קוד: נגה= בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל:
בלשון המקרא יש הבדל ביניהם: ע"פ מלבי"ם, נוגה הוא אור חוזר, אור שמגיע כאשר איננו רואים בבירור את מקורו, או אור שמגיע ממרחק רב:
לֹא יִהְיֶה לָּךְ עוֹד הַשֶּׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם, וּלְנֹגַהּ הַיָּרֵחַ לֹא יָאִיר לָךְ וְהָיָה לָךְ ידוד לְאוֹר עוֹלָם וֵאלֹהַיִךְ לְתִפְאַרְתֵּךְ"
...וירח לא יגיה אורו"
וְאֹרַח צַדִּיקִים כְּאוֹר נֹגַהּ, הוֹלֵךְ וָאוֹר עַד נְכוֹן הַיּוֹם" - דרכם של הצדיקים דומה לאור השחר, ההולך ומתגבר עד הזריחה (פירוט).
בֵּאדַיִן מַלְכָּא בִּשְׁפַּרְפָּרָא יְקוּם בְּנָגְהָא, וּבְהִתְבְּהָלָה לְגֻבָּא דִי אַרְיָוָתָא אֲזַל" - המלך קם מוקדם, עם שחר, כדי לבדוק אם דניאל עדיין חי בגוב האריות.
וּכְאוֹר בֹּקֶר יִזְרַח שָׁמֶשׁ בֹּקֶר לֹא עָבוֹת מִנֹּגַהּ מִמָּטָר דֶּשֶׁא מֵאָרֶץ" (ראו דברי דוד האחרונים)
לְפָנָיו רָגְזָה אֶרֶץ, רָעֲשׁוּ שָׁמָיִם; שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם"
שֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדָרוּ, וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם"
לא תוכל לראות את פני כי לא יראני האדם וחי", ולכן, בתיאורים של כבוד ה' נזכר הנֹגַהּ - האור של כבוד ה', המוחזר מהענן והערפל שמסביביו:
מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ בָּעֲרוּ גַּחֲלֵי אֵשׁ", תהלים יח13: "
מִנֹּגַהּ נֶגְדּוֹ עָבָיו עָבְרוּ בָּרָד וְגַחֲלֵי אֵשׁ"
וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן הַצָּפוֹן עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב וּמִתּוֹכָהּ כְּעֵין הַחַשְׁמַל מִתּוֹךְ הָאֵשׁ...
וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי אֵשׁ בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים הִיא מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת וְנֹגַהּ לָאֵשׁ וּמִן הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק...
וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל כְּמַרְאֵה אֵשׁ בֵּית לָהּ סָבִיב מִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמָעְלָה וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו וּלְמַטָּה רָאִיתִי כְּמַרְאֵה אֵשׁ וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב.
כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב הוּא מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד ה' וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל פָּנַי וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר"
וַיָּרָם כְּבוֹד ה' מֵעַל הַכְּרוּב עַל מִפְתַּן הַבַּיִת, וַיִּמָּלֵא הַבָּיִת אֶת הֶעָנָן, וְהֶחָצֵר מָלְאָה אֶת נֹגַהּ כְּבוֹד ה'"
וְנֹגַהּ כָּאוֹר תִּהְיֶה, קַרְנַיִם מִיָּדוֹ לוֹ, וְשָׁם חֶבְיוֹן עֻזֹּה" - הנוגה של כבוד ה' חזק כמו אור.
שֶׁמֶשׁ יָרֵחַ עָמַד זְבֻלָה, לְאוֹר חִצֶּיךָ יְהַלֵּכוּ, לְנֹגַהּ בְּרַק חֲנִיתֶךָ" - החצים שה' יורה מאירים בעצמם, אולם החנית היא ביד ה' ואי אפשר לראות את אורה אלא רק את הנוגה שלה.
וְהָלְכוּ גוֹיִם לְאוֹרֵךְ, וּמְלָכִים לְנֹגַהּ זַרְחֵךְ" - מתוך הקבלה לפסוק קודם, "
וכבוד ה' עליך זרח", נראה ש"זרחך" הוא כבוד ה', ולכן "נגה זרחך" הוא האור המוחזר מכבוד ה' (מלבי"ם).
מִי בָכֶם יְרֵא ה', שֹׁמֵעַ בְּקוֹל עַבְדּוֹ, אֲשֶׁר הָלַךְ חֲשֵׁכִים וְאֵין נֹגַהּ לוֹ - יִבְטַח בְּשֵׁם ה' וְיִשָּׁעֵן בֵּאלֹהָיו" - מי שחושב שאין לו כל תקוה, שיתחזק ויבטח בה'.
עַל כֵּן רָחַק מִשְׁפָּט מִמֶּנּוּ, וְלֹא תַשִּׂיגֵנוּ צְדָקָה; נְקַוֶּה לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ, לִנְגֹהוֹת - בָּאֲפֵלוֹת נְהַלֵּךְ" - אנחנו מקוים לאור ורואים חושך, ואז מקוים שלפחות יהיו נגוהות = נצנוצים של אור חוזר, אבל גם זה אין.
הֲלֹא חֹשֶׁךְ יוֹם ה' וְלֹא אוֹר, וְאָפֵל וְלֹא נֹגַהּ לוֹ"
לְמַעַן צִיּוֹן לֹא אֶחֱשֶׁה וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם לֹא אֶשְׁקוֹט, עַד יֵצֵא כַנֹּגַהּ צִדְקָהּ, וִישׁוּעָתָהּ כְּלַפִּיד יִבְעָר" - הישועה של ירושלים תהיה ברורה וגלויה כמו לפיד בוער, וכתוצאה מכך יכירו הגויים בצדקתה: "
על ידי שיבעיר הלפיד שהיא התשועה, על-ידי שיראו תשועת ישראל איך יאיר להם את הלילה באור התשועה, על ידי זה יכירו צדקם, וכאילו לפיד הישועה יפלש אורו על הצדקה, והצדקה תתראה על-ידי התשועה, כמו שתתראה הירח על-ידי השמש" (מלבי"ם).
וְתִגְזַר אוֹמֶר וְיָקָם לָךְ, וְעַל דְּרָכֶיךָ נָגַהּ אוֹר"
ענינו בהירות והארה זכה, מראה לבנה".