אחרית איוב

קוד: ביאור:איוב מב10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

אִיּוֹב מב10: " וַה' שָׁב אֶת שָׁבית [שְׁבוּת] אִיּוֹב בְּהִתְפַּלְלוֹ בְּעַד רֵעֵהוּ, וַיֹּסֶף ה' אֶת כָּל אֲשֶׁר לְאִיּוֹב לְמִשְׁנֶה "

אחרי 41 פרקים של סבל, קיבל איוב מה' את המסר שהיה טמון בייסורים, וה' החזיר אותו למצבו הראשון

בהתפללו בעד רעהו / אראל

ה' שב את שבות איוב , השיב אותו למצבו הראשון (ראו שבות), רק לאחר שאיוב התפלל בעד חבריו - בהתפללו בעד רעהו ; רק לאחר שאיוב הצליח לצאת מהצער הפרטי שלו ולהתחבר לצערם של אחרים. 

חז"ל למדו מכאן כלל: " כל המבקש רחמים על חבירו, והוא צריך לאותו דבר - הוא נענה תחילה'... דכתיב וה' שב את שבות איוב בהתפללו בעד רעהו... " (רבה בר מרי לרבא, בבלי בבא קמא צב א) . מקור נוסף לכלל זה נמצא בפרשת אברהם ואבימלך: " כתיב (בראשית כ14) ויתפלל אברהם אל האלהים, וירפא אלהים את אבימלך ואת אשתו ואמהותיו [וילדו]... וכתיב (בראשית כא1) וה' פקד את שרה כאשר אמר - כאשר אמר אברהם אל אבימלך " (רבא, שם) .

וייתכן שזה אחד המסרים שאיוב היה צריך ללמוד מהייסורים שבאו עליו - לא להתפלל רק בעד בניו ובנותיו (כמו שעשה בתחילת הספר, פרק א) אלא גם בעד אנשים אחרים שנמצאים בצער. ברגע שהוא למד את הלקח, הייסורים עברו.

למשנֶה / דוד אקסלרוד

ה' נתן לאיוב את כל מה שהיה לו למשנה , כלומר פי שניים.

בתחילת הספר נאמר, איוב א2-3: " וַיִּוָּלְדוּ לוֹ שִׁבְעָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת. וַיְהִי מִקְנֵהוּ שִׁבְעַת אַלְפֵי צֹאן וּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי גְמַלִּים וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת צֶמֶד בָּקָר וַחֲמֵשׁ מֵאוֹת אֲתוֹנוֹת וַעֲבֻדָּה רַבָּה מְאֹד וַיְהִי הָאִישׁ הַהוּא גָּדוֹל מִכָּל בְּנֵי קֶדֶם: "

ובסוף הספר נאמר, איוב מב12-13: " וַה' בֵּרַךְ אֶת אַחֲרִית אִיּוֹב מֵרֵאשִׁתוֹ, וַיְהִי לוֹ אַרְבָּעָה עָשָׂר אֶלֶף צֹאן וְשֵׁשֶׁת אֲלָפִים גְּמַלִּים וְאֶלֶף צֶמֶד בָּקָר וְאֶלֶף אֲתוֹנוֹת: וַיְהִי לוֹ שִׁבְעָנָה בָנִים וְשָׁלוֹשׁ בָּנוֹת : "

" ויסף ה' את כל אשר לאיוב למשנה " = כל רכושו של איוב הוכפל; הכל חוץ מהילדים, שהיו ונשארו שבעה בנים ושלוש בנות. יש לומר שבתחום זה, שלא כבמקרה של רכוש, לא הכמות חשובה אלא האיכות. ואכן בפסוקים הבאים המקרא מפליג בשבח בנותיו, איוב מב15: " וְלֹא נִמְצָא נָשִׁים יָפוֹת כִּבְנוֹת אִיּוֹב בְּכָל הָאָרֶץ, וַיִּתֵּן לָהֶם אֲבִיהֶם נַחֲלָה בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם ". וכך פירשו חז"ל: " נהי דלא נכפלו בשמות, אבל נכפלו ביופי " (רבי יוחנן לריש לקיש, בבלי בבא בתרא טז ב) .

(המקרא גם לא מציין "עבודה" בתוך רכושו החדש של איוב. כאן אפשר לומר בפשטות, שכיוון שבהתחלה כתוב "עבודה רבה" ואי אפשר לתת תיאור השוואתי של כפל "רבה", העניין לא צוין).