קוד: סגירת רחם בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
התנ"ך מספר על כמה וכמה נשים שהיו עקרות זמן רב (ראו
פריה ורביה, עקרות ולידה), אך במקרה אחד הכתוב משתמש בביטוי ייחודי (שמ"א א5-6) "וּלְחַנָּה, יִתֵּן מָנָה אַחַת אַפָּיִם: כִּי אֶת-חַנָּה אָהֵב, וה'
סָגַר רַחְמָהּ. וְכִעֲסַתָּה צָרָתָהּ גַּם-כַּעַס, בַּעֲבוּר הַרְּעִמָהּ: כִּי-
סָגַר ה' בְּעַד רַחְמָהּ
".
מקובל לפרש שזהו פשוט ביטוי ציורי לעקרוּת - הרחם 'כאילו' סגור, כי לא יוצאים ממנו ילדים. אולם, כדי להבין טוב יותר את משמעות הביטוי הזה, נקרא בהמשך הפרק (שמ"א א19-20): "וַיַּשְׁכִּמוּ בַבֹּקֶר, וַיִּשְׁתַּחֲווּ לִפְנֵי ה', וַיָּשֻׁבוּ וַיָּבֹאוּ אֶל-בֵּיתָם, הָרָמָתָה;
וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ, וַיִּזְכְּרֶהָ ה'. וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן...
". מדוע יש צורך לומר שאלקנה ידע את חנה אשתו - הרי הם היו נשואים כבר הרבה זמן, והוא בוודאי שכב אתה כמה פעמים לפני כן?!
ייתכן, שעד אותו יום, היה רחמה של חנה סגור ממש - סגור מבחוץ - ואלקנה לא יכל "לדעת"
אותה ולהכניס אותה להריון (ע"ע "
ידע את - בא אל - שכב עם "). רק לאחר שחנה התפללה, רחמה נפתח, ואז בפעם הראשונה "וַיֵּדַע אֶלְקָנָה אֶת-חַנָּה אִשְׁתּוֹ, וַיִּזְכְּרֶהָ ה'. וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן...
".
לפי זה, ייתכן שחנה לקתה במום שנקרא "אוטם ברחם", מום המוכר לרפואה גם בימינו. פרטים על מחלה זו ניתן במאמרו של ד"ר הלפרין, "אסיא" 61-62 עמ' 105.
שאלות ותשובות על פירוש זה:
1. אם הנס שעשה ה' לחנה היה, שרחמה נפתח ואלקנה יכל 'לדעת' אותה - היה ראוי לכתוב בפסוק א19 בסדר הפוך - קודם "ויזכרה ה'" ואחר-כך "וידע אלקנה את חנה אשתו"!
וַיְהִי לִתְקֻפוֹת הַיָּמִים, וַתַּהַר חַנָּה וַתֵּלֶד בֵּן", וצ"ע).
2. הביטוי "סגר רחם"
לא מופיע במקומות נוספים בתנ"ך, אך הביטוי ההפוך - "פתח רחם" - מופיע בבראשית כט31, כניגוד לתואר "עקרה": "וַיַּרְא ה' כִּי-שְׂנוּאָה לֵאָה,
וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ; וְרָחֵל
עֲקָרָה
". בהמשך כתוב (ל22-23): "וַיִּזְכֹּר אֱלֹהִים אֶת-רָחֵל; וַיִּשְׁמַע אֵלֶיהָ אֱלֹהִים,
וַיִּפְתַּח אֶת-רַחְמָהּ. וַתַּהַר, וַתֵּלֶד בֵּן; וַתֹּאמֶר, אָסַף אֱלֹהִים אֶת-חֶרְפָּתִי
".
אם פתיחת-רחם היא המצב הטבעי, מדוע יש צורך לכתוב שה' פתח את רחמה של לאה, ואחר-כך של רחל?
3. אם, כפי שקראנו בספר בראשית, ה' פתח את רחמה של לאה, ואחר-כך של רחל - מובן מכאן שקודם לכן היו שתיהן סגורות-רחם; אם כך, איך יכל יעקב לבוא אליהן (בראשית כט23-30): "וַיְהִי בָעֶרֶב--וַיִּקַּח אֶת-לֵאָה בִתּוֹ, וַיָּבֵא אֹתָהּ אֵלָיו;
וַיָּבֹא אֵלֶיהָ...
וַיָּבֹא גַּם אֶל-רָחֵל, וַיֶּאֱהַב גַּם-אֶת-רָחֵל מִלֵּאָה...
"?!