קוד: דברי דוד האחרונים בתנ"ך
סוג: השלמה2
מאת: אראל
אל: מכתב
יש שלושה קטעים שאפשר לקרוא להם "דברי דוד האחרונים":
"ואלה דברי דויד האחרונים: נאום דויד בן ישי, ונאום הגבר הוקם על--משיח אלוהי יעקוב, ונעים זמירות ישראל...
":הדברים האחרונים שאמר דוד לשלמה לפני שנפטר. (בפסוק 10 כתוב "ויקרבו ימי דויד למות, ויצו את שלמה בנו לאמור...
").וישכב דויד עם אבותיו; וייקבר בעיר דויד
" (הפרק נגמר במלים "לשלמה:אלוהים--משפטיך למלך תן; וצדקתך לבן-מלך
" כלומר זו התפילה האחרונה של דוד).כלו תפילות דויד בן ישי
לדעתי אפשר להבין אותם יותר בקלות ע"י השוואה ביניהם. קודם כל נשווה בין קטע א לקטע ב:
קטע ב |
קטע א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ההקבלה די ברורה: שני הקטעים פותחים בתיאור של מושל צדיק וירא ה', מזכירים את הברית שכרת ה' עם דוד, ומסיימים בחובה להשמיד את בני הבליעל. לפי זה ייתכן שגם קטע א נאמר כהנחייה לשלמה.
מההקבלה ניתן ללמוד (אולי) מה משמעות הפסוק מקטע א: "
": דוד מייעץ לשלמה, שלא ייקח את בני-הבליעל בידיו כי זה מסוכן מדי, אלא ישלח את גיבוריו שישמידו אותם. "
ובליעל כקוץ מונד כולהם, כי לא ביד ייקחו. ואיש ייגע בהם יימלא ברזל ועץ חנית, ובאש שרוף יישרפו בשבת
" הוא כלי הנשק של הגיבור הראשון, ו"
ברזל ועץ חנית
" הוא כנראה כינוי לישיבת-הגיבורים של דוד, כמו שכתוב פסוק אחד לאחר סיום הקטע: "
בשבת
" (העצני
יושב
בשבת תחכמוני, הוא עדינו,
העצני על 800 חלל בפעם אחת
המעורר את עץ-חניתו, כמו שרואים בפסוק המקביל בדה"א יא 11).
=
ואכן, שלמה הרג את יואב ואת שמעי בידי אחד מגיבורי אביו – בניהו בן יהוידע {לא ברור לי למה הוא שלח דווקא אותו – למה לא את "עדינו העצני"?}.
אך יש כמה פסוקים שאינם מקבילים (הקפתי אותם בסוגריים וכתבתי אותם בכתב נטוי):
" וגם רוב הפסוק שאחריו "(וכאור בוקר, יזרח שמש; בוקר לא עבות, מנוגה ממטר דשא מארץ.)
" מאד לא ברורים לי, וגם לא הצלחתי למצוא להם שום הקבלה בקטע ב.(כי לא כן ביתי עם אל... כי כל ישעי וכל חפץ, כי לא יצמיח)
עכשיו נעבור לקטע ג.
קטע ג |
קטע א |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
,יזרח שמש
,מנוגה, ממטר
) מופיעים גם בקטע ג (דשא מארץ
,ייראוך עם שמש
ולפני ירח,
,יירד כמטר על גז
; נוגה = אור חוזר מהירח או מעננים). לכן בהתחלה התעוררה בי תקוה שהקטע הזה יעזור להבין את הדימויים. הבעיה היא, שגם בקטע ג הם לא ברורים. נראה מה בכל זאת אפשר להגיד על המושגים בקטע ג:ויציצו מעיר כעשב הארץ
") ואחר-כך לאביונים ("יפרח בימיו צדיק
"). {לא הבנתי למה המטר יורד דווקא על "ונפשות אביונים יושיע... ויציצו מעיר כעשב הארץ
". בסיפור של גדעון נזכרת גזה, וירד עליה טל, ואז ירד טל על הארץ. האם יש קשר בין הדברים?}.גז
", ובסוף בקשר לכבוד המלך: "ייראוך עם שמש
" (בקטע זה מתייחסים אל המלך תמיד בגוף שלישי, כי זו תפילה; לכן המשפט שמדבר בגוף שני מתייחס אל ה').לפני שמש יינון שמו
"), אבל אז כתוב "ולפני ירח דור דורים
", ובסוף הירח לא נזכר בכלל. ייתכן שהירח הוא 'מתחרה' של השמש, והוא מבטא כוחות המתחרים במלך. בהתחלה עדיין יש כוחות מתחרים, אבל בסוף הם נעלמים. לפי מדרש חז"ל (מובא ברש"י נדמה לי) על הפסוק "יפרח בימיו צדיק ורוב שלום עד בלי ירח
": בהתחלה שני המאורות היו שווים בגודלם, אבל אז הלבנה התלוננה "אי אפשר לשני מלכים שישתמשו בכתר אחד!", ואז ה' אמר לה "לכי ומעטי את עצמך!". לפי המדרש הזה נראה שהלבנה נתפסת כמתחרה של החמה על הממשלה בעולם.שני המאורות הגדולים
עכשיו נחזור לקטע א וננסה להבין את משמעות הביטוי "
". מכל המושגים שנזכרו בפסוק שלפניו – המושג היחיד שאפשר לייחס לו משמעות שלילית לפי קטע ג הוא "
כי לא כן ביתי עם אל
" – אור הירח. לפי זה אפשר לקרוא את הפסוק כך: "
מנוגה
", כלומר: "כשהמושל יהיה צדיק וירא א-להים – השמש יזרח, ולא יהיה נוגה-ירח שיעיב על אורו, או: לא יהיו עננים שיעיבו על אורו ויחזירו נוגה (נוגה = אור חוזר מהירח או מעננים); ואז המטר יצמיח הרבה דשא מהארץ". והפסוק הבא אומר: "
וכאור בוקר יזרח שמש, בוקר לא עבות מנוגהּ, ממטר דשא מארץ
" – לבית המלוכה שלי לא תהיה תחרות (נוגהּ),
כי לא כן ביתי עם אל
...
כי ברית עולם שם לי, ערוכה בכל ושמורה.
המשך הפסוק "
": אולי הוא מפרש את "
כי
כל ישעי ו
כל חפץ
",
והוא בא לפרש את משמעות הברית – הברית היא שה' ייתן לדוד את כל הישועה
שהוא צריך, ואת כל הדברים שהוא חפץ בהם, ולכן לא תהיה לו תחרות
(צריך לנסח את זה יותר טוב).
ערוכה ב
כל ושמורה
המשך הפסוק "
" בכלל לא ברור לי: הרי לפי קטע ג – צמיחה היא מושג חיובי! אולי הכוונה למה שכתוב בפסוק הבא – "
כי לא יצמיח
": המלך הצדיק מביתי לא יצמיח בני בליעל (שנמשלו לקוצים) אלא יעקור אותם.
לפי זה צריך לפרש שהמילה "בליעל" עולה לכאן ולכאן, כאילו היה כתוב "
ובליעל כקוץ מונד כולהם...
בליעל
כי לא יצמיח
" (זה קצת קשה אבל יש עוד דוגמאות לתופעה הזאת בתנ"ך, למשל ", ובליעל כקוץ מונד כולהם...
יהודה
ונציב אחד אשר בארץ
" לפי פירוש דעת-מקרא).
, יהודה וישראל רבים...
לפי ההסבר הזה אפשר להשלים פרט שחסר בהקבלה לקטע ב – הציווי לגמול חסד עם בני ברזילי הגלעדי. המלך הצדיק עוזר לצדיקים לפרוח (קטע ג) ולא נותן לבני בליעל לצמוח (קטע א), וזה בדיוק מה שציווה דוד על שלמה בקטע ב: לגמול חסד לצדיקים ולהרוג את בני הבליעל.
לסיכום, זו המשמעות של "דברי דוד האחרונים" שעולה מההשוואה בין הקטעים, לפי מה שנראה לי עד כה: דוד פונה אל שלמה ואומר לו:
"המושל באדם צריך להיות צדיק וירא א-להים. אז יזרח עליו אור השמש, לא יהיו לו מתחרים, והוא יהיה כמו מטר שעוזר לצדיקים לפרוח מהארץ. כי לא יהיו מתחרים לבית המלוכה שלי, כי ה' כרת איתי ברית-עולם – לתת לי את כל הישועה שאני צריך ואת כל חפציי, ולכן לא יצמחו במלכותי אנשי בליעל שיתחרו בי. ובאשר לאנשי-הבליעל שקיימים היום – התייחס אליהם כאל קוצים: אל תיקח אותם בידך, אלא שלח אליהם את הגיבורים המעוררים את חרבם ועץ חניתם, והשמד אותם בעזרת הגיבורים היושבים בשבת. ואלה שמות הגיבורים..."
הערה:
שלמה שלח את בניהו-בן-יהוידע לא רק כדי להרוג את יואב ואת שמעי (כדבר אביו) אלא גם כדי להרוג את אדוניהו. ייתכן שהוא למד את זה מ"דברי דוד האחרונים", כי ע"פ דברים אלה יש דמיון בין ה"נוגה" (הכוחות המתחרים במלך הצדיק) לבין ה"בליעל", ולכן צריך להשמיד את שניהם בעזרת הגיבורים. כאמור, עדיין לא ברור לי למה דווקא הגיבור בניהו נבחר לתפקיד זה.