נקמה - מה אסור ומה מותר?

קוד: נקמה - מה אסור ומה מותר? בתנ"ך

סוג: טעם

מאת: יעל קהלת

אל: שיעור נח"ת ירושלים סב-סג

[שיעור של יעל קהלת; סיכם: שי שמבה, מחוז ירושלים]

ויקרא י"ט, 18 : "לא תיקום ולא תיטור את בני עמך ואהבת לרעך כמוך". מה ההגדרה של נקמה ? ומה כן מותר ?

רשב"ם, שם : נקמה זה להעניש את החבר על מה שהוא עשה לי (ואסור תמיד לנקום).

רש"י, שם : נותן דוגמא של "השאילני מגלך … " ואולי רק במקרה מסויים זה יהיה אסור אבל לא תמיד אסור.

החינוך, מצוה רמא : מסביר שנקמה זה לעשות רע בחזרה למי שהרע לך, ומביא את הדוגמא של רש"י כמקרה קיצוני (כלומר גם פחות מכך אסור לנקום).

ירמיה נ"א, 6:"עת נקמה היא לה' גמול הוא משלם לה'". הפסוק מדבר על נקמת ה' במדין. ישנו קושי בכך, הרי אנו צריכים ללמוד ממידותיו של הקב"ה אז איך ה' מצווה עלינו לא לנקום והוא בעצמו נוקם.

חזקוני, ויקרא י"ט 18: ה' יכול לנקום כי נקמתו לא בגלל כעס רגשי אלא בשביל שלום העולם ואילו אדם נוקם מתוך כעס ונקמה כזו אסורה.

במדבר ל"א : ה' אומר למשה לנקום במדין ואחרי זה ימות (כלומר דחיית הנקמה, דוחה את מותו). ה' משתמש בלשון "נקמת בנ"י" ואילו משה משנה ואומר "נקמת ה'".

תנחומא, מטות, ג: ה' אמר נקמת בנ"י כי מדין נלחמו בישראל ואילו משה שינה כי משה שינה כי מי שמזיק לישראל פוגע בה', ולכן ה' צריך לנקום.

במדבר כ"ה: מסופר סיפור קנאותו של פנחס שהורג את נשיא שמעון והמדינית וזוהי נקמה שנוקם אחד מישראל ולא הקב"ה.

תנחומא, וזאת הברכה, ד: ניתן לנקום בגויים שלא רצו לקבל את התורה.

רמב"ן: נקמה אסורה רק בדבר שיש בו חיוב ממון אבל פה אין חיוב ממון.

סנהדרין: הגמ' שם (מקור לא ידוע) אומרת שנקמה היא רק בסיף (ופנחס נקם כי הוא השתמש ברומח), אבל הגמרא שם באה להראות שמעשהו של פנחס היה נכון. הסיבה לכך היא שהוא נקם מאותה סיבה כמו שהקב"ה נקם (להביא שלום בעולם), ולכן יוחס לאהרון שהיה רודף שלום, וגם הוזכר "הנני נותן לו את בריתי שלום".

מסקנה: לאדם מותר לנקום אם המטרה שלו היא כמו של הקב"ה: שלום בעולם, או אם הוא פועל באישור בי"ד.