מדוע נענשת האדמה?

קוד: מדוע נענשת האדמה בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: מידד, יויו, סהר

אל: כפית ה'תשנ"ט

שאלה

[מידד שלם, 'נקודה למחשבה', בתוך 'כפית של נח"ת' כסלו ה'תשנ"ט]

למה הקב"ה מעניש את האדמה בגלל חטאי האדם לדוג' "ארורה האדמה בעבורך" (אדם) ולמה בנח זה פסק "זה ינחמנו ממעשנו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'" ולמה זה מתחיל שוב בויקרא ובדברים בענין הקאת הארץ?

תשובות

  1. תשובה 1
  2. תשובה 2

תשובה 1 / יהוידע קלרמן

[בתוך 'כפית של נח"ת' אדר ה'תשנ"ט]

לענ"ד יש להפריד בין הנושאים שהוזכרו ולהתייחס להם אחד אחד.

א. חטא אדם הראשון.

יש להתייחס לשאלה זו בשני רבדים:

1. הרובד הפשטני.

מבחינת הפשט לענ"ד התשובה פשוטה. שהרי אם מענישים ילד בכך שלוקחים לו את הצעצוע ודאי שלא יעלה על הדעת לשאול מה אשם הצעצוע. ומאחר וכל הבריאה כלה נבראה לשמש את האדם, ובכלל זה - האדמה, הרי שאין בעיה ל"העניש" את האדמה בעבור האדם.

2. רובד המדרש.

המדרש בעצמו (ב"ר פר' ה') עומד של שאלה זו, ומביא מחלוקת בין ר' יהודה לר' פנחס לגבי הפסוק "ותוצא הארץ... ועץ עושה פרי" ביחס לצווי "תוצא הארץ עץ פרי". ר' יהודה סבר שהאדמה המרתה את פי הקדוש ברוך הוא בכך שלא הוציאה "עץ פרי", אלא "עץ עשה פרי". ויכול היות שזו "סגירת חשבון" עם האדמה. (כל זה לפי התפישה המדרשית שיש לאדמה אישיות משל עצמה.)

ר' פנחס סבר שהאדמה דוקא הוסיפה על ציוויו של הבורא ואפי' אלני סרק עשו פירות. וע"ז שואל המדרש מיד מדוע נתקללה האדמה? ועונה שאה"נ האדמה לא נתקללה אלא האדם בלבד. והפסוק "ארורה האדמה" הוא לתפארת המליצה בלבד ומביא המדרש פתגם עממי "לייטין ביזייא דהדין מניק". (ארורים השדיים שינק מהם.)

וכן משמע ממדרש במקום אחר (ב"ר תולדות פר' י"ב) שהאדם נתקלל ולא האדמה.

"א"ר שמואל בר נחמן כל תולדות שנאמרו בתורה חסרין בר מן תרין אלה תולדות פרץ וגו' והדין, ומפני מה אינון חסרין, רבי יודן בשם רבי אבין אמר כנגד ו' דברים ש נטלו מאדם הראשון, ואלו הן זיוו, חייו, וקומתו, ופרי הארץ, ופירות האילן , ומאורות"

ב. נח - האדמה אשר אררה ה'.

אם נמשיך בקו המדרשי הנזכר לעיל שהאדם הוא זה שקולל וגם אם האדמה קוללה הרי שנאמר: "ארורה האדמה בעבורך בעצבון תאכלנה כל ימי חייך"

והייחוד בנח היה שהוא הראשון שנולד לאחר מות אדם הראשון ולכן נאמר "זה ינחמנו "וכו'

כלומר עם מות אדם סרה הקללה מהאדמה. (משמו של מו"ר ר' חיים סבתו)

ג. בענין הקאת הארץ.

ענין הקאת הארץ אינו עונש כביכול לאדמה, אלא להפך. הוא ממראה על קדושתה ועדינותה של ארץ ישראל שאינה יכולה לסבול חוטאים בתוכה.

