצְאוּ נֹגְשֵׂי הָעָם וְשֹׁטְרָיו וַיֹּאמְרוּ אֶל הָעָם לֵאמֹר כֹּה אָמַר פַּרְעֹה אֵינֶנִּי נֹתֵן לָכֶם תֶּבֶן...
וְהַנֹּגְשִׂים אָצִים לֵאמֹר כַּלּוּ מַעֲשֵׂיכֶם דְּבַר יוֹם בְּיוֹמוֹ כַּאֲשֶׁר בִּהְיוֹת הַתֶּבֶן.
וַיֻּכּוּ שֹׁטְרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר שָׂמוּ עֲלֵהֶם נֹגְשֵׂי פַרְעֹה לֵאמֹר מַדּוּעַ לֹא כִלִּיתֶם חָקְכֶם לִלְבֹּן כִּתְמוֹל שִׁלְשֹׁם גַּם תְּמוֹל גַּם הַיּוֹם": נוגשים = אנשים שתפקידם להלחיץ את העבדים ולהכות אותם כאשר אינם עובדים כמו שדורשים מהם.
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל רָאוּ כִּי צַר לוֹ, כִּי נִגַּשׂ הָעָם, וַיִּתְחַבְּאוּ הָעָם בַּמְּעָרוֹת וּבַחֲוָחִים וּבַסְּלָעִים וּבַצְּרִחִים וּבַבֹּרוֹת" - העם נִגַּשׂ כי הפלשתים נגשו בו - לחצו אותו והכאיבו לו ע"י כיבוש ושיעבוד.
וְאִישׁ יִשְׂרָאֵל נִגַּשׂ בַּיּוֹם הַהוּא; וַיֹּאֶל שָׁאוּל אֶת הָעָם לֵאמֹר 'אָרוּר הָאִישׁ אֲשֶׁר יֹאכַל לֶחֶם עַד הָעֶרֶב וְנִקַּמְתִּי מֵאֹיְבַי' וְלֹא טָעַם כָּל הָעָם לָחֶם" - העם נִגַּשׂ כי שאול נגש בו - לחץ אותו והכאיב לו בכך שאסר עליו לאכול.
וְנִגַּשׂ הָעָם אִישׁ בְּאִישׁ וְאִישׁ בְּרֵעֵהוּ יִרְהֲבוּ' הַנַּעַר בַּזָּקֵן וְהַנִּקְלֶה בַּנִּכְבָּד": כל אחד מהעם ילחץ ויכאיב לאחרים.
כִּי אֶת עֹל סֻבֳּלוֹ וְאֵת מַטֵּה שִׁכְמוֹ, שֵׁבֶט הַנֹּגֵשׂ בּוֹ, הַחִתֹּתָ כְּיוֹם מִדְיָן": הנוגש = השם עליו עול שיעבוד והמכה אותו בשבט.
נִגַּשׂ וְהוּא נַעֲנֶה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו, כַּשֶּׂה לַטֶּבַח יוּבָל וּכְרָחֵל לִפְנֵי גֹזְזֶיהָ נֶאֱלָמָה וְלֹא יִפְתַּח פִּיו" - נגש = נענה = מעונה.
הן ביום צמכם תמצאו חפץ, וכל עצביכם תנגשו" = אתם לוחצים את האנשים המשועבדים לכם ומעציבים אותם (רש"י); או - העצב שאתם מראים ביום התענית הוא רק כלפי חוץ, אתם לוחצים את עצמכם כדי להיראות עצובים... (מלבי"ם). (פירוט)
יַחַד אֲסִירִים שַׁאֲנָנוּ, לֹא שָׁמְעוּ קוֹל נֹגֵשׂ" - כשהאסירים מתים, הם יוצאים לחופשי ואינם צריכים עוד לשמוע את הסוהרים המכאיבים ולוחצים אותם.
יִשְׂחַק לַהֲמוֹן קִרְיָה, תְּשֻׁאוֹת נוֹגֵשׂ לֹא יִשְׁמָע" - הוא כל כך גדול שאי אפשר לשעבד אותו.
וְעָמַד עַל כַּנּוֹ מַעֲבִיר נוֹגֵשׂ הֶדֶר מַלְכוּת, וּבְיָמִים אֲחָדִים יִשָּׁבֵר, וְלֹא בְאַפַּיִם וְלֹא בְמִלְחָמָה" - מתתיהו החשמונאי, שהעביר את עול השיעבוד והלחץ של היוונים מעל ישראל (רש"י).
וְהַכֶּסֶף וְהַזָּהָב נָתַן יְהוֹיָקִים לְפַרְעֹה, אַךְ הֶעֱרִיךְ אֶת הָאָרֶץ לָתֵת אֶת הַכֶּסֶף עַל פִּי פַרְעֹה, אִישׁ כְּעֶרְכּוֹ נָגַשׂ אֶת הַכֶּסֶף וְאֶת הַזָּהָב אֶת עַם הָאָרֶץ לָתֵת לְפַרְעֹה נְכֹה" - יהויקים לחץ את בני ישראל ו"נגס" ברכושם כדי לתת מס לפרעה.
עַמִּי נֹגְשָׂיו מְעוֹלֵל וְנָשִׁים מָשְׁלוּ בוֹ, עַמִּי מְאַשְּׁרֶיךָ מַתְעִים וְדֶרֶךְ אֹרְחֹתֶיךָ בִּלֵּעוּ": הנוגשים, המשעבדים את עם ישראל, צעירים וליצנים (רש"י); או: עם ישראל צוחק על נוגשיו, הבאים לגבות מס, כי אין להם כסף לשלם (מלבי"ם).
וְזֶה דְּבַר הַשְּׁמִטָּה: שָׁמוֹט כָּל בַּעַל מַשֵּׁה יָדוֹ אֲשֶׁר יַשֶּׁה בְּרֵעֵהוּ, לֹא יִגֹּשׂ אֶת רֵעֵהוּ וְאֶת אָחִיו כִּי קָרָא שְׁמִטָּה לה'. אֶת הנכרי תגש, ואֲשֶׁר יהיה לך אֶת אחיך תשמט ידך" - לא ירדוף אחריו, ילחיץ אותו או יעקל את רכושו (ראו שמיטת חובות).
...וְהִתְנַחֲלוּם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַל אַדְמַת ה' לַעֲבָדִים וְלִשְׁפָחוֹת וְהָיוּ שֹׁבִים לְשֹׁבֵיהֶם וְרָדוּ בְּנֹגְשֵׂיהֶם...
ונשאת המשל הזה עַל מלך בבל ואמרת איך שבת נגש שבתה מדהבה..."
וחניתי לבֵּיתי מצבה מעבר ומשב, ולא יעבר עַליהם עוד נגש, כי עתה ראיתי בעיני"
מִמֶּנּוּ פִנָּה, מִמֶּנּוּ יָתֵד, מִמֶּנּוּ קֶשֶׁת מִלְחָמָה, מִמֶּנּוּ יֵצֵא כָל נוֹגֵשׂ יַחְדָּו"
...וְשַׂמְתִּי פְקֻדָּתֵךְ שָׁלוֹם וְנֹגְשַׂיִךְ צְדָקָה" = יהיו נוגשים, אבל הם יפעלו בצדק.