קוד: פתיל= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
1. השורש פתל, בלשון המקרא, מופיע כמה פעמים כנרדף לשורש עקש, או למושג ערמה, וכניגוד למושג צדק מכאן שהוא, כנראה, מציין מרמה ועיוות דין:
שִׁחֵת לוֹ לֹא בָּנָיו מוּמָם, דּוֹר עִקֵּשׁ וּפְתַלְתֹּל" (פירוט)
עִם נָבָר תִּתְבָּרָר, וְעִם עִקֵּשׁ תִּתְפַּתָּל"
לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם, וַעֲצַת נִפְתָּלִים נִמְהָרָה"
בְּצֶדֶק כָּל אִמְרֵי פִי, אֵין בָּהֶם נִפְתָּל וְעִקֵּשׁ" (פירוט)
2. אולם השורש פתל הוא גם שורשה של המילה פתיל, המציינת, כנראה, חוט:
וַיֹּאמֶר 'מָה הָעֵרָבוֹן אֲשֶׁר אֶתֶּן לָּךְ?' וַתֹּאמֶר 'חֹתָמְךָ וּפְתִילֶךָ וּמַטְּךָ אֲשֶׁר בְּיָדֶךָ'... וַתֹּאמֶר 'הַכֶּר נָא לְמִי הַחֹתֶמֶת וְהַפְּתִילִים וְהַמַּטֶּה הָאֵלֶּה'"
וְיִרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מטבעתו[מִטַּבְּעֹתָיו] אֶל טַבְּעֹת הָאֵפוֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיוֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפוֹד, וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפוֹד"
וַיְרַקְּעוּ אֶת פַּחֵי הַזָּהָב, וְקִצֵּץ פְּתִילִם לַעֲשׂוֹת בְּתוֹךְ הַתְּכֵלֶת..."
וַיִּרְכְּסוּ אֶת הַחֹשֶׁן מִטַּבְּעֹתָיו אֶל טַבְּעֹת הָאֵפֹד בִּפְתִיל תְּכֵלֶת לִהְיֹת עַל חֵשֶׁב הָאֵפֹד וְלֹא יִזַּח הַחֹשֶׁן מֵעַל הָאֵפֹד כַּאֲשֶׁר צִוָּה ה' אֶת מֹשֶׁה"
וַיִּתְּנוּ עָלָיו פְּתִיל תְּכֵלֶת לָתֵת עַל הַמִּצְנֶפֶת מִלְמָעְלָה"
וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם, וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת"
וַיְנַתֵּק אֶת הַיְתָרִים כַּאֲשֶׁר יִנָּתֵק פְּתִיל הַנְּעֹרֶת בַּהֲרִיחוֹ אֵשׁ וְלֹא נוֹדַע כֹּחוֹ"
וַיָּבֵיא אוֹתִי שָׁמָּה וְהִנֵּה אִישׁ מַרְאֵהוּ כְּמַרְאֵה נְחֹשֶׁת, וּפְתִיל פִּשְׁתִּים בְּיָדוֹ"
ייתכן שהמשמעות המקורית של פתל היא, כמו בלשון ימינו, עקם, היפך ישר. החוט נקרא פתיל כי דרכו להיות עקום; והרמאי נקרא פתלתול (כמו שנקרא גם עקש) כי דרכו לא ישרה.
3. פירוש נוסף שהוצע לשורש פתל הוא חיבור; אולם ניתן לפרש את שני הפסוקים, שלגביהם נזכר פסוק זה, במשמעויות המקובלות יותר של השורש:
וְכֹל כְּלִי פָתוּחַ אֲשֶׁר אֵין צָמִיד פָּתִיל עָלָיו טָמֵא הוּא" - "
כיסוי כלי, עשוי לפי מידת כלי, שדרכו להיקשר לכלי בפתיל" (שבי"ל).
וַתֹּאמֶר רָחֵל: נַפְתּוּלֵי אֱלֹהִים נִפְתַּלְתִּי עִם אֲחֹתִי גַּם יָכֹלְתִּי; וַתִּקְרָא שְׁמוֹ נַפְתָּלִי": 1. המאבק של רחל עם אחותה היה "עקום" מתחילתו - מרגע שלבן החליף ביניהן במרמה. 3. "
צמיד פתיל - חבורים מאת המקום נתחברתי עם אחותי. לזכות לבנים" (רש"י בשם מנחם בן סרוק). "
יש שציינו במפורש, את מלאכת החיבור והאיחוד כיעודו של נפתלי ע"ש נפתולי אלקים נפתלתי, שהוא לשון חיבור - לחבר אה הכל, יחד שבטי ישראל" (נפתוליו של נפתלי / רפי יעקבי). פרוש נוסף: "
לשון עקש ופתלתול, נתעקשתי והפצרתי פצירות ונפתולים הרבה למקום, להיות שוה לאחותי", וקרוב אליו תרגומו של אונקלוס (הפרוש השלישי): "
לשון תפילה".