ומש"כ "ושממו עליה אויביכם" "והארץ לא תתן פריה" כבר כתב רש"י שזוהי ברכה שלא יהנו האויבים מפרי הארץ.

סיכום: לא מצינו מי שסובר שהאדמה נענשה בגלל חטאי האדם.

או שהאדם עצמו נענש או שהאדמה נענשה בגלל חטאיה היא.

יויו

 

תשובה 2 / סהר דמארי

[בתוך 'כפית של נח"ת' אדר ה'תשנ"ט]

לק"י (בראשית מט,יח)

הרב קוק באורות התשובה ד,ב: "על ידי התשובה הכל שב לאלקות, על ידי מציאות כח התשובה, השורר בעולמים כולם, שב הכל ומתקשר במציאות השלמה האלקית " ועל ידי שהאדם עושה תשובה כל העולם כולו מתגלה, האנשים בע"ח, אבנים,עצים וכל דבר שבעולם מקבל גוון שונה והתקשרות מחודשת אל ה' ולכן כאשר האדם חוטא קיימת המציאות ההפוכה בו האדם גורר איתו את העולם כולו ומרחיקו מה' (מנקודת מבט אנושי ולא אלקי). וזה היסוד ש"צריך כל אדם שיראה את עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכרי וחציו חייב וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב. חטא חטא אחד- הרי הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה, עשה מצווה אחת - הרי הכריע את עצמו ואת העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה" - ומכאן ששלימות האדם גוררת לשלימות העולם. ולכן לומדים מנח- צדיק בא לועלם - טובה באה לעולם " שנאמר: "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו מן האדמה אשר אררה ה'"-שאדם עושה מצוות הוא מחייה את העולם -למרות שהאדם חוטא, אין רצונו של ה' להענישו לוכן ה' פוגע בדברים הקרובים לאדם כגון "ארורה האדמה בעבורך" (יש דמיון לנגע הצרעת שמתחיל בבית, עובר לבגד ולבסוף בגופו של האדם) ואין ה' פוגע באדם גם כדי שיוכל לתקן את מעשיו. ועדיין קשה לנו-משוע האדמה נענשת בגלל האדם? ונראה לומר כידבר שאדם חוטא על ידו, אז באותו הדבר ישנו פגם מסוים, כי הוא הביא את האדם לידי החטא. גם כהשוואה ללשון הרע שבה לוקים גם מספר לשון הרע (גם השומע) וגם אותו האיש שעליו נאמר לשון הרע, ומדוע האחרון צריך להענש על דבר שלא עשה? שאם היה נזהר במעשיו אז ממילא לא היו מספרים עליו לשה"ר (מגלגלין חובה על ידי חייב).

הרב קוק באורות התשובה ו,ז: "מתחילת הבריאה רואי היה טעם העץ להיות גם הוא כטעם פריו. אבל טבע הארץ, התנודדות החיים, ולאות הרוחניות כשהיא נסגרת במסגר הגופניות, גרם שרק טעמו של הפרי, של המגמה האחרונה, האידיאל הראשי, מורגש הוא בנעמו והדרו, אבל העצים הנושאים עליהם את הפרי, עם כל נחיצותם לגדול הפרי, נתעבו ונתגשמו ואבדו את טעמם. זהו חטא הארץ, שבעבורו נתקללה כשנתקלל גם האדם על חטאו.

מדוע האדמה נתקללה? כי היא בעצם גשמיותה גרמה לפער בין הרעיון (האלקי) להגשמה. הבדל בין האידיאל לאמצעי, כשהאדמה קלקלה כשהצמיחה גזע מגושם וענפים ועלים שאינם למאכל במקום שתקיים את טבעה וגם הגזע ושאר חלקי העץ יהיו גם הם בטעם הפירות. והשאלה שאמורה להשאל -מדוע האדמה נענשה רק כשנענש האדם, מדוע לא נענשה ישר אחרי חטאה, ביום ה- 4 לבריאה? שידוע הוא, שאם ה' היה מענישה -אז היה נחלש כוחה והאדמה היתה מוציאה פירות ויבול בצמצום, והאדם נענש ונפדע גם הוא בעצם זה שהוא אינו מקבל את יבול הארץ בשלימות. ולכן ה' חיכה מעט עם עונשה של האדמה עם חטאו של אדם, ואז כבר הזכיר את חטאה של האדמה והעונש לשניהם כדין.

לענין הקאת הארץ בספרים ויקרא ודברים (גם במלכים ב' יז' ישנו מצב בו הארץ מביאהאת הגוים שהגלה מלך אשור לארץ ישראל, בכך שה' שולח בהם את האריות, מאחר והם לא ידעו את ה' -יראת ה') ובספרים אלו אנו עוברים מענישת האדמה לענישת האדם, כאשר ארץ ישראל, -אדמה מיוחדת- מביאה אנשים שאינם ראויים לשבת בה לפי מעשיהם ובאשאר אינם מתאימים את עצמם לארץ זו. מקורות: במדבר יד: "וינסו אותי זה 10 פעמים ולא שמעו בקולי. אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם וכל מנאצי לא יראוה" דברים ב: "ויהי כאשר תמו כל אנשי המלחמה למות מקרב העם"- ורק אז ממשיכים בדרך לארץ ישראל-"אתה עובר היום את גבול מואב..."דברים ד: "כי תוליד בנים ובני בנים ונושנתם בארץ והשחתם...ועשיתם הרע...העידותי בכם היום את השמים ואת הארץ כי אבד תאבדון מהר מעל הארץ אשר אתם עוברים את הירדן שמה לרשתה לא תאריכון ימים עליה כי השמד תשמדון". ויקרא יח: "ושמרתם אתם את חוקותי ואת משפטי ולא תעשו מכל התועבות האלה...ולא תקיא הארץ אתכם כאשר קאה את הגוי אשר לפניכם"

ומדוע אין הארץ מקיאה אותנו? 1. את הפסוק האחרון "ולא תקיא הארץ אתכם..."אפשר להבין גם כהבטחה מאחר ועם ישראל הוא עם מיוחד אז קיום המצות אינו מהווה תנאי לישיבתם בארץ ואפילו אם הם חוטאים עדיין קרויים בנים. "ישראל אף על פי שחטא ישראל הוא". (והמשך יסוד זה הוא שעם ישראל בבוא הקץ נגאלין אף ללא תשובה, וזה מתקיים בימינו כפי נבואת יחזקאל (לו) "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא", מתוך הבנה ומציאות שאף אומה לא הצליחה לבסס את ארץ ישראל עד ששבנו לארצנו).

2. הקאת הארץ היא לפי מידת הדין, זאת אומרת שכך היה ראוי מצד האמת שה' יעשה לעם, אך ה' נוהג עימנו לפנים משורת הדין. הנהגתו של ה' היא אמת (מוחלטת) כמו שכתוב "רגע אחד אעלה בקרבך וכליתיך". ובפועל ה' מנהיג אותנו דרך אמת מוגבלת, צרה ויחסית אלנו ובכך הוא נותם לנו אפשרות לתשובה.

3. אפשר להבין את הקאת העם מן הארץ כתוצאה, מאחר ואין האדם ראוי לשבת בה אז הוא מגורש ממנה, וזה אינו עונש כי אם מצב מחוייב ממצב האדם שהביא את עמצו לתוכו, כמו אצל אדם "ארורה האדמה בעבורך", במצב בואדם הראשון נתון עכשיו האדמה ארורה ומצמיחה לו קוצים ודרדרים אך אם ישפר דרכו אז יוכל להגיע בחזרה "עד שובך אל האדמה", האדם ישוב לעצמו ועקב כך גם האדמה תשוב אל מהותה כאשר "ויצמח ה' אלקים מן האדמה כל עץ נחמד למראה וטוב למאכל".

בברכת 'בשובה ונח"ת תיוושעון'!

תגובות