פאראנויה כקללה

קוד: ביאור:משלי כח1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי כח1: "נָסוּ וְאֵין רֹדֵף רָשָׁע, וְצַדִּיקִים כִּכְפִיר יִבְטָח"

הרשעים נענשים בפאראנויה - הם נסים למרות שאין אף אחד שרודף אחריהם;   אולם הצדיקים בוטחים בה' ולכן כל צדיק בטוח ורגוע כמו כפיר שאין לו אויבים.

עצות

כשאדם מרגיש פחד בלי סיבה בעולם החומרי, ייתכן שהפחד הזה נובע מסיבה רוחנית: "כי הרשע, תמיד קול פחדים באזניו, מפני עוונותיו הסובבים אותו, והם המפחידים את הרשע, כי הוא נלכד ברשתם... וסובבים אותו מכל צד, ולכן נס ואין רודף, מפחד ואינו יודע ממה מפחד, כי כבר ידוע שמלאכי חבלה מתלבשים בעוונותיו של הרשע... וזה פחד פתאום הנכנס בלבבו אף על פי שאין לו רודף גופני, כי מזלו רואה הרדיפה הרוחנית" (רמ"ד וואלי).

כך גם לגבי עם ישראל: כשאנחנו רואים שעם ישראל פוחד ובורח בלי סיבה הגיונית, ראוי לעשות חשבון נפש ולבדוק, אולי הפחד המוגזם הזה נובע מבעיות רוחניות.

הקבלות

פראנויה היא מצב פסיכוטי בו אדם חש שהוא נרדף, אף על פי שאין לכך ביסוס במציאות (ע"פ ויקיפדיה). לפי הפסוק שלנו, פרנויה היא עונש לאנשים רשעים (מצודות). במקומות אחרים בתנ"ך, פרנויה נזכרה במיוחד כעונש לעמים רשעים:

• עמי ארץ כנען, שה' רוצה לגרש מארץ ישראל בגלל חטאיהם, שמות כג27: "אֶת אֵימָתִי אֲשַׁלַּח לְפָנֶיךָ, וְהַמֹּתִי אֶת כָּל הָעָם אֲשֶׁר תָּבֹא בָּהֶם; וְנָתַתִּי אֶת כָּל אֹיְבֶיךָ אֵלֶיךָ עֹרֶף".
• וגם בני ישראל, כאשר הם חוטאים, ויקרא כו17: "וְנָתַתִּי פָנַי בָּכֶם, וְנִגַּפְתֶּם לִפְנֵי אֹיְבֵיכֶם, וְרָדוּ בָכֶם שֹׂנְאֵיכֶם, וְנַסְתֶּם וְאֵין רֹדֵף אֶתְכֶם", ויקרא כו36: "וְהַנִּשְׁאָרִים בָּכֶם וְהֵבֵאתִי מֹרֶךְ בִּלְבָבָם בְּאַרְצֹת אֹיְבֵיהֶם, וְרָדַף אֹתָם קוֹל עָלֶה נִדָּף, וְנָסוּ מְנֻסַת חֶרֶב וְנָפְלוּ וְאֵין רֹדֵף".
• ואולי גם כאן: ישעיהו נא13: "וַתִּשְׁכַּח ה' עֹשֶׂךָ, נוֹטֶה שָׁמַיִם וְיֹסֵד אָרֶץ, וַתְּפַחֵד תָּמִיד כָּל הַיּוֹם מִפְּנֵי חֲמַת הַמֵּצִיק כַּאֲשֶׁר כּוֹנֵן לְהַשְׁחִית, וְאַיֵּה חֲמַת הַמֵּצִיק?"  (פירוט).

יש שפירשו, שגם עשו עזב את ארץ כנען מאותה סיבה, בראשית לו6: "וַיִּקַּח עֵשָׂו אֶת נָשָׁיו וְאֵת בָּנָיו וְאֶת בְּנֹתָיו וְאֶת כָּל נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ וְאֶת מִקְנֵהוּ וְאֶת כָּל בְּהֶמְתּוֹ וְאֶת כָּל קִנְיָנוֹ אֲשֶׁר רָכַשׁ בְּאֶרֶץ כְּנָעַן, וַיֵּלֶךְ אֶל אֶרֶץ מִפְּנֵי יַעֲקֹב אָחִיו" (כך פירשו חכמי המדרש ב בראשית רבה פד ב). אולם ייתכן שהיתה לו סיבה אחרת: "רבי אליעזר אמר: מפני שטר חוב, ור' יהושע בן לוי אמר: מפני הבושה" (שם).

אין להסיק מכאן, כמובן, שכל פרנואיד הוא חוטא. "זה שאתה פרנואיד, לא אומר שלא באמת רודפים אחריך..." (פוקס מאלדר, תיקים באפלה).

ראו גם:

• פסוקים נוספים שבהם הרשע מפיל את עצמו
• התמודדות עם הפחד בימי גדעון

דקויות

בצלע הראשונה הנשוא בלשון רבים (נסו) והנושא יחיד (רשע), ובצלע השניה להיפך - הנושא בלשון רבים (צדיקים) הנשוא בלשון יחיד (יבטח). מדוע?