מעשה אבות סימן לבנים - ארבעת המזבחות שבנה אברהם; מדוע בנה אברהם מזבח "בין בית אל ובין העי"?

קוד: מדוע בנה אברהם מזבח "בין בית אל ובין העי" בתנ"ך

סוג: השלמה2

מאת: אריאל ונגרובר

אל: שיעור נח"ת נ"ט

בספר בראשית מסופר לנו על 4 מזבחות שאברהם בנה. ע"פ העיקרון של "מעשה אבות סימן לבנים" ננסה להבין את מהות אותם מזבחות.

1.בראשית יב,ז', מסופר על המזבח הראשון אותו בונה אברהם באלון מורה (=שכם) לאחר שהקב"ה אומר לו: " לזרעך אתן את הארץ הזאת".

2.בראשית יב,ח', " ויעתק משם ההרה, מקדם לבית אל, ויט אוהלו; בית אל מים, והעי מקדם, וייבן שם מזבח לה', ויקרא בשם ה'. " מזבח זה שונה משאר המזבחות מפני שהמקום בו נבנה המזבח אינו מוגדר במדוייק אלא רק: 'בין בית אל והעי' (מה המקום הזה?).

3.בראשית יג,יח', לאחר שהקב"ה מבטיח לאברהם " קום התהלך בארץ לאורכה ולרוחבה, כי לך אתננה." אברהם יושב " באלוני ממרא" (=חברון) ובונה מזבח לה'.

4.בראשית כ"ב, ט':אברהם בונה מזבח במקום שבו עקד את יצחק, הר המוריה.

מדוע אברהם בונה מזבחות דוקא באותם מקומות? במדרש בראשית רבה ל"ט, טז' מובאים טעמים לבנית המזבחות: אחד לבשורת א"י (בשכם), אחד לקניינה (בחברון), אחד שלא יפלו בניו, ומדרש נתי מוסיף: "והרביעי בהר המוריה ששם בנה שלמה בית עולמים... "

הרבה אירועים חשובים קרו בשכם (שם נמצא קברו של יוסף, שם התפרדה המלכות...), בחברון (שם נמצאת מערת המכפלה, לשם מגיע כלב כאשר הוא מרגל את הארץ, מול חברון "סוחב" שמשון את שערי עזה וכו') ובירושלים (שם נבנה ביהמ"ק...). אבל מה מיוחד במקום שבין בית אל לעי?

ע"פ המדרש הנ"ל מבינים שתהיה מלחמה בעי שבה אמורים להיהרג מבנ"י - אבל אברהם לא בנה מזבח בכל מקום שהיה בו מלחמה לישראל!

" א"רא לעולם יקדים אדם תפילה לצרה, שאלמלא הקדים אברהם תפילה לצרה בין בית אל לבין העי לא נשתייר מרשעי ישראל (לשון סגי נהור) שריד ופליט " [סהנדרין מד:]. ז"א שבין בית אל לעי היתה מלחמה נוראה שלאחריה (אמור להיות:) "לא נשתייר מעמ"י שריד ופליט ". המקרה הכי מפורסם שקרה בעי היה מלחמת העי בימי יהושע, וזו לא היתה מלחמה כזו מסוכנת שלא היה אמור להשאר ממנה שריד ופליט לעמ"י... כנראה שלא הבנו היטב את סיפור העי.

בקריאה ראשונה של סיפור העי (יהושע ו,כ"ו-ח',ל) עולות מספר שאלות:

*מדוע המרגלים לא מדייקים בפרטים? " אל יעל כל העם--כאלפיים איש או כשלושת אלפים איש יעלו..."

*" ויכו מהם אנשי העי כ 36 איש" הם לא יודעים כמה אנשים נהרגו להם? (35.5?)

*אז מה אם נהרגו להם 36 איש, זה כלום לעומת 3000. למה " ויימס לבב העם ויהי למים"?

*מדוע יהושע (המנהיג!) נראה מתייאש ולא מעודד את העם?

*יהושע והזקנים מתאבלים ואפילו מתריסים: " אהה, ד' ה', למה העברת העביר את העם הזה את הירדן לתת אותנו ביד האמורי להאבידנו?; ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן!" - זה לא מוגזם??

*פעם נוספת שאנו רואים שהעי באה עם בית אל (יהושע,ז,ב') " וישלח יהושע מיריחו העי אשר עם בית און מקדם לבית אל... " .

הסיבה למפלת בנ"י במלחמה מבחינה כללית: המפלה בעי היתה בגלל מידע מודיעי כושל ולא מקצועי. הוכחה: במלחמה השניה בעי יהושע (בהוראת ה') לא שולח 3,000 לוחמים אלא 30,000 איש (פי 10!) רק למארב, לא כולל את הכח הפורץ, וכן יהושע משתמש בתכסיסי מלחמה. המלחמה היא מקצועית לכל דבר.

הסיבה למפלת בנ"י בעי מבחינה דתית: המפלה בעי היתה בשל חוסר אמונה והפרת צו ה'. הוכחה: המפלה קרתה לאחר " וימעלו בנ"י מעל בחרם " וכן לאחר שיהושע מטהר את העם מהחרם, בנ"י יוצאים שנית למחמה ומנצחים.

לדעת אריאל ה סיבה למפלת בנ"י בעי משלבת את שני ההסברים הנ"ל.

המצב של בנ"י לפני מלחמת העי הוא מעולה: הם מנצחים "בקלות" את יריחו, כמעט ללא מאמץ. ויוצא שמעם בכל הארץ. תחושות אלו של "אימפריה" הם קרקע נוחה להתפתחות שאננות בקרב העם.

-המודיעין לא היה מדויק כי הם היו בטוחים שינצחו בכל מקרה, עם 2000 איש או עם 3000.

-הסיבה שכתוב " כ36 איש" מראה (ע"פ פרושים אחדים) על מצבו המוסרי של העם - שלא אכפת להם אחד מהשני, אלא מהניצחון. זה לא משנה להם כמה אנשים נהרגו: 35 או 36....

כמו"כ מצב זה מאפשר בעצם להתרחק מהקב"ה בקלות ולהגיע לתחושת של "כחי ועצם ידי" ואף למעול בחרם, לכן תגובתם של יהושע והזקנים היתה מזעזעת, היא היתה אמורה לשנות את הרגליו של העם ואת תחושותיו.

העם בכה על ההפסד במלחמה, יהושע והזקנים בכו על אובדן האמונה של העם בה'. תגובתו של יהושע היא בעצם: טוב לנו להשאר בעבר הירדן מאשר להגיע לארץ ולעמוד בנסיון הגאוה, כי סופה של הגאוה היא שהעם ימות בידי עמי הארץ. את הארץ אפשר לכבוש רק ע"י אמונה בה'. אם בנ"י לא יכולים לקיים את מטרתם (" עם זו יצרתי תהילתי יספרו" ישעיה מג,כא') אין להם קיום בעולם.

בית אל - מקום שיא הקדושה, בית א-לוקים, שער השמים; לעומת העי, שבפרוש עי ז"א חרבה, מקום שומם, ולענייננו -- מקום שומם מקדושה, שבו רק תאוותיו ורצונותיו של אדם שולטים. ע"י בנית המזבח בעי, אברהם אבינו עושה בעצם חשבון נפש לאחר שהוא עולה ממצרים " כבד מאד במקנה בכסף ובזהב" ובודק את עצמו: היכן אני עומד ב"ציר הקדושה" בית אל -- עי. האם אני מתקרב יותר לבית אל או חלילה, לעי. אברהם השאיר לנו בעצם מסר של חשבון נפש: כאשר טוב לך, ויש לך הכל, האם אתה אומר: "ואנכי עפר ואפר" או תאוותיך שולטות בך ואתה מועל בתפקידך: "ממלכת כהנים וגוי קדוש